"כצאן לטבח". נדמה כי זה המשפט אשר מסמל יותר מכל את הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי בכל הקשור לתקופת השואה. אך לא כולם הובלו בשקט. הרשומות ההיסטוריות מתעדות היטב את מאבקם של המעטים מול האויב הנאצי, של הפרטיזנים ולוחמי הגטאות – אבל ישנו עוד פרק אחד שאמנם זכה להתייחסות אך עדיין לא קבל את המקום הראוי לו בדפי ההיסטוריה: לוחמים יהודים שנלחמו במסגרת הצבאות הסדירים של המדינות השונות.
נכון לשנת 1939, היו בעולם כ-16 וחצי מיליון יהודים. מתוכם, כמעט 2 מיליון יהודים צעירים התגייסו לצבאות שנלחמו באויב הנאצי – בעיקר יהודים שהבינו לאן נושבת הרוח ונמלטו מגרמניה עוד בטרם פרצה המלחמה. בצבא ארה"ב שרתו 600 אלף חיילים יהודים בתקופה ההיא, ובצבא הרוסי עוד חצי מיליון. בצבא הבריטי שרתו כ-62 אלף יהודים, אליהם הצטרפו עוד כמה עשרות אלפים מיהודי ארץ ישראל. בצבא פולין, שגם שם הייתה קהילה יהודית גדולה, שרתו יותר ממאה אלף יהודים. מתוך כל אותם חיילים יהודים, כרבע מיליון איבדו את חייהם.
"בכל פעם שיריתי על הנאצים זכרתי את ההשפלות שלנו כיהודים"
מקסוול קלוגר נולד וגדל בגרמניה. שנתיים לפני המלחמה כשהוא בן 16 נמלטה משפחתו לארה"ב לאחר שהבינו שסכנה גדולה אורבת ליהודים. כאשר פרצה המלחמה הוא לא חשש פעמיים והתגייס כחייל חי"ר לצבא. לימים סיפר קלוגר "לא מעט חשבתי במהלך המלחמה שאולי האויב שנלחם מולי זה אנשים שלמדו איתי בכיתה, אולי שכנים שלי. לפעמים הייתי מביט על השבויים ומנסה לזהות אותם". קלוגר מעיד על תחושות של נקמה: "בכל פעם שיריתי על חייל נאצי זכרתי היטב את ההשפלות שלנו כיהודים שגרמו לנו לברוח. את השלטים שאסרו על כניסה לחנויות של יהודים". הוא מעיד שבזמן שנלחם באויב הנאצי לפחות 20 מבני משפחתו שלא נמלטו, דודים ובני דודים, נרצחו במחנות.
סיפור מדהים של לוחם יהודי בזמן השואה הוא זה של דוד הירט. בתחילת המלחמה, כאשר פולין מותקפת מצד מזרח על ידי ברה"מ וממערב על ידי גרמניה, היה הירט לוחם בצבא הפולני. הירט השתתף בקרבות רבים ולא פעם היה קרוב לסכנת המוות. הוא נלחם תחת השם הבדוי הבדוי דניאל אלכסייביץ' כדי שלא יגלו שהוא יהודי. לאחר שצבא פולין הושמד והצבא האדום הותקף על ידי הגרמנים הוא התגייס לצבא הרוסי ונלחם בגרמנים. למרות שנפצע מספר מעמים הוא השתתף בכל הקרבות הגדולים, כולל כיבוש ברלין. לאחר המלחמה גילה הירט שמשפחתו הושמדה במחנות וגם אחיו, חנניה, שנמלט אתו בכדי להילחם בצורר הנאצי, נהרג. הירט עוטר במדליות גם במסגרת צבא פולין וגם במסגרת הצבא האדום. לאחר המלחמה הוא בחר בחיים עלה לישראל והקים משפחה לתפארת.
ויצמן טס בחיל האוויר הבריטי, לסקוב התנקש בנאצים
בין הדמויות המוכרות של היהודים שנלחמו במלחמת העולם השנייה היה גם הנשיא השביעי של מדינת ישראל, עזר ויצמן. בן דודו, מיכאל, נפל בקרב כטייס של חיל האוויר המלכותי – אירוע שהשפיע מאוד על עזר ויצמן, שהחליט גם הוא להיות טייס קרב. לאחר שהתגייס נשלח לשרת כנהג, אך כעבור שנה התקבל לקורס הטיס שאותו סיים חודשים ספורים לפני שהסתיימה המלחמה. הוא שרת בחזית המזרח הרחוק עד לסיום המלחמה. מאוחר יוצר הצטרף ויצמן לארגון האצ"ל והיה לאחד מהמקימים של חיל האוויר הישראלי.
לוחם נוסף היה הרמטכ"ל החמישי, חיים לסקוב. גם הוא התגייס לצבא הבריטי ושרת כקצין בבריגדה היהודית. לאחר הפלישה של בעלות הברית לאיטליה, נשלחה לשם הבריגדה ולסקוב הגיע לשם כמפקד פלוגה בדרגת רב סרן. ככל הנראה לאחר שהסתיימה המלחמה היה לסקוב חלק מחבורה של לוחמים יהודים שהתנקשו בנאצים שהחלו במנוסה על חייהם.
