אי שם בימי המלחמה הקרה, רבים בעולם ידעו שהשליטים ממוסקבה אוהבים לפתור בעיות בעזרת התנקשויות ברחבי העולם. ב-1985, כשאנשי חיזבאללה חטפו דיפלומטים רוסים בלבנון, הם גילו שסוכני ק.ג.ב חטפו את בני משפחותיהם ורצחו אותם באכזריות; ב-1979, כשרוסיה פלשה לאפגניסטן, חייליה הוציאו להורג את שליט המדינה חפיזאוללה אמין. מאז שקרסה ברית המועצות והק.ג.ב פורק, נראה שהמתנקשים הרוסים יצאו לפנסיה. אבל עכשיו נראה שזה היה רק למראית עין.

תחקיר בן שנתיים וחצי של USA Today ו- BuzzFeed News חשף השבוע כי מאז שנת 2003 נרצחו או מתו מוות מסתורי לא פחות מ-33 בני אדם שהסתכסכו באופן כזה או אחר עם השלטונות ברוסיה - וזה קרה במדינות שונות ורחוקות כמו ארה"ב, בריטניה, יוון, הודו וקזחסטן. על פי התחקיר מובילות העקבות למוסקבה, ונראה שה-FSB - היורש של הקג"ב והארגון שבו התחנך וצמח ולדימיר פוטין - חזר לשיטות של פעם. השתקה של מי שעושה צרות לקרמלין, ולתמיד.

על פי התחקיר שפורסם בארה"ב, גופי הביון של ארה"ב ערים לתופעה ובידיהם מידע הקושר את הביון הרוסי למוות של 14 רוסים ובריטים. על פי המודיעין האמריקני, סוכני FSB הסתננו גם לארה"ב לצורך ההתנקשויות האלה. כדי להסתיר את עקבותיו השתמש הביון הרוסי לא אחת בפושעי המאפיה הרוסית, שמתברר שעובדים צמוד מאוד למשטר ולא פעם עושים עבורו את העבודה השחורה.

חוסל כי חקר חיסול של אישה שחקרה חיסולים

התחקיר המקיף נשען על מסמכים רבים, הקלטות חשאיות וגם ראיונות עם גורמי ביון בארה"ב, בריטניה וצרפת. ועדיין נראה שהמספרים לא ברורים: על פי חלק מהעדויות, לפחות 38 בני אדם נרצחו או מתו מוות מסתורי רק מאז שנת 2014, מה שהופך את הבעיה לקטלנית הרבה יותר ממה שחלק חושבים. בין השאר מדברים שם על שני נרצחים בניו יורק ועוד אחד בוושינגטון הבירה, אחד בהודו ועוד אחד ביוון, לפחות 12 באוקראינה ועוד.

הנרצחים, כך נראה, הם כל מי שמפריע לשלטונו של פוטין - בין אם מדובר בדיפלומטים רוסים, אזרחים זרים או עיתונאים. כמעט ואין שמות של נרצחים בתחקיר, אבל בין ההתנקשויות יש כמה שכמעט ואין עליהן מחלוקת. ביוני השנה נלכד באוקראינה ארתור קורמקייב שהתחזה לעיתונאי רוסי וקבע ראיון עם בני הזוג הצ'צ'נים אדם אוסמייב ואמינה אוקיבה. בני הזוג הם בוגרי המלחמה בצ'צ'ניה, שניסו להתנקש בפוטין בשנת 2012 ונלחמים נגד הכוחות הרוסיים באוקראינה. קורמייב החל לראיין את בני הזוג ואז שלף אקדח ופצע את אדם. הסיפור הסתבך מבחינתו כשאמינה שלפה אקדח משלה ופצעה את קורמייב. השלטון באוקראינה האשים כבר אז את הרוסים, ודי ברור מדוע.

לבני הזוג הצ'צ'נים יש להוסיף גם את דניס וורוננקוב, מי שהיה בעברו חבר הפרלמנט הרוסי. הוא סיים את תפקידו הציבורי כשהעז למתוח ביקורת על סיפוח חצי האי קרים. לאחר שעשה זאת, ברח לאוקראינה ונחשב שם לעד מפתח בתיק הבגידה נגד הנשיא הפרו-רוסי המודח ויקטור ינוקוביץ'. הוא לא זכה לראות הרבה ימים של חופש באוקראינה: וורננקוב נורה למוות מחוץ למלון. המתנקש נפגע על ידי המאבטח שלו, ובהמשך מת מפצעיו. "הוצאה להורג טיפוסית של הקרמלין", הגיבו באוקראינה.

והיה גם המקרה של פבל שרמט, עיתונאי מבלארוס ומבקר חריף של פוטין שנהרג לאחר שהרכב שלו התפוצץ בקייב. עד היום לא יודעים מה גרם לפיצוץ, אבל מצד שני, לא קשה מאוד לנחש. המקרה של בוריס נמצוב, עוד מתנגד מוכר של הממשל במוסקבה, היה יותר ברור משום שהוא נורה למוות.

שיטות החיסול של הרוסים מגוונות. חלק מהקורבנות נדקרו באכזריות, נורו, התפוצצו או נתלו. במקרים מסוימים נטען שגרמו להם להתאבד או שהם חוו תאונות מוזרות ומסתוריות, בין אם בכבישים, באוויר או בים.

בתחקיר מוזכר גם מותו של אלכסנדר ליטוויננקו, מי שבעצמו היה סוכן ק.ג.ב ובהמשך FSB לפני שהפך למתנגד של פוטין. לפני שנרצח האשים ליטוויננקו את מפקדו לשעבר שניסה לחסל אותו; בסופו של דבר הוא חוסל, על פי ההערכות, על ידי אנדריי לוגובוי - אדם שכונה "ולדימיר המסתורי", ושהכיר את ליטוויננקו מהימים שעבדו יחד ב-FSB. ליטוויננקו הורעל על ידי חומר רדיואקטיבי מסוג פולוניום-210, שנטען כי יוצר ברוסיה. מלבד העובדה שהפך למתנגד של פוטין, הוא נרצח ככל הנראה לאחר שקיבל מידע על חיסול אחר של הרוסים, רצח העיתונאית אנה פוליטקובסקיה, מי שבעצמה עקבה אחרי החיסולים של פוטין עד שנורתה בידי מתנקש.

מה שלא פחות מדהים בסיפור של ליטוויננקו הוא שאפילו ד"ר מת'יו פונשייר, המדען שגילה את עקבות הפולוניום ברחבי לונדון, נמצא מת אחרי שנדקר. המחסלים, כך נראה, עשו הכל כדי להעלים כל קצה חוט שיוביל אליהם - אם כי במקרה הזה נראה שללא הצלחה. בכל מקרה, התחקיר מעלה ביקורת גם נגד הבריטים: נטען שהם לא עשו כלום כדי לחקור או לטפל בכל ההתנקשויות בבריטניה.

שלושה התקפי לב מקריים לחלוטין

לטענת גורמי ביון בארה"ב, הבריטים מעדיפים לשמור על שקט תעשייתי משום שהנרצחים הם רוסים, וכדי לא לגרום לתקריות דיפלומטיות מול מוסקבה. בין השאר, נראה שבלונדון חוששים מתגובה של מלחמת סייבר שתיפתח בפקודתו של פוטין אם יתעצבן. חלק מגורמי הביון טוענים שהבריטים רוצים שקט גם כדי לשמור על הכסף הגדול של האוליגרכים הרוסים בבנקים שלהם.

הרשויות בארה"ב סרבו להגיב לבקשות התגובה של העיתונאים שעומדים מאחורי התחקיר, ונראה שגם שם חושדים בפעולות התנקשות של הביון הרוסי בשטחם. מה שכן, נראה שלפחות על אדמת ארה"ב ובריטניה פועלים הרוסים בזהירות: על פי התחקיר, ההתנקשויות באוקראינה, יוון, קזחסטן ומדינות אחרות נעשו בדקירות, ירי ופיצוצים גדולים. בארה"ב ובבריטניה הוגדרו החיסולים כ"מוות מסתורי" או "תאונה" - וגם זה באמצעות מאפיונרים רוסים, כדי ליצור את הרושם שאין פה משהו גדול יותר מפשיעה.

במדינות אלה חוששים הרוסים מגירוש הדיפלומטים שלהם, והם גם מבינים ששירותי הביון שם יודעים לחקור ולהגיב כשצריך. אחרי הכל, ארה"ב ובריטניה מנוסות בניהול מעקבים מורכבים והן גם ממש טובות בהוצאה של צווי מעצר דרך האינטרפול. ועדיין, כששואלים את העיתונאים האמריקאים מה יהיה, ענה אחד מהם ש"אני לא אופטימי".

מי שעוד לא אופטימי, או לפחות לא כדאי להם להיות, הם הדיפלומטים הרוסים עצמם. ספציפית אנשי משרד החוץ הרוסי, שביניהם נרשמו לא פחות משישה מקרי מוות במהלך עשרת החודשים האחרונים - לא כולל אנדריי קרלוב שנרצח מול המצלמות בטורקיה.

הדיפלומט סרגיי קריבוב נמצא זרוק מול הקונסוליה אחרי שנפל מהגג, רק שהרוסים טוענים להתקף לב. רומן סקרילינקוב, מפקד הקונסוליה הרוסית בעיר אוסקמן שבקזחסטן, נמצא מת ברכבו (שוב התקף לב לטענת הרוסים). באותו יום ממש נמצא מת גם אולג ארובינקין, לשעבר המשנה לראש הק.ג.ב (גם במקרה הזה טענו הרוסים למוות טבעי). פה אנחנו מדברים על האדם שסייע, לפחות על פי התקשורת הבריטית, לחשוף את המסמכים שקובעים כי רוסיה מחזיקה פרטים מביכים על נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ.

כבר בתחילת השנה מתו מהתקף לב הדיפלומטים אנדריי מלאנין באתונה, שגריר רוסיה בהודו אלכסנדר קאדאקין ושגריר רוסיה באו"ם, ויטלי צ׳ורקין. מצד אחד מדובר באנשים באמצע שנות ה-50 וה-60 שלהם, והתקפי לב אינם נדירים בגיל הזה, אבל הרצף וגם הרקע של חלק מהמתים מחשיד במיוחד. יכול להיות שרק בחלק מהמקרים מדובר בהתנקשות, אבל ספק גדול אם נדע אי פעם מי אחראי לכך. בזה הרוסים ממש טובים.