ביום חמישי האחרון פורסמה הודעה חריגה; כזו שלא נשמעה שנים רבות אם בכלל. בכנס השנתי של סבא"א בווינה, ראש הוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית זאב שניר הודה שהאיומים האחרונים מצד איראן וגרורותיה מחייבים את ישראל להמשיך להגן ולשמור על מתקני הגרעין שלה. "מתקנים אלה משודרגים ומחוזקים כדרך קבע, בהתאם להנחיות סבא"א, על מנת לעמוד במתקפה שכזו", הצהיר.
הצהרותיו של שניר גררו ללא מעט הרמות גבה בישראל ובעולם בכלל. בלי קשר לכלום, פקיד ישראלי הודה באופן רשמי בעיבוי מערך ההגנה סביב הכור בדימונה; הצעד הזה כמעט שובר את מדיניות העמימות ארוכת השנים, ולא באמת ברור למה. זה ברור לגמרי שכל מי שינסה להתקרב למרחב האווירי של הכור, ברדיוס של שישה עד שמונה קילומטרים, יזמן לעצמו צרות. אפשר לשער במידה גבוהה של וודאות שכל מערכת אפשרית בארסנל של חיל האוויר מוצבת שם כדי להגן על אותה כיפה כסופה. אבל מסתבר שלא תמיד הפרצות הן באוויר.
# "אופס, לא ידעתי שאסור לצלם"
אוגוסט 2011. באחד המטבחים בכור, עובדת קבלן חגגה יום הולדת עם חבריה לעבודה. זו הייתה המסיבה המושלמת: כולם נהנו וצחקו, והיא צילמה אותם והעלתה את התמונות לדף הפייסבוק שלה. למחרת כשהגיעה לעבודה, היא סיפרה בגאווה על כך שהעלתה את התמונות לפרופיל שלה. תוך דקות ספורות אנשי הביטחון בכור פקדו עליה למחוק אותן, וכמה שעות אחר כך היא כבר פוטרה. בבירור שנערך אחר כך התברר ששיקרה לאנשי הביטחון כשאמרה להם שאין ברשותה טלפון עם מצלמה. "לא הייתה לי כוונה לפגוע באף אחד", הודתה. "עשיתי שטות, טעות גדולה. אני מצטערת".
הפרשה גרמה לסערה גדולה בכור; מאז מרגל האטום מרדכי וענונו, שעבד במקום בשנות ה-80 וצילם מתקנים סודיים, איש לא צילם את המקום מבפנים. "זה היה חתיכת מחדל", סיפר עובד לשעבר, "העובדת הזו גרמה נזק גדול. מהמקרה הזה הופקו לקחים רבים".
# צריכים פיפי? חבל
גדר ארוכה ומפותלת מקיפה את הכור הגרעיני; לאורכה תלויים שלטים רבים (מאוד) האוסרים על אזרחים לצלם את שטח הכור - לא מרחוק ובטח שלא מקרוב. ולמרות זאת, בעשרות השנים שחלפו מאז שנבנה אותו מבנה מפואר, משטרת דימונה ושירותי הביטחון עצרו מאות תיירים ו"סתם אזרחים" שתועדו מצלמים את הכור. כך למשל נעצרו תיירים מצרפת, שטענו שחשבו שהכור הוא "מבנה יפה", ולא ידעו שהם עוברים על החוק; במקרים אחרים, אזרחים שהיו בדרכם לנופש באילת או בים המלח ועצרו להטיל את מימיהם על הגדר עוכבו לחקירה.
# אזעקת שווא
1973. ההתרעות מכיוון מצרים וסוריה היו בשיאן, והובילו גם לתגבור האבטחה סביב הכור. במקביל, בקהילת המודיעין התקבלו ידיעות על כוונה להחדיר לישראל חוליות מחבלים ואפילו לרסק בלב תל אביב מטוס קרב מלא בחומר נפץ.
ב-21 בפברואר באותה השנה, מטוס בואינג 747 של חברת "ליביאן איירליינס" עשה את דרכו מלוב לקהיר כשעל סיפונו 113 נוסעים, בהם מגישה טלוויזיה מצרית ידועה. צוות המטוס התקשה לנחות בשדה התעופה בקהיר עקב סופת חול ורוחות עזות והמטוס נסחף מזרחה. ישראל החלה להילחץ, ושני מטוסי פנטום (F-4) שוגרו לעברו.
הטייסים הישראלים לא הבחינו שמדובר במטוס נוסעים, מאחר שכל החלונות היו מוגפים, והורו לטייס לנחות בשדה התעופה רפידים שבסיני. הם חששו שיבצע פעולה צבאית או יתרסק בכור והחלו לירות לעבר כנפיו, ולבסוף הוא הופל בהוראתו של הרמטכ"ל דוד אלעזר. 108 נוסעים ואנשי צוות נהרגו וחמישה ניצלו בהתרסקות המטוס סמוך לאיסמעיליה.
# "סורי, טעיתי בדרך"
אם תשאלו את הכוח המגן על קמ"ג, כל חדירה עלולה להסתיים באסון. באוקטובר 2009 חדר למרחב האווירי מטוס אולטראלייט זעיר שעשה את דרכו מראשון לציון למפגן מטוסים קלים בערד. לאחר שנקלט במכ"ם, מטוסי קרב של חיל האוויר הוזנקו לעברו והבינו שהוא טעה בדרך. למזלו של הטייס, הם הורו לו להתלוות אליהם והוא נחת לבסוף בשלום במנחת המטוסים בערד. להגנתו הוא טען שלא התכוון לטוס מעל הכור.
אך זו לא הייתה הפעם הראשונה: מקרה דומה אירע חמש שנים קודם לכן, בדצמבר 2004, כששני מטוסי אולטראלייט טסו בקו ישר לאותה כיפה מיתולוגית. בקרי הטיסה ניסו ליצור איתם קשר אך הם לא נענו. גם לעברם הוזנקו מטוסי קרב, שאותתו להם לשנות את נתיב טיסתם. גם המקרה הזה נגמר בשלום.
# הפלה אוטומטית
אחד מתרחישי הבלהות הקשים ביותר של מערכת הביטחון הוא חדירת מטוס קרב לשמי הכור. ההוראה לרוב היא ליירט את האיום, לרוב אוטומטית ובלי כל שיקול דעת. כך קרה במלחמת ששת הימים, יוני 1967, כשסרן יורם הרפז, טייס קרב מבטיח ומצטיין, חדר בטעות לאזור הכור כשחזר מתקיפה בירדן - והופל.
כפי שהתברר אחר כך, במהלך התקיפה בירדן נפגעו מערכות החשמל במטוס ומכשירי הקשר השתבשו, כך שהרפז לא יכול היה ליצור קשר עם הבקרים בישראל. לאחר התלבטות קצרה בחיל האוויר ניתנה ההוראה לשגר לעבר המטוס טיל "הוק", והמטוס הופל. אלה שחזו ביירוט סיפרו כי ראו כדור של אש.
כשהתגלה שהופל מטוס של חיל האוויר ובתוכו הטיס המצטיין, בכירי חיל האוויר נכנסו להלם. לאורך השנים, קצינים בכירים בחיל שקיבלו את ההחלטה הודו שזו הייתה טעות טרגית.
# המטרד של המאה ה-21
הרחפנים הפכו בשנים האחרונות למטרד אמיתי עבור שירותי הביטחון בעולם - וכך גם עבור מאבטחי הכור בדימונה. כיום משתמשים אנשי הביטחון של הקמ"ג בציוד מתקדם במיוחד במטרה לאתר כל פעילות חריגה באזור. למעשה, החשש מפני רחפני נפץ וכלי טיס זעירים שיתעדו מקומות רגישים בקמ"ג הוביל להגברת האבטחה סביב המקום. מפעילי רחפנים שפעלו בקרבת מהכור הוזהרו שלא להכניסם לשטח האווירי או אפילו לצלם דבר, אחרת הם ייעצרו ויועמדו לדין.
# הניסיון של חיזבאללה
בשנים האחרונות חלה התפתחות אדירה בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, ובמקביל פורסמו ידיעות לא מבוססות על כך שמזל"טים מסתוריים חדרו לשטח הכור. בכל מקרה, בחיל האוויר נערכים כמו תמיד לכל התרחישים – ובצדק: בשנת 2002 חיזבאללה שיגר מזל"ט ריגול מעל דימונה – ומטוס F-16 השמיד אותו לחתיכות.
# זה מטוס? זו ציפור? זה חייזר!
לאורך השנים נפוצו שמועות מופרכות במיוחד על עצמים בלתי מזוהים שנצפו בשמי הכור. למעשה, בשנת 2016 פרסם אתר התעופה The Aviationist כי גולש העוקב אחר כל טיסות העולם הבחין בכלי טיס שטס מעל הכור. לטענת הגולש, כלי הטיס חג כמה פעמים סביב קמ"ג – ואז עזב את המקום. רבים טענו כי מדובר במטוס ריגול שאסף מודיעין, ואחרים גרסו שמדובר בחייזרים. כנראה שלעולם לא נדע.