לא מעט מאמצים ישראלים מושקעים באיום האיראני. תקיפות בסוריה, מערכה בזירה הימית, מודיעין וסייבר. לצד הניסיון לבלום את תכנית הגרעין, ישראל גם נלחמת נגד ההתעצמות הצבאית של איראן, בדגש על תחום הטילים, כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) ו"חימוש משוטט".

לאיראן יש יכולות עצמאיות, אך גם סיוע חיצוני. צפון קוריאה נחשבת לבעלת ברית קרובה, שמספקת לאיראן אמצעי לחימה רבים ויידע. שתי המדינות מ"ציר הרשע" של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש הבן, הן כיום כאב ראש ישראלי, אך כזה שבמערכת הביטחון ממעטים להרחיב עליו.

מה שבכל זאת מוכנים לספר הוא, שלצפון קוריאה יש מעורבות משמעותית בהתעצמות של איראן בסוריה, בהעברת הנשק לחיזבאללה בלבנון, כמו גם בזירות נוספות. זה קורה גם בימים אלו ממש. כשניסינו לשאול גורמים ביטחוניים ומודיעיניים מדוע אין התייחסות ישראלית רשמית לנושא הם השיבו: "יש לנו מספיק משוגעים להתעסק איתם".

היחסים הביטחוניים בין איראן לצפון קוריאה החלו עם עליית משטר האייתולות ומלחמת איראן-עיראק זמן קצר לאחר מכן. צפון קוריאה הפכה לספקית נשק חשובה עבור האיראנים. העבירה להם טנקים מסוג T-55, סוללות טילים נגד מטוסים, תותחים, מרגמות ותחמושת רבה. אולם הסיוע המשמעותי ביותר היה למעלה מ-300 "יועצים" מצבא צפון קוריאה שהגיעו לטהרן, שם סייעו לצבא, שבדיוק עבר מהפכה ו"עריפת ראשים" נרחבת שהשפיעה על הביצועים שלו.

בהמשך המלחמה ואחריה, צפון קוריאה החלה לספק לאיראנים גם טילים, בעיקר סקאד C וטכנולוגיה שתסייע להם לייצר אותם בעצמה. בעוד שרוב מדינות המזרח התיכון ניתקו את הקשר עם צפון קוריאה ואיראן בשל האמברגו שהוטל עליהן, המדינות האלו המשיכו למכור נשק אחת לשנייה וזה המצב עד היום. בישראל יודעים להצביע על הברחות של טילים ורקטות מצפון קוריאה לאיראן, על טילים נגד מטוסים ורכיבים טכנולוגיים שונים, שרובם מיועדים לתעשיית הטילים האיראנית.

עם השנים, איראן הפכה למובילה עצמאית בתחום הטילים. אולם בימים אלה ממש צפון קוריאה מסייעת לאיראן בפיתוח טילים בין-יבשתיים. הם מסייעים להם בפיתוח מנועי טילים בעלי דחף העולה על 80 טון ומעבירים להם רכיבים למנועים של טילים מסוג RD-250.

לכל אלה יש להוסיף את הסיוע המשמעותי של צפון קוריאה בפיתוח של שני טילים: השיהאב-3 אשר מבוססים על טיל נוגונג-1 הצפון קוריאני, ושל טילי השיהאב-4 המגיעים לטווח של כ-2,000 ק"מ ומבוססים על טילי הטאיפו-דונג-1 של צפון קוריאה. הערכה היא שעד היום, צפון קוריאה מעבירה לאיראן רכיבים המשמשים את התעשייה של טהרן לבניית טילים. זאת למרות האמברגו שיש על שתי המדינות.

לא על הקרקע בלבד

גם בתחום הימי צפון קוריאה סייעה ומסייעת רבות לאיראן. חלק מצי הצוללות האיראני פותח ושופר בסיוע צפון קוריאני, אם כי אלה כל כך ישנות שהן לא מדאיגות אף צי מערבי. מה שכן מדאיג, הן הצוללות "הננסיות" שמופעלות ברובן על ידי הצי של משמרות המהפכה. מטרתן של צוללות אלה לפגע בנתיבי סחר ומתקני נפט בים.