הגנרל היהודי ששבה יחידה גרמנית
הקצין היהודי הבכיר ביותר במלחמת העולם השנייה היה מוריס רוז. רוז, שהגיע לדרגת גנרל בצבא ארה"ב, התגייס כבר בגיל 15 ושרת כקצין חי"ר במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1942 קודם לדרגת סגן אלוף והשתתף בפלישה של בעלות הברית לצפון אפריקה. גנרל רוז נחשב לקצין מבריק וכמפקד צוות קרב חטיבתי היה הראשון שלקח בשבי יחידה גרמנית בשלמותה. שנה אחר כך כבר פיקד על דיביזיה משלו במסגרת הפלישה לסיציליה והיה הקצין הראשון שנכנס לפלרמו. ביוני 1944 השתתף בפלישה לנורמנדי וחודשיים אחר כך התמנה למפקד דיביזיית שריון. ב-31 במרץ 1945 נתפס הגנרל היהודי על ידי יחידת שריון גרמנית. הוא שלף אקדח – ובתגובה נורה למוות. המענה האמריקאי לכך היה חיסול של 110 חיילים גרמנים.
גבורתם של היהודים שנלחמו במלחמת העולם השנייה מתועדת בעיקר בזכות כמות העיטורים האדירה שקבלו. מתוך 500 אלף היהודים שנלחמו בצבא הרוסי יותר מ-160 אלף זכו לעיטורי גבורה. בצבא ארה"ב עוטרו 36 אלף. גם בקרב אנשי הבריגדה היהודית שהגיעו מארץ ישראל עוטרו 415 לוחמים. רשימת היהודים שנלחמו במסגרת המדינות המשתתפות במלחמה ארוכה ובה ניתן למצוא נתונים מדהימים גם על אחוז השתתפותם וללא ספק על תרומתם הצבאית בכל החילות והחזיתות במלחמה.
הוכרזו כארים טהורים: יהודים שלחמו עבור הגרמנים - ובגדו בגרמנים
אחד הסיפורים המדהימים בפרק זה של הלוחמים היהודים זה סיפורם של אלו שלחמו במסגרת הכוחות המזוינים של גרמניה הנאצית. במחקר שנערך בשנות ה-90 על ידי פרופסור מאוניברסיטת ייל, בריאן מארק ריג, התגלה שלא פחות מ-150 אלף יהודים שרתו בצבא הגרמני. רובם המכריע היו חצי יהודים או רבע יהודים מה שמוכר כ"מישלינג". מדובר בתופעה נרחבת ואותם יהודים זכו לעיטורים כשחלקם אף הגיעו לדרגת גנרל.
מבחינת חוקי הגזע המישלינג נחשבו ליהודים ונזרקו מהצבא הגרמני, אולם הם יכלו להגיש בקשה לפטור והכרזה כארים טהורים. על פי ריג, על חלק מהאישורים היה חתום היטלר בעצמו. דוגמא לקצין חצי יהודי אפשר למצוא בסיפורו של אל"מ ולטר הולנדר – למרות שאמו הייתה יהודייה הוא קיבל תעודה אישית מאת היטלר ובה קבע הפיהרר את האריות שלו. במהלך המלחמה הולנדר עוטר ב''צלבי הברזל'' (צל"ש גרמני) ובאחד העיטורים הגבוהים ביותר, ''צלב הזהב הגרמני''. כמו כן קיבל את ''צלב האבירים'', כאשר בקרבות על מובלעת קורסק השמידה יחידת הנ''ט שעליה פיקד 21 טנקים רוסים.
על פי מחקרו של ריג חלק מהמישלינג התכחשו לבני משפחתם גם כאשר נשלחו למוות – אולם חלק מהם ניצלו את המדים בכדי להציל אותם.
דוגמא ליהודי כזה מובאת בסיפורו של הקצין המעוטר ארנסט בלוך - חצי יהודי שהיה קורבן לאנטישמיות והציל לפחות יהודי אחד ולא סתם יהודי, בלוך הציל את הרבי מאיר שנאורסון הידוע לנו כרבי מלובביץ. סיפור החילוץ של הרבי יחד עם עשרות מחסידיו נחשב עד היום לתעלומה גדולה, ולמרות יהדותו של בלוך איש אינו יודע מדוע חולץ הרבי. מה שידוע הוא שבלוך, שהחזיק מסמך חתום שמאשר שיש לו דם גרמני, גנב משאית של הצבא הגרמני והסיע את הרבי וחסדיו ללטביה ומשם הוברח לארה"ב. בלוך לא זכה לראות את סוף המלחמה; למרות גבורתו ועיטורים רבים להם זכה הוא נרצח על רקע יהדותו, וזאת למרות אותו מסמך שמעיד על אריותו.
בדבר אחד אין ספק: הלוחמים היהודים שנלחמו במלחמת העולם השנייה צברו ניסיון קרבי עשיר. חלקם שבו מאירופה החרבה בתום המלחמה ויסדו את התשתית להקמתו של צה"ל, שצמח להיות אחד הצבאות החזקים ביותר בעולם. מומחים רבים מסכימים שאין עוד עם אשר הוציא מתוכו אחוז כזה של לוחמים וגיבורים במלחמת העולם השנייה.