רותם אשכנזי קיבלה פטור משירות בצה"ל מתוקף היותה חירשת, אך למרות זאת הייתה נחושה למצוא את דרכה לתרום למדינה. בתור ספורטאית מצטיינת שניצחה באליפות העולם בטניס וזכתה במדליית כסף במשחקים הפאראלימפיים, היא יודעת היטב כיצד להילחם ולהיאבק על המטרות שלה, אבל דווקא המאבק מול המערכת הצבאית הצליח להביס אותה.
"התחלנו תהליך של התנדבות שלקח שנה שלמה בה מיררו לה את החיים", מספרת נירית, אמה של רותם. "אחרי שהצגנו אינספור מסמכים מרופאים, רק בחודש מאי, חודשיים לפני שהיא בת 20, היא קבלה תאריך גיוס והודעה על שיבוץ בתפקיד עוזר קצין כושר קרבי בחטיבת הקומנדו בבית ליד, כמו שהיא רצתה", היא מוסיפה.
אחרי הקליטה ביחידה, רותם החלה לקחת חלק פעיל בשגרת האימונים בבסיס. "היא אמרה שהיא מאושרת, שהיא התחילה לעזור באימונים ושנותנים לה כל מיני תפקידים עם אחריות", מספרת נירית. "אחרי תקופה בתפקיד, בהנחיית המפקד שלה שמאוד האמין בה, היא הייתה אמורה לצאת לקורס מדריכי חדר כושר בוינגייט, אבל נאמר לה ברגע האחרון שזה לא יכול לקרות", היא מציינת.
באותו יום ראשון שבו רותם הייתה אמורה לצאת לקורס בוינגייט, מפקדה קרא לה לשיחה והסביר לה כי בצבא לא מוכנים לאשר לה לצאת להכשרה. "הקצין הזמין אותה לשיחה ואמר שחיל הרפואה לא מוכנים לחתום, אחרי שוינגייט כבר אישרו, בגלל הפרופיל שלה – 25, שזה פרופיל שנקבע לה כי היא מתנדבת ולא כי היא לא כשירה", מסבירה נירית. "רק אחרי שהוא רצה להכניס אותה לקורס, נזכרו פתאום שבכלל אסור לה להיות בחדר כושר והיא פשוט הייתה מגיעה לבסיס ויושבת עם האינסטגרם כי לא היו נותנים לה לעשות כלום", היא מוסיפה. "בהתחלה אמרתי לה שתשב ושתתמודד כי אין מה לעשות וזה הצבא, אבל אז באמת התחילה הדרדרות, ואפילו המפקד שלה אמר לי שהוא רואה שהיא לא מוצאת את עצמה, שאפילו לא נותנים לה להתאמן בחדר כושר ושהוא יאשר לה לצאת כל יום הביתה, למרות שזה בסיס סגור. לפקד שלה אין עבודה לתת ובשביל הקורס צריך פרופיל 65 לפחות".
מאז חודש אוגוסט, רותם יושבת בביתה על חשבון ימי ג' ומנסה לקבל תשובות לגבי מצבה. מצד אחד אין לה אישור לשרת בתור ע. קצין כושר כפי שנקבע עבורה, ומצד שני אין לה יכולת לשרת כפקידה שאמורה לענות לטלפונים. פניותיה למדור מתנדבים נענות בתשובות לקוניות בזמן שמצבה הנפשי ממשיך להידרדר, כפי שמסבירה נירית: "היא ירדה עשרה קילו בשלושה חודשים ורק שוכבת במיטה בדיכאון מכל החלום הגדול שלה, כי היא מאוד לוחמנית, ופתאום, אחרי כל החיים שהיא בנתה את עצמה עם הספורט, מרסקים אותה ואמרים לה 'את נכה'".
"הסברתי למדור מתנדבים שהילדה שלי כבר בת 20 ושהיא רוצה לתרום, אבל שאם אין לצבא משהו לתת לה לעשות אז שישחררו אותה, שיתנו לה כבר ללכת הביתה", טוענת נירית. לדבריה, ההמלצה היחידה שקיבלה הייתה שרותם תצהיר על כך היא רוצה לפגוע בעצמה. "אומרים שאם היא בדיכאון אז שתגיד שהיא רוצה להתאבד, אבל הילדה שלי בריאה והיא לא צריכה להשתחרר על סעיף נפשי", מסבירה נירית. "גם אחרי פגישה עם קב"ן מנסים לאלץ אותה להגיד שהיא רוצה להתאבד, למרות שהצגנו מכתבים מהרופאה שלה שהמליצה לשחרר אותה", היא מוסיפה.
בינתיים, רותם ממשיכה לשבת בבית ולהמתין בחוסר אונים מוחלט לטיפול במקרה שלה. "אף אחד לא עונה לי, אף אחד לא משוחח איתי, וזה כבר חודשים שלמים שהיא יושבת בבית, כשהיא בתוך המערכת אבל בעצם ממש לא", אומרת נירית. "היא באה מרצון, חתמה על שנתיים ולמרות שבאמת רצינו שהיא תשרת ותתרום, קבלנו את הבשורה המרה, הבנו, הכל טוב ויפה, עכשיו רק תנו לה ללכת".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: ״החיילת עודכנה טרם גיוסה כי עתידה להתגייס לתפקיד ע. קצין אימון גופני בחטיבת הקומנדו ואף רואיינה ע"י הגורמים הרלוונטיים טרם הגיוס. צוין בפניה מראש כי אינה יכולה לעסוק בתחום הכושר הגופני כמדריכת כושר קרבי עקב מצבה הבריאותי. אף על פי שאינה יכולה לשרת כמדא"גית, הותאם עבורה שיבוץ אשר עומד בקנה אחד עם האישור הרפואי ועם רצונותיה האישיים ואכן שובצה כעוזרת קצין אימון גופני בחטיבת הקומנדו״.