"רוצה לומר לך שאני מזועזע. אישה בת 60 נורתה למוות על ידי שני חיילים חמושים מכף רגל ועד ראש. נכון, היא נופפה בסכין, אבל ככה לא מתנהגים לוחמים". כך בחר חבר הכנסת וסגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף במיל' יאיר גולן בחר להגיב לנסיון הפיגוע בו ירו חיילי צה"ל לאחר אזהרות לעבר האישה החמושה בסכין שהתקרבה אליהם וסירבה לעצור.
בהחלט מזעזע, אך לא מאותן סיבות שמציין גולן. הרי באותה מידה אותה "אישה בת 60" הייתה יכולה להיות גבר בן 30 בתחפושת או פשוט לשאת על גופה מטען חבלה שממרחק כזה לא היה משאיר ללוחמים סיכוי. שני החיילים ביצעו ירי רק לאחר שניסו להזהיר את האישה, כשהיא צועדת לעברם ממרחק מטרים ספורים והם צועדים לאחור.
עד שבאירוע אחד שני לוחמים משתמשים בנשק שלהם כמצופה מהם, אולי אפילו נהגו במידת הרחמים כלפי האישה שלא נענתה לקריאותיהם וסיכנו את עצמם, סגן הרמטכ"ל לשעבר בוחר לגנות דווקא אותם.
תגובתו של גולן היא הסבר הטוב ביותר לשני אירועים בולטים אחרים שהתרחשו לאחרונה בהם חיילי צה"ל נמנעו מלהשתמש בנשק מול מחבלים וגנבי אמל"ח.
בדצמבר 2020 מחבל התקרב ללוחם סיירת גולני במחסום צה"ל והשליך לעברו בקבוק תבערה מטווח קצר. החייל שהיה חמוש לא ירה לעברו, ומפקד הסיירת בחר להדיח את הלוחם מתפקידו, מה שעורר סערה.
באירוע השני, במרץ 2021 תקפו שני חשודים לוחם בהכשרת סיירת אגוז וחטפו את נשקו במהלך ניווט בדד בצפון הארץ. בתגובה שלח מפקד סיירת אגוז הודעה לקצינים ביחידה בה כתב בין היתר כי: ''לוחם שאינו יודע לנצח שני אנשים בקרב-מגע וחוטפים את נשקו אינו יכול להיות לוחם באגוז..''. לאחר מכן פרסם הבהרה לדברים.
לאחר האירוע השני צה"ל הודיע כי לא היה כשל בהתנהלות לוחם אגוז. אך האם זה לא מצופה מלוחם סיירת להבחין ברכב המגיע אליו ולהיות דרוך פי כמה כאשר הוא מנווט לבדו? גם מהמפקד היינו מצפים לתגובה אחרת.
בשני האירועים מדובר בחיילים מיחידות מובחרות. בשני המקרים, בחשיבה רציונלית ניתן להבין שקיים צורך לפתוח באש אך כאמור, בשניהם זה לא קרה. אך האם הכשל הוא רק אצל החיילים? כנראה שלא. האירועים אינם יד המקרה אלא נגזרת ברורה של חיילים מבולבלים שלא מרגישים מספיק בטוחים להשתמש בנשקם, לא כי אינם מקצועיים אלא כי לא בטוחים שיש מי שיעמוד מאחוריהם.
''תדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך''. האמנם? מפקדי צה''ל, שאמורים לנשוא על כתפיהם את ערך הדוגמה האישית, מסיטים את האש לעבר החייל הפשוט ומתנערים מאחריות.
הרי בשני המקרים מפקדי הסיירות הטיחו את האשמה בחייל ואיששו את החשש שלו, שאין מי שיעמוד מאחוריו. בקרב הלוחמים כבר מספר שנים אוחזת התחושה הזאת, מאז מקרה אלאור אזריה. זה לא ממש משנה מה דעתכם בנושא, אם מצדיקים את אזריה או חושבים שצריך היה להיענש. אירועים אלו הם ההשלכות של התנהלות צה"ל בפרשה ההיא.
הגיע הזמן להחזיר את הביטחון לחיילי צה"ל לפני שלא תהיה דרך חזרה בנושא. ולח"כ יאיר גולן שהזדעזע. אולי הגיע גם הזמן שלך לעשות בדק בית. הרי עד לפני כמה שנים היית בעצמך מאותם המפקדים שזרעו את התוצרת שאתה כל כך המום ממנה.
מי שראוי לגינוי כאן הם לא החיילים אלא המפקדים שלא מגבים אותם. אותם המפקדים הבכירים שבגלל ההחלטות שלהם ללוחמים בשטח אין תחושת גיבוי ולו הכי קטנה.