"הצבא צועד על קיבתו" – אמר נפוליאון בונפרטה, וכנראה שלא טעה. רבות דובר ונכתב על האוכל בצה"ל, אבל מה שבטוח, זה שכמעט לכל אחד יש איזה סיפור משעשע (או מגעיל, לבחירתכם), על משהו יוצא דופן שאכל במהלך שירותו הצבאי. מה לעשות, כשנמצאים מספיק זמן בשטח – גם טונה יכולה להרגיש כמו מנה במסעדת גורמה. כששאלנו אתכם בפייסבוק מה הדבר הכי מגעיל שאכלתם במהלך השירות הצבאי שלכם, אנחנו מודים שהתשובות הצליחו להפתיע גם אותנו: שילובים מוזרים למדי שלא הייתם מנסים בשום מקום אחר חוץ מאשר בצה"ל.
>> מטונה מעושנת ועד נס מסייעת: המתכונים הצבאיים של כל הזמנים
אז מה הדבר הכי מגעיל שגולשי פז"ם אכלו במהלך השירות הצבאי שלהם?
שניר אזולאי: "בפעילות של 48 שעות, לקראת סוף הפעילות, האוכל נגמר והגיע שלב האלתורים... חברי היקר הכין סנדוויץ' עם לחם וחומץ ואכל אותו כאילו זו מנת גורמה" (חבל שלא ביקשנו את הסנדוויץ' הזה לארוחת עשר בבית ספר)
דניאל לוי: "פעם לא הייתה ברירה, היינו במארב מפרך והדברים היחידים שהיו לאכול היו עמבה, אפרסקים שקטפנו וקבנוס מהבסיס, ואז ידידי הציע לשלב את הכמות הענקית שהייתה מכל דבר. זה היה הדבר הכי נוראי שאכלתי, מנה משלושה מרכיבים. בחיים לא אחזור על הטעות" (לזה אנחנו קוראים - השילוש הקדוש)
מתן: "פרוסה עם טונה ושוקולד בפריסה בשטח" (קלאסי)
גיל גואטה: "בפסח, כשאין מה לאכול חוץ מתפוח אדמה, ניסינו ביצה קשה עם דבש. הרבה פחות גרוע ממה שחשבתי" (סבתא, בקרוב על שולחן הסדר)
גילי רוזנבלט: "בפעילות של 24 שעות, היינו ממש רעבות, והחלטנו לערבב סלט עם טחינה, שעועית, טונה ועלי גפן. מתכון נוראי" (תודה על האזהרה, פשוט היינו בדיוק בדרך למטבח לנסות את זה)
דודו יעקב: "ספגטי בלחם" (פחמימה ופחמימה ביחד, איך לעזאזל זה לא עבד?)
יעקב רז: "הכי טוב לחם עם טונה, עלי גפן ובוטנים" (הבן אדם שאכל עלי גפן מחוץ לצה"ל אי פעם מתבקש לעמוד)
דור יניב: "סנדוויץ' טונה וחלבה" (לא התרשמנו)
גל וולף: "טונה עם באדי מרוח על לחם עם חתיכות אננס ועל כל זה טחינה גולמית" (אחי, הגזמת)
רועי סגל: "חומוס בפחית שימורים במנת קרב בשטח. עד היום עולה לי הטעם כשאני נזכר בזה" (אם זה עובד עם קולה, למה שזה לא יעבוד עם חומוס?)
בן טל: "שניצל תירס עם מילקי" (ללא ספק, מועמד ראוי לניצחון)
דניאל חן: "בשטח... חומי, טונה, בוטנים וזיתים בסנדוויץ' אחד" (על כך נאמר – כל המוסיף גורע)
אסי קפנר: "קבנוס עם אננס משימורים" (אם אפשר לשים אננס על פיצה, אפשר לשים גם על קבנוס)
אלי שם טוב: "חומוס וריבה" (משני ממרחים יוצא ממרח דוחה במיוחד)
עומר סודרי: "פשוט מנ"ק מעורבב" (עושה עבורנו את העבודה ומסכם את הרשימה. תודה לך)
גם לחדרי האוכל הצבאיים לא יצא מוניטין מי-יודע-מה, בלשון המעטה. אבל אור, טבח צבאי לשעבר באחד מהבסיסים העורפיים בצפון, מסביר שגם מהדברים הפשוטים ביותר למד להכין מנות גורמה. ״גם מטונה, חמוצים ובכלל משימורים, הוצאנו סלטים מעולים. חומרי גלם קפואים או טריים, תמיד ידענו מראש מה להכין ובנינו תפריט מגוון שתמיד כלל חלבון, פחמימה וירק". האתגר לטענתו, היה טמון דווקא בכמות אליה נדרש. "הוצאנו אוכל בכמויות של 600 חיילים, בכל יום 3 ארוחות, ועדיין הפקנו את המיטב שרק אפשר מהמזון. הייתה לי חוויה מדהימה לבשל לאנשים מדהימים, ולחיילים שפרגנו על האוכל כמעט תמיד. לי אישית יצא לעבור כמה מטבחים בשירות, ובהחלט נתקלתי באוכל טוב".
בשטח לעומת זאת, משימת הבישול הופכת ללא ספק למורכבת יותר. "יצא לי לבשל בתרגיל גדול של האוגדה ובכל זאת הסתדרנו והוצאנו אוכל טוב, לפי דעתי. קיבלנו פידבקים חיוביים וידענו שעשינו את שלנו במטבח. לומדים את זה עם הזמן, טבחים טובים יכולים להוציא אוכל ברמה גבוהה גם משימורים". לאחר השחרור, אור המשיך ללימודי בישול וכיום הוא מעיד שהשירות כטבח בצה"ל דווקא גרם לו להיות יצירתי יותר במטבח. "לומדים לאלתר: כשנגמר המצרך שאותו רצינו באותו הרגע, חושבים מה הכי קרוב לאותו מרכיב בטעם ובנראות, ואפשר לשים אותו במקום. להיות טבח בצבא זה אומר לא להיות מקובע".