בגיל 18 הוא עזב חיים נוחים בארץ שלווה, ויתר על לימודים בקולג' וחזר לארץ כדי להתגייס ובסוף יצא טייס, היום, הוא מספר לנו על הדרך הארוכה, על הריחוק מהחברים באוסטרליה ועל החיים שלו בקורס הטיס בשלוש השנים האחרונות.
"נולדתי בארץ וגרתי פה עם המשפחה שלי עד כיתה ב'. אבא שלי עבד בבנק הפועלים וקיבל שליחות לטורונטו מטעם הבנק", כך מתחיל לספר גל על הדרך שעשה עם משפחתו סביב העולם כולו בעשור שלפני שהחל את הקורס הנכסף. גל ממשיך ומספר בקלילות על המסע המשפחתי שאחרי הבר מצווה שלו הופך לחובק עולם, "בקנדה גרנו עד שהגעתי לכיתה ח', אז עברנו לשליחות נוספת, הפעם באוסטרליה", באוסטרליה חונך גל בבית ספר יהודי-ציוני בעיר סידני וגם בבית ספג מהוריו סיפורים על הצבא ועל הארץ, בגיל 18, גל ראה אופציה נוספת להמשך לימודים בקולג' ואחרי התלבטויות רבות, החליט לעזוב את החיים הנוחים והרגעים בעיר המסחר של אוסטרליה הגדולה ולחזור היישר לעיר העברית הראשונה, לתל אביב.
עם הנחיתה בארץ, אחרי טיסה של כ-24 שעות, גל לא בזבז זמן – "כמה שיותר מהר אחרי שנחתתי בארץ, הלכתי לבקו"ם, דפקתי על הדלת ובתוך חודש וחצי מאותו ביום הספקתי לעשות צו ראשון גיבוש טיס וגיוס לקורס טיס".
טייס ישראלי: מעמד של כבוד
את כל החוויה המטורפת הזו חווה גל כשהוא משתף ומעדכן את החברים והמשפחה שנשארו באוסטרליה לגבי כל מה שקורה ועובר עליו, המשפחה מצאה את עצמה מבודחת מאוד לאור הבשורה המשמחת על קבלתו של גל לקורס טיס. "תמיד הייתה בדיחה בבית שאם משהו בבית יהיה טיס, זה יהיה אני כי אני הייתי היחיד בבית שלא מרכיב משקפיים", החברים ראו בגל מודל להערצה: "ההסתכלות בחו"ל על חיל האוויר היא כמו על משהו לא אמיתי. הם חשבו על כמה זה מגניב שאני הולך להיות טיס בחיל האוויר הישראלי, אבל הם לא באמת מבינים מה זה צבא, הם רואים את זה כמשחק", כך מספר גל על תגובת החברים מאוסטרליה, "זה נותן לך סוג של מעמד – אתה טייס, זה מגניב, זה טוב".
כשגל התחיל את הקורס הוא היה למעשה חייל בודד, כשיש לו פערי שפה להשלים, חוץ מאחותו שכבר התגוררה בארץ וכמה בני משפחה שנשארו כאן לפני המעבר לקנדה אין לו כאן חברים והחברים שיש לו גרים באוסטרליה, מתעוררים כשהוא הולך לישון והולכים לישון כשהוא מתעורר, "כל המעברים בין מקומות מגורים בחיים שלי לימדו אותי לעשות חברים די מהר, החברים מהקורס היו החברים החדשים שלי. לרב האנשים בצבא יש 'חברי צבא' ו'חברי בית ספר', לי יש רק חברי צבא".
"המעבר למגמת קרב - זה מה שרציתי"
כמה חודשים אחרי שהקורס מתחיל חלים כמה שינויים בחייו של גל, שינויים שישפיעו עליו כל חייו – הוריו חוזרים באופן מפתיע להתגורר בארץ, באופן חלקי בעקבותיו ואחרי שהוא עובר את טיסות ה"צ'ק רף", הוא משובץ במגמה היוקרתית לטייסי קרב, זה שיא הקורס מבחינתו, "המעבר למגמת קרב - זה מה שרציתי, אחרי 10 טיסות על "עפרוני" בצ'ק רף. הנבתי תוצאה מכל המאמץ שעשיתי עד עכשיו, אני בקורס, צריך לעבוד קשה ולהתמיד מזה".
קורס הטיס בנוי משלבים-שלבים וכל חניך, או כפי שהם מכונים, כל "פרח טיס" רואה בשלב אחר שלב מאתגר במיוחד, כמו דוגמא, אמציה, חברו של גל לקורס שראה בשנה בה רוכשים החניכים תואר אקדמי, מבחינת גל לעומת זאת, האתגר של הקורס מתמקד בשנת הטיסה ובחצי השנה האחרונה של הקורס – "פרקי זמן שמצריכים התמודדות עם כישלון בנושאים חדשים, לילדים שאף פעם לא הטיסו מטוס זה אתגר לא קטן וצריך ללמוד ולהשתפר".
במעמד המרגש בו יעמוד הערב על רחבת המסדרים בבית הספר לטיסה יעמדו איתו החברים משלושת פרקי חייו- חברים מטורונטו, חברים מסידני ולצדו, החברים מישראל, החברים מקורס הטיס. כמו שציינו בתחילת הכתבה, אחרי שטס סביב העולם, זוכה בערב גל בזכות ולא בחסד בכנפי הטיס שהיו לבדיחה משפחתית ומהיום, למציאות יום-יומית.