הכל החל כשהיו צריכים להנחית מטוסי הרקולס ענקיים בלב המדבר. "העלאת יהודי אתיופיה החלה במבצע ימי מורכב ולא הכי מוצלח", נזכר תא"ל במיל' יהושע (שיקי) שני, הטייס שהוביל את ההרקולסים במבצע אנטבה ובהמשך גם סדרת מבצעים חשאיים בעליה מאתיופיה. "ואז מישהו קיבל את ההחלטה להשתמש במטוסי C-130 הרקולס, לאסוף את העולים מהמדבר בסודן ולהביא כמות גדולה יותר של עולים לישראל".

עם שני, כיום הוא מנכ"ל חברת "לוקהיד מרטין ישראל" המייצרת בין היתר את מטוסי האדיר 35-F של חיל האוויר, שוחחנו כדי ללמוד מקרוב על עבודתה של יחידת ההנחתה הקדמית ולצורך כך הוא סיפר על אחד המבצעים הראשונים בהם השתתפה.

שני מסביר שהבעיה הייתה שמפקד החיל דאז חש לא בנוח לשלוח את ההרקולסים הענקיים לנחות בלב המדבר בלי מסלול. "אמר שהוא אהב את הרעיון, אבל רוצה לשלוח קודם מסוקי CH-53 יסעור, שינחתו ויבדקו את הקרקע ואת ההיתכנות לנחיתת ההרקולסים".

יהושע (שיקי) שני (צילום: אתר חיל האוויר)
18 שעות בתא הטייס. יהושע (שיקי) שני | צילום: אתר חיל האוויר

אז, כפי שמספר שני, החל להתגלגל מבצע חשאי עתיר סיכונים. חיל האוויר שלח שני מסוקי יסעור למדבר הסודני, עליהם לוחמים וציוד לבדיקת הקרקע והיכולת להנחית שם מטוסי תובלה גדולים, שיאספו העולים. "צריך להבין שכדי שמסוקי היסעור יגיעו לסודן ויחזרו, הם לא יכולים לעשות את זה בלי תדלוקים באוויר כי מדובר בטיסה של 12 שעות ויותר, מעבר לטווח שלהם. פה אני נכנסתי לתמונה", אומר שני בחיוך.

כשהוא טס במטוס ההרקולס שלו ומסוקי היסעור טסים אחריו הם אמורים היו להתחבר באוויר לצינור התדלוק ולקבל את הדלק, שאם לא יגיע, המסוקים לא יגיעו ליעדם. "יש הבדלי מהירות משמעותיים בין הכלים, כשהבעיה היא שהייתי צריך הרבה מאוד דלק למשימה כדי לתדלק אותם שלוש פעמים", הוא מכניס אותנו לתוך אותם רגעים בחשיכה.

המשמעות היא ששני לא יכול להאט לאותה המהירות היחסית של המסוקים, אחרת היה מתרסק, כך שהם לא הצליחו להגיע אליו ולתדלק. "כל הזמן אמרו לי בקשר להאט והורדתי מהירות עד כדי כך שהמטוס רעד באוויר", סיפר שני על רגעי החרדה. בסופו של דבר הצליחו המסוקים והמטוס להתחבר והשאר הסטוריה.

"הסיפור הזה לקח לנו 18 שעות באוויר, לא נוח בתא טייס של מטוס, כל שכן בתא קטן של מסוק". כל זה, עוד לפני המשימה לשמע נשלחו בכלל.

אחרי הנחיתה נכנסה לתמונה יחידת ההנחתה הקדמית של חיל האוויר. זו היחידה שמטרתה לאפשר למטוסי החיל לנחות בכל מקום ובכל זמן, כדי לאפשר לצה"ל להיות איפה שיידרש כדי להגן על מדינת ישראל ועל היחידה הזו אנו מבקשים לספר בכתבה זו.

ג'יפ בתפקיד הרקולס

"באותן שנים האמצעים היו מאוד פרימיטיביים", מוסיף יהושע שני על אותם מבצעים ראשונים של היחידה. "היו לוקחים ג'יפ למסלול שסימנו, נוסעים במהירות של 80 קמ"ש ואז מבצעים בלימת פתע. עומק השקיעה של הגלגלים היה המדד ליכולת ההרקולסים לנחות".