רבות נכתב גם על הסיוע של צפון קוריאה לפרויקט הגרעין האיראני, הן בהכשרה של מהנדסים ועובדים, בחומרים ובפיתוח. אולם נראה כי מבחינת מערכת הביטחון, עוד איום מרכזי הם היועצים של צפון קוריאה, באיראן עצמה ובסוריה. יועצים אלה מסייעים באימון ופיתוח שיטות לחימה. הם נמצאים לצד המפקדים האיראנים במערך ההגנה האווירית, במפקדות חיל האוויר האיראני, גם בצבא היבשה וביחידות השונות של משמרות המהפכה.

גורמי מודיעין בישראל ובעולם יודעים לספר על איראנים שהגיעו לצפון קוריאה כדי להתאמן, בעיקר בלוחמת גרילה. בנוסף שהיועצים האלה של צפון קוריאה נמצאים גם בסוריה וככל הנראה בעוד מקומות בהם נמצאים אנשי משמרות המהפכה.

במקומות האלה כמו גם באיראן עצמה, היועצים מצפון קוריאה מאמנים אותם בביצוע של מגוון פעולות מיוחדות, כמו גם בלוחמת תת-קרקע. לכך יש להוסיף דיווחים על כך שצפון קוריאה מסייעת לאיראן בבניית מתקנים ביטחוניים מתחת לפני הקרקע, כמו גם במנהרות וערי הטילים שמתחת לפני האדמה. תחום בו יש להם ניסיון של עשרות שנים.

כמעט ואין שום דבר משותף לצפון קוריאה ואיראן, בטח שלא אידאולוגיה, יחס לדת, תרבות ועוד. אולם מה שמשותף להן, לצד החברות בברית הקיצונית וההתנגדות לסדר העולמי שארה"ב מובילה, זהו למשל הצורך של צפון קוריאה בהכנסה של כסף זר, לאור האמברגו הכבד שמוטל עליהם.

עוד אינטרס, הדדי לשתי המדינות, הוא קידום הדדי של הפרויקטים הביטחוניים השונים שלהן ובחלק מהמקרים אף ביצוע של ניסוי מבצעי של מערכות הלחימה שפותחו. הדבר נכון גם לפיתוח של שיטות לחימה, בעיקר טרור וגרילה לצורך פגיעה בנקודות התורפה של יריב חזק. האיראנים דאגו להעביר לצפון קוריאה את המידע שהפיקו למשל מתקיפת הטילים והחימוש המשוטט על מתקני הנפט הסעודים.

גם איראן וגם צפון קוריאה לא יכולות להתמודד מול העוצמה הצבאית והתעשיות הביטחוניות של ארה"ב או ישראל. אין להן אפשרות לבנות או לרכוש מטוסי קרב מתקדמים, טנקים או ספינות וצוללות איכותיות. לכן, הן משקיעות בפיתוח מערכות נשק כמו טילים, מערכות נ"מ ויכולות המשמשות ללוחמת גרילה ופגיעה בעורף האויב. כלומר, מהמקום של הנחיתות והניסיון לבטל את היתרון של המדינות החזקות, לאיראן ולצפון קוריאה יש אינטרס אסטרטגי משותף.

בישראל מתמקדים בעיקר בנושא הגרעין, אולם מבינים שמה שמשפיע על היום-יום הביטחוני זה דווקא הנשק הקונבנציונלי והידע שמגיע מצפון קוריאה. לא ברור כיצד מתמודדת ישראל עם הבעיה, גם לא עד כמה היא משקיעה נכסי מודיעין מול צפון קוריאה או בשיתוף פעולה עם האמריקאים בנושא.

בישראל מעדיפים לשמור על שקט בכל הקשור לכך. גורמים איתם שוחחנו טוענים כי הדרך היחידה של ישראל להתמודד עם צפון קוריאה היא מדינית ומתחת לפני השטח. זאת על ידי העברת מידע ויצירת הבנה בקרב מדינות המערב ושכנתה של צפון קוריאה בדרום, כי המעורבות באיראן, גם בסוריה ועם חיזבאללה, מסייעת למשטר הדיקטטורי כלכלית, בפיתוח חימוש ובפיתוח שיטות לחימה, כשאת כל זה הם יכולים להפנות גם לכיוונם.