עד לסוף המאה ה-19 נהגו צבאות העולם לגייס לשורותיהם ילדים ונערים לתפקיד מתופף צבאי. התופים היו חלק משמעותי בניהול הקרב בזמנו והיוו אמצעי תקשורת בין המפקדים והלוחמים, והמראה של ילד צעיר בעיצומה של לחימה נתפס כאידאל בעיני בני התקופה.
אחד מאותם מתופפים-ילדים היה ג'ון לינקולן קלם, יתום מאוהיו. לאחר שנדחה מספר פעמים על ידי הצבא, הצליח קלם להתגייס ליחידה בשם "מישיגן 22", והפך למתופף הלא רשמי ולקמע שלה – כשהוא בן 10 בלבד.
ג'ון הצעיר היה כל כך נלהב מתפקידו הצבאי שהוא ביקש מחיילי היחידה ללמד אותו לירות. החיילים הבוגרים אף ניסרו עבורו רובה מיוחד כדי להתאים אותו למידותיו - יוזמה שללא ספק השתלמה עבורו.
בשנת 1863 במהלך קרב צ'יקמאוגה במדינת ג'ורג'יה, נסוגה יחידתו של ג'ון משדה הקרב. במהלך הנסיגה, קלם שהיה כבר בן 12, הופתע על ידי קצין מצבא הדרום שדרש ממנו להיכנע. קלם לא התבלבל, הרים את הרובה שלו וירה לעבר הקצין. כך הצליח הילד להתחמק ולחזור ליחידתו. כאות הוקרה על גבורתו בשדה הקרב, הוענקו לו דרגות קצונה – שהפכו אותו לקצין הצעיר בהיסטוריה.
שש שנים מאוחר יותר, לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר, ניסה קלם לחזור לצבא - הפעם בתור לוחם, אך נכשל מספר פעמים בבחינות הקבלה לאקדמיה הצבאית ווסט פוינט. הנשיא, יוליסס אס גרנט, שהיה מפקד צבא הצפון, העניק לו דרגות סגן משנה וקלם שירת בצבא ארה"ב עד שנת 1916, אז פרש בדרגת אלוף.