כמעט שלושה חודשים אחרי שנפל בשבי הרוסי, עם סיום הקרב על מפעל "אזובסטל", קולונל דניס פרוקופנקו, מפקד חטיבת אזוב וממפקדי קרב ההגנה על העיר מריופול באוקראינה, חזר לחטיבה עליה פיקד עד הנפילה בשבי ונפגש עם חייליו.

פרוקופנקו שהפך לאחד מהגיבורים הלאומיים של אוקראינה, צפוי לחזור לפיקוד על החטיבה שמאז שנפל בשבי, מפקדיה הוגדרו כממלאי מקום. "הלב שלי, הנשמה שלי, הגוף שלי עם אזוב", אמר לחייל בתיעוד שעורר זעם ברוסיה. זאת משום שלטענתם, הסכם השחרור של מפקדי אזוב כלל התחייבות שהם יישארו בטורקיה, לשם הוגלו