במקרה של מבצע העלאת יהודי אתיופיה, אחרי שהלוחמים סיימו את תפקידם, אישרו והקימו את המסלול, הגיעו מטוסי הרקולס ואספו משם אלפי עולים. המשימה הסתיימה בהצלחה.

יחידת ההנחתה הקדמית מכונה בחיל האוויר "יה"ק" והיא אחת מהיחידות הכי מסקרנות וחשאיות במפקדת הכוחות המיוחדים של החיל, שכוללת בין השאר את שלדג ויחידת 669. הם מעורבים כמעט בכל מבצע חשאי, בין בקרוב ובין ברחוק, אולם באופן טבעי המשימות שלהם אסורות בפרסום.

יחידת ההנחתה הקדמית של חיל האוויר בשטח (צילום: אתר חיל האוויר)
"עומק השקיעה של הגלגלים היה המדד ליכולת ההרקולסים לנחות" | צילום: אתר חיל האוויר

תפקידה של היה"ק לאפשר נחיתת מטוסים כבדים של חיל האוויר בכל מקום אפשרי, שאין בו שדה תעופה, וזה ממש לא משנה אם מדובר במדינה ידידותית או מדינת אויב. אין דרך לדעת כמה מבצעים כאלה התרחשו לאורך השנים אולם בשיחה עם גורם ביחידה הוא מספר: "היחידה מאפשרת לחיל האוויר להאריך את הזרוע שלו לכל מקום בעולם, לפעמים בזמן מאוד קצר, ולא קיימת פעילות כזו בלי המעורבות של היחידה".

הגורמים איתם שוחחנו בתקופה האחרונה, מעדיפים לדבר על משימות משימות חילוץ כדי לספק הצצה לתפקיד היחידה. "למשימות האחרות אין לי שום כוונה להיכנס", אומר אחד מהם בציטוט אופייני. הדוגמאות המותרות הן רבות, וכן, מספרות בדיוק את הסיפור של אלו המסווגות.

במלחמת לבנון הראשונה, החליט צה"ל להקים שדה תעופה מאולתר בסמוך למארג' עיון ודאמור. "כמעט כל היחידה נכנסה ללבנון ובדקו מקומות שניתן להקים בהם מנחתים מאולתרים למטוסי התובלה ומצאו אותן ליד אותם כפרים", סיפר גורם ביחידה.

היה מנחת נוסף שאיתרו בלבנון, כזה ששימש את ארגוני הטרור להטסת דאונים, וגם הוא הפך מאוד מהר לשדה של חיל האוויר באזור אנצאר. "היה צריך לפוצץ שם מגדל שחסם את המסלול המיועד וגם לעבוד קשה על השטח, אחרי שהמחבלים חרשו את הקרקע כדי למנוע את הפעילות. אנשי היחידה עשו את זה בפחות משלושה ימים". הוא מוסיף שחלק גדול מהפעולות האלו קרו תחת אש כבדה.

בזכות הפעולה של היחידה, חיל האוויר העביר טונות של ציוד ואלפי חיילים ישירות לשטח הלחימה וחסך משמעותית את הצורך בשיירות לוגיסטיקה מסורבלות. "בהמשך היחידה היא זו שהפכה את שדה התעופה של בירות לבסיס של חיל האוויר לכל דבר ועניין", מוסיף אחד הגורמים עמם שוחחנו.

המקומות שבהם לא אמורים לנחות

"התפקיד שלנו זה להפוך מקום נטוש או הרוס לשדה תעופה", מסביר גורם אחר על הפעולות של היחידה לצרכים הומניטריים. "כשאתה שומע שמטוסי חיל האוויר יצאו למדינות שהיה בהם אסון גדול, רעידת אדמה, או כל דבר כזה שהחריב את המדינה תדע שהיחידה הגיעה לשם בין הראשונים".

"במקרה כזה אתה מוקפץ במהירות מטורפת", הוא מוסיף ומתאר איך נראים הדברים מבפנים. "מגיע לשדה שהאירוע פגע בו לפעמים עד כדי חוסר תפקוד מלא. ותוך כמה שעות אתה הופך את המקום לשדה תעופה מתפקד שמסוגל לקלוט הרקולסים, שמשונים או בואינג של חיל האוויר".

היחידה משלבת אנשי מקצוע ולוחמים שהם מוקד ידע בחיל האוויר. "אנחנו פועלים באי אלו משימות לצד יחידות שאצלכם בתקשורת מכנים כקומנדו או מיוחדות", אמר גורם ביחידה. "בסוף המטרה שלנו היא לאפשר נחיתת מטוסים בבטחה במקומות שבהם הם לא אמורים לנחות והמיקום ממש לא משנה. איפה אפשר לעשות את זה אתה יכול לחשוב לבד".

אחד מהגורמים הבכירים בחיל האוויר איתם שוחחנו אמר, "החבר'ה האלה צריכים לדעת לדבר את שפת חיל האוויר ושפת היבשה, לעבוד עם יחידות שזה לא המקום לדבר עליהן, להגיע לאותו מקום שיהפוך לשדה תעופה. לפעמים זה צריך להיות בשקט".

הרקולס נוחת במאולתר  (צילום: ביטאון ואתר חיל האוויר)
"המטוס רעד באוויר". הרקולס נוחת | צילום: ביטאון ואתר חיל האוויר

האחריות של אנשי היחידה לא מסתיימת שם. "מצד שני", ממשיך אותו גורם, "הם צריכים לחתום על זה ש"קרנף" או "שמשון" (הרקולס) ינחתו שם בבטחה, בלי נזק ויצליחו גם להמריא משם. זה על הראש שלהם. רק תחשוב מה קורה אם שמשון נוחת במנחת כזה וקורה משהו שמנוע ממנו להמריא. איזה סיבוך זה יכול להיות, ואני לא מדבר בפן הלוגיסטי".

כדי לעשות את זה נכון, היחידה מפעילה אנשי מקצוע בעלי יכולות גבוהות הקשורות לעולם הקרקע כולל למשל גאולוגים. כחלק מההכשרה של הלוחמים, הם גם לומדים להיות קלעים, חובשים, קשרים וגם פקחי טיסה, כבאים ובוחני מנחתים. כל התפקידים האלה מאוגדים בצוות שלפני כל הנחתה נפרס בשטח ונותן פתרון לתרחיש וגם למה שעלול לקרות. מרמת הפיקוח על הנחיתות ועד לאבטחה.

תפעיל את הדמיון ואז תעלה עוד קצת

הם נחשבים ל"חיות שטח" של חיל האוויר. מדובר בקבוצה מאוד מצומצמת במסגרת הגדולה של החיל. לא משנה כמה תשאל ותתחקר אותם, הם פשוט מסרבים לציין שמות של מדינות אליהן הגיעו במסגרת השרות שלהם. איך אמר אחד מהם? "תפעיל את הדמיון, עכשיו תעלה עוד קצת".

הרבה שנים חלפו מאז לוחמי יה"ק אישרו מנחתים על ידי ג'יפים שנסעו מהר ועשו בלימה פתע, למרות שגם היום זה יכול לקרות.

כיום המשימה שלהם מתחילה בשת"פ מודיעיני המספק להם תמונת מצב עדכנית על שטח הפעולה המיועד. "כבר בשלב הזה אתה בודק איזה אלמנטים יכולים להפריע לנחיתה של מטוס ואיך לטפל בהם, הכוונה לדעת איזה ציוד אתה צריך איתך", הסבירו ביחידה.

"אם להגיד את האמת, האמצעים איתם בוחנים ומאשרים קרקע הם מאוד פשוטים. המטרה שלהם לבחון את הקרקע, את המכשולים שיש בה, מעל וגם מתחת לפני השטח". אבל בסופו של דבר כולם יודעים היטב וכך הם מסכמים. בסוף זה לא האמצעים זה הניסיון. הניסיון של האנשים ביחידת ההנחתה הקדמית של חיל האוויר.