חמאס הצליח לפתח "טיל" שאף כיפת ברזל לא תוכל ליירט. "טיל" זה הוא בעל אותה היכולת לפגוע בנו ולגרום לנו נזק כפי שהיו לטילים הישנים אך הוא עושה זאת ללא מחיר לחמאס. הוא אינו דורש משגר, אין לו צורך בעמדת ירי ואין "תאונות עבודה." שם הטיל: המפגין.
יעילותו של כלי הנשק החדש הוכחה בשבועות האחרונים מאז פרוץ "צעדות השיבה" בגבול עזה. כמעט כל העולם אימץ את הנרטיב של חמאס לפיו חיילי צה"ל יורים באזרחים וילדים חפים מפשע. אך הפעלת ה"טיל" הגיעה לשיאה השבוע במהלך טקס חנוכת השגרירות של ארצות הברית בבירה. צגי הטלוויזיה ברחבי העולם נחצו בין תמונות של ישראלים חוגגים לתמונות של פלסטינים לא חמושים חוטפים אש חיה. הנזק התדמיתי והמדיני היה רב.
השימוש הציני של חמאס במגנים אנושיים הוא לא שונה מירי טילים כלפי ישראל, ולא רק בגלל שגם הם נורו מתוך שכונות אזרחיות. חמאס יודע שאפילו עם אלפי טילים הוא אינו יכול להשמיד את ישראל. מה שכן ניתן לעשות באמצעות הטילים הללו הוא לגרום לישראל להגיב צבאית ולפגוע באזרחים רבים. ישראל באופן קבוע מואשמת בפשעי מלחמה. מטרת ה"טיל" היא לגזול מאתנו את הזכות להגן על עצמנו ואף את זכות הקיום.
אותה האסטרטגיה מניעה את הפעלת נשק המפגינים. חמאס שורף מעברים וחופר מנהרות מתחתיהם, על מנת ליצור משבר הומניטרי ברצועה ולהעמיק את ייאושם של תושביה. מציאות זו, לפיה "אין מחר" עבור תושבי עזה, הופכת אותם לכלי נשק זמינים בידי חמאס ומקלה על שליחתם בהמוניהם אל עבר הגדר עם הבטחות של נקמה וקץ לסבלם. כמו הטיל, שהמחבלים מבינים שאינו יכול להשמיד את המדינה , חמאס יודע שהמפגין אינו יכול לפרוץ את הגדר. אך הוא כן יאלץ את צה"ל להגיב בנחישות.
יותר מתמונה של בית מפוצץ, הדימוי של ילד ירוי ישפיע מיד על כלי התקשורת הבינלאומיים והמנהיגים בחו"ל. משם, קצרה הדרך למוסדות האו"ם, לבתי משפט פליליים ולחרמות וסנקציות.
בניגוד לשימוש בטילים, ניצול המפגינים, לא נושא תג מחיר גבוה. לא נשקפת סכנה למנהיגי חמאס ולא לתשתיות ולשכונות בלב עזה. אפילו אם משלמים לילדים לסכן את חייהם אל מול הגדר – זה עדיין זול יותר. לא נעים לומר זאת אך בניגוד לטיל – הילד הוא גם רב-שימושי. בנוסף, ההבדל העצום בין מספר הנפגעים הפלסטינים לבין מספר הנפגעים הישראלים גדל בהרבה בעקבות השימוש במפגינים במקום טילים וגורר האשמות על אי-מידתיות מצד ישראל.
הצלחתו של השימוש בנשק המפגין יעודד את חמאס להרחיב את השימוש בו ולהמשיך ולגרום לישראל נזק אסטרטגי. ברור שאין לישראל כרגע כיפת ברזל תדמיתית ומשפטית שתגן עלינו מטיל המפגין. פיתוח מערכת כזו איננה דבר טכני אלא מלאכה מדינית ותקשורתית.
במהלך אירועי חנוכת השגרירות יצא לי לתדרך מחוקקים אמריקאים פרו-ישראלים ואף להתראיין בכלי תקשורת בינלאומיים. הופתעתי לרעה מכך שאף איש קונגרס לא הכיר את העובדות שהצגתי במאמר זה ומהצורה שבה המדיה התקשורתית הפנימה ללא סייג את הנרטיב של חמאס. מצב זה הוא בלתי נסבל ואף מסוכן, ואנו חייבים להתפקח ולפעול מיד.
קיים צורך מידי להקים גוף בין-משרדי שירתום את כל האמצעים המדיניים, האזרחיים והמודיעיניים ויתאם פעולות עם ארגונים פרו-ישראליים בחו"ל. המטרה הראשונה היא לחשוף בפני העולם את המציאות בעזה – בה ארגון ג'יהאדיסטי רצחני מרעיב את האוכלוסייה על מנת להפוך אותה לתחמושת חיה המיועדת להרוג יהודים ולערוך דה-לגיטימציה למדינה. יש לתעד כיצד חמאס מונע אספקת דלק ומזון לתושבי עזה על מנת להאשים את ישראל בפשעים נגד האנושות ולסחוט מהעולם כסף שאתו הוא לא ירכוש מצרכים חיוניים אלא טילים ומנהרות. פיתחנו כיפת ברזל המגנה עלינו מפני טילים אך הגיע הזמן לפתח כיפת ברזל מדינית ומשפטית.
הכותב הוא סגן שר במשרד ראש הממשלה, חבר הכנסת ד"ר מייקל אורן, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב