שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע שלמה פרידלנדר דחה בשבוע שעבר את תביעת הנזיקין של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש - ששלוש בנותיו נהרגו בעזה במהלך מבצע "עפרת יצוקה" מירי פגזי טנק של צה"ל - בנימוק שהאסון אירע עקב פעולה מלחמתית. מדובר בתביעה המתנהלת מזה כשמונה שנים.
האירוע התרחש ב-16.1.2009, אז נורו פגזי טנק של צה"ל לעבר בית בשכונת ג'בליה. הפגיעה בבית הביאה למותן של שלוש מבנותיו של ד"ר אבו אל-עייש (ביסאן 21, מאייר 15, ואיה 14), לפציעתם של של בתו שאדאר בת ה-23, אחייניתו נור, אחיו וקרוב משפחה נוסף. לאחר הטרגדיה, צה"ל טען כי מביתו של הרופא נורו טילים לעבר כוחות צה"ל.
האסון הכבד הסעיר את מדינת ישראל, לאחר שד"ר אבו אל–עייש, שעבד באותה תקופה בבית החולים "סורוקה" ו-"שיבא", עלה לשידור ישיר בטלוויזיה והתייחס למותן הפתאומי של בנותיו. באותו שידור טעון רגשית, הוא הפגין גדלות נפש כאשר הצהיר שאין בלבו שנאה, תוך שהמשיך לקרוא לפיוס בין העמים.
לאחר המקרה, ד"ר אבו אל-עייש היגר עם משפחתו לקנדה וכיום הוא עובד כרופא בכיר במרכז רפואי גדול ומרצה לסטודנטים באוניברסיטת טורונטו. לפני כשמונה שנים, הוא הגיש תביעת נזיקין לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, יחד בני משפחותיהם של ההרוגים האחרים. הם דרשו פיצוי של מיליוני שקלים בטענה שלא היה כל צידוק לירי הפגזים וכי מדובר ברשלנות של מקבלי ההחלטות בשטח.
המדינה שייצגה את משרד הביטחון טענה מנגד, כי הירי שפגע בדירת התובעים בוצע על בסיס חשד סביר לכך שגורמים עוינים תצפתו על כוחות צה"ל והכווינו לעברם את הירי של ארגוני הטרור. מעבר לכך, נטען גם כי בזירת האירוע נמצאו אמצעי לחימה של ארגוני טרור וכי יש לדחות את התביעה בנימוק שהירי בוצע במהלך פעולה מלחמתית.
במהלך המשפט, המדינה הודתה שלא הצליחה לאתר את התותחן ומפקד הטנק שזיהו את הדמויות בביתו של ד"ר אבו אל-עייש. כמו כן, לא נמצא גם היומן המבצעי של הגדוד.
מג"ד בחטיבת גולני שהעיד מטעם המדינה, טען כי תוך כדי לחימה בסביבת ביתו של הרופא, בוצע ירי על ידי ארגוני טרור בסיוע תצפיתנים שהיו בדירה וסייעו להכוונת הירי לעבר חיילי צה"ל. מעבר לכך, מפקד מעבדת חומרים וכימיה של זרוע היבשה בצה"ל, ציין בעדותו כי מקורם של חמישה מתוך שישה רסיסים שחדרו לגופן של הנערות שנותחו, אינו כתוצאה מאמצעי לחימה צה"ליים אלא באמל"ח השייך לארגוני טרור. ד"ר אבו אל-עייש הכחיש בעדותו כי ביתו שימש סליק לאמצעי לחימה של ארגוני טרור. "אני לא הייתי מרשה זאת", הוא טען כשסירב לאפשר הוצאת רסיסים מגופן של בתו ואחייניתו שנותחו בבתי חולים בארץ.
בפסק הדין השופט קבע כי העדויות מטעם המדינה עשו עליו רושם חיובי, שכן הן היו קולחות וברורות, ללא סימנים של אי אמירת אמת. "אין לי אלא לקבל את עדות המומחה, כי בבית הרופא היה חימוש שאינו בשימוש צה"לי אלא בשימוש של אירגוני טרור, אשר הגביר את הנזק שנגרם למשפחה", ציין השופט.
יחד עם זאת הוא הוסיף, כי הוא מאמין שד"ר אבו אל-עייש לא ידע על אמצעי הלחימה שאוחסנו בביתו, שכן מרבית ימות השבוע הוא לא שהה בבית, וכי ייתכן שמי מבאי ביתו, מרצון או מאונס, אפשרו לארגוני טרור להסתיר נשק. "לאור ניתוח הראיות שלעיל, מסקנתי היא כי הירי שפגע כה קשה במשפחת הרופא היה בגדר פעולה מלחמתית", קבע השופט והוסיף, כי הימנעותו של המג"ד מלתחקר את התותחן ומפקד הטנק - רחוקים מלהיות מחדלי חקירה. כמו כן, השופט ציין בפסק הדין כי יש להביע צער רב על האסון שבו קיפחו את חייהן ארבע נערות שלא היו מעורבות בלחימה. הוא הביע צער על מנהגם הנפשע של ארגוני טרור להילחם מתוך אוכלוסייה אזרחית.
ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש מסר בתגובה: "פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע וההחלטה לדחות את התביעה, אינו סוף העולם מבחינתי. אני בוחן את כל האופציות. אשוחח עם עורכי הדין שלי בעניין ונקבל החלטות כיצד לנהוג".