זמן קצר לאחר שדונלד טראמפ נבחר לנשיא ארה"ב הוא התראיין לתכנית "60 דקות". לסלי סטאל דיברה איתו על החומה שהוא מתכוון לבנות בגבול מקסיקו ושאלה אם הוא מוכן שתיבנה גדר במקום חומה. "באזורים מסוימים כן", ענה. "אבל באזורים אחרים חומה יותר מתאימה. אני מאוד טוב בזה, זה נקרא בנייה".
טראמפ כבר נסוג ממספר הצהרות קיצוניות שהשמיע במהלך הקמפיין, אבל בעניין מקסיקו הוא מתעקש לקיים את הבטחת הבחירות שעוררה לא מעט סערות: נשיא מקסיקו הכריז שלא ישלם על החומה (טראמפ מצדו הכריז שהיא כן), מטבע הפזו ירד מערכו ומספר מדינות באזור הודיעו על תמרונים צבאיים.
ככה זה. גדרות וחומות הפרדה מייצרות שיח שלילי ברובו. גם ישראל מותקפת על החומות והגדרות שלה חדשות לבקרים, אבל העולם הולך בעקבותיה: מדינות רבות שמתמודדות עם זרם פליטים או עם בעיות ביטחון שונות בונות חומות הפרדה, ורבות הכריזו בגלוי שהן פועלות על פי המודל הישראלי. חלקן אף ביקשו ללמוד מהניסיון הישראלי וביקשו סיוע בבניית החומה.
השיח השלילי הוא בלתי נמנע; הרי גדרות פירושן סוג של כליאה. אבל זה גם הפתרון היחיד שבאמת מוכיח את עצמו. הגדרות עוצרות פליטים ומסתננים, ומי מכיר את זה טוב מאיתנו הישראלים. ההפרדה התגלה ככלי יעיל לבלימת טרור ומחוללי פשיעה, ולכן השקיעה ישראל מיליארדי שקלים בביצור גבולות מצרים, סוריה ולבנון. הגדר שנבנתה בגבול מצרים בלמה כמעט לחלוטין את שטף הפליטים, ועליית מחירי הסמים בישראל מעידה על הקושי שנוצר להבריח חומרים אסורים. בצפון נבלמו חוליות טרור שהתנפצו על הגדרות, וגם בגבול ירדן מתקשים לחדור לישראל או להבריח סמים. בשטחי יהודה ושומרון אפשר היה ממש לראות איך מסלול הטרור נודד דרומה ככל שהתקדם קצב בניית העבודה של הגדר. בשנים האחרונות נחסמו נתיבי הטרור לערי המרכז, ובמקום זה ראינו יותר פיגועים בערים כמו קרית גת, באר שבע ודימונה - פיגועים שיצאו לפועל מאזורים שבהם אין גדר.
בעולם נוהגים לבקר את ישראל בגלל חלק מהגדרות שבנתה, אבל מדינות שראו מה קורה פה הבינו שהעסק עובד. ההונגרים פנו למשרד הביטחון הישראלי כדי לרכוש ממנו גדר דומה לזו שנבנתה מול מצרים, לרבות חלק ממערכות ההגנה שלה; ההודים שלחו לישראל מספר מומחים כדי שירכשו את הידע הדרוש לבניית גדר דומה לזו שלנו. מדינות אחרות נוקטות צעדים דומים בשקט תקשורתי, ונראה שהעולם החליט לשים בצד את טענות הנגד ולבנות חומות. כמה חומות? לפי מחקר של ריס ג'ונס, פרופסור לגיאוגרפיה, לאחר מלחמת העולם השנייה בסך הכל חמש גדרות גבול ברחבי העולם. כיום יש 70 – והנה אלו שנבנו רק בשנים האחרונות.
1. השיעור הישראלי של הודו
בשנת 2004 תמכה הודו בהחלטה של האו"ם שביקרה את ישראל על גדר ההפרדה. בשנת 2012 הם כבר שלחו לפה מומחים שילמדו אותם איך לבנות גדר מתוחכמת בגבול עם פקיסטן ובנגלדש.
לאורך הגבול עם פקיסטן בנו ההודים גדר הפרדה שאורכה עולה על 3,000 ק"מ. בימים אלה ממש הם בונים גדר הפרדה מבנגלדש שאורכה יותר מ-4,000 ק"מ; העבודה עליה אמורה להסתיים בשנת 2017. ההודים השקיעו מיליארדים בגדר הזו, שכוללת תיל גבוה במיוחד, מערכות מתקדמות, מגדלי שמירה וכמובן חיילים חמושים.
2. ההפרדה של אוזבקיסטן
עוד מדינה שלא מסתירה כי ביקשה סיוע מישראל היא אוזבקיסטן, שבנתה חומת הפרדה ענקית בגבול שלה עם אפגניסטן. האוזבקים החליטו לאחרונה לשדרג גם את הגדר בגבול עם קירגיסטן, ולהפוך אותה למכשול בלתי חדיר.
3. המחסום של ארדואן מול סוריה
טורקיה היא ללא ספק מהמדינות שהושפעו הכי הרבה ממלחמת האזרחים בסוריה. המדינה נשטפה בגל אדיר של פליטים, שדרכם זרמו כמו תמיד גם גורמי טרור. באוגוסט האחרון הודיעה טורקיה שתבנה גדר הפרדה באורך 239 ק"מ בגבולה עם סוריה.
4. אירופה בעד החומה הטורקית-יוונית
הגדר הטורקית-סורית מתגמדת בהשוואה לגדר הטורקית-יוונית, שבנייתה החלה בשנת 2012 בעלות מוערכת של 2.7 מיליארד דולר. בשנת 2013 הוזרמו עוד כמה מיליוני דולרים על ידי האיחוד האירופי וגופים נוספים במטרה לעצור את זרם הפליטים לאירופה דרך יוון (ההערכה באותן שנים הייתה ש-9 מכל 10 פליטים הגיע ליבשת דרך יוון).
5. הגדר של בולגריה
בשנת 2014 החלה בנייתה של גדר בגבול בולגריה-טורקיה, כלומר המשך גיאוגרפי של הגדר הטורקית-יוונית, במטרה למנוע מעבר פליטים סורים לאירופה. נכון לאוגוסט 2016 נבנו 146 ק"מ מ-166 מתוכננים.
גדר ההפרדה שבנו הבולגרים זכתה לכותרות אחרי שסיפקה לתקשורת תמונות שמוכרת יותר מהאזור שלנו, אז נראו פליטים מסוריה ומדינות אחרות כשהם זורקים אבנים על כוחות הביטחון שם ומנסים לפרוץ את הגדר. בינתיים המגמה נמשכת: במרץ האחרון הודיע ראש הממשלה הבולגרי שהמדינה תבנה גדר נוספת לאורך הגבול עם יוון.
6. בלב אירופה: הגבול האוסטרי החדש
בינואר 2015 החלו האוסטרים לבנות גדר הפרדה לאורך הגבול עם סלובניה, ובהמשך גם עם איטליה. במדינה ששייכת לאיחוד האירופי, כלומר מדינה שגבולותיה פתוחים, הבינו שאין דרך אחרת להתמודד עם שטפון הפליטים.
7. סיפור ההצלחה של סלובניה
עוד מדינה שספגה זרם פליטים והחליטה לסגור את הדלת היא סלובניה, שהחלה לבנות גדר בגבול עם קרואטיה בנובמבר 2015. שוב צמחה בלב אירופה גדר בגובה של ארבעה עד חמישה מטרים, בעלת מספר שכבות ועם תיל דוקרני. התוצאה: ממצב של 171 אלף פליטים שעברו שם בשנת 2015, השנה דיווחו הסלובנים על מספר כמעט אפסי. נראה שהפליטים נאלצו לעקוף את המדינה לכיוון אלבניה.
8. הונגריה מגודרת תמורת 30 מיליארד דולר
בשנת 2015 החלו גם ההונגרים לבנות גדר לאורך הגבולות שלהם עם סרביה, קרואטיה, סלובניה ורומניה. מדובר בגדר תיל בגובה של 3.5 עד 4 מטרים שכוללת תיל חד, מערכות התראה חכמות ומאות חיילים שמצוידים בין השאר באמצעים לפיזור הפגנות. על פי ההערכות, עלות פרויקט הגדר ההונגרית הייתה כ-30 מיליארד דולר.
9. החומה של מרוקו בלב הסהרה
בסוף שנות ה-70, אחרי לא מעט מלחמות מדממות, החליטה מרוקו לספח לשטחה את סהרה המערבית וגירשה משם כ-100 אלף פליטים. בהמשך הביאה לשם 100 אלף אזרחים משלה. אחרי כל זה נבנתה חומה שאורכה כ-2,700 ק"מ, חומה שהשאירה את הפליטים שגורשו על ידי מרוקו בצד הלא נכון של הגדר. מרוקו שלחה לשם גם עשרות אלפי חיילים שידאגו לשמור על החומה ולוודא שתחסום את כל מי שצריך. אף אחד בעולם, כולל התושבים המקוריים, לא הכיר במהלך הזה - מה שלא ממש מזיז למלך מרוקו.
בשנת 2014 החלה מרוקו לבנות עוד חומת הפרדה, הפעם בגבול עם המובלעת הספרדית מלייה. מדובר בגדר שגובהה חמישה מטרים. במרוקו סרבו לאשר את הדיווח, אבל ככל הנראה קיבלו מספרד ומדינות אחרות באירופה מיליוני דולרים כדי לבנות את הגדר הזו – שוב כאמצעי בלימה של פליטים.
10. גדר בריטית בשטח צרפת
עיר הנמל הצרפתית קאלה הפכה בשנים האחרונות לשדה קרב מרכזי במלחמה של הבריטים נגד הפליטים, שהמסלול שלהם כולל בדרך כלל הגעה לעיר הנמל הזו ומשם הסתננות לממלכה הבריטית. כדי להילחם בתופעה נבנתה חומת בטון בגובה ארבעה מטרים שמונעת ממהגרים להתקרב לכביש ראשי סמוך לעיר (אגב, למרות שהבנייה היא בצרפת, מי שמשלם הם הבריטים). "קיר הבושה" כינו זאת המתנגדים, אבל הם לא הצליחו להגיש לממשלה פתרון אחר.
11. מהיום אמרו "חומת מינכן"
גם בגרמניה, מגינה שעדיין חוגגת מדי שנה את נפילת חומת ברלין, נבנית ממש בימים אלה חומה מול שטף הפליטים – והיא גבוהה יותר מהחומה שהפרידה בין שני חלקי ברלין.
החומה, שגובהה 4 מטרים, נבנית במינכן כדי למנוע מפליטים להיכנס לתחומי העיר. זו תגובה ישירה לדרישת התושבים, לאחר שהוחלט להקים מחסה לפליטים צעירים במרחק של פחות מ-100 מטרים מאחת משכונות העיר.
חומת מינכן היא פרויקט קטן משמעותית מהגדרות והחומות הבין-מדינתיות, אבל היא מעידה על הלך הרוח ששולט היום באירופה – פחד אמיתי מפני גל הפליטים.
12. השאלה המקסיקנית
אחרי שטראמפ ייכנס באופן רשמי לתפקידו כנשיא, הוא יגלה שלאורך הגבול של ארה"ב עם מקסיקו, בערך 3,200 ק"מ, יש כבר גדרות וחומות באורך של כ-1,044 ק"מ. אבל הוא עדיין יצטרך להשלים כ-2,000 ק"מ שיעלו למשלם המיסים כמות דמיונית של מיליארדים – מה גם שהמדבריות, ההרים והנהרות של האזור יהפכו את הבנייה לסיוט לוגיסטי. אגב, גם בזמן בניית הגדר הישראלית לאורך גבול מצרים התברר שהאזור ההררי הסמוך לאילת מהווה אתגר לוגיסטי, והוחלט להשאיר מקטע פתוח של 14 ק"מ באזור הזה. אבל פיגועי הטרור של אוגוסט 2011 הביאו את הממשלה לאשר תקציב נוסף ומיוחד לקטע זה. מוקדם לדעת עד כמה, ואם בכלל, ילמד משטר טראמפ מהניסיון הישראלי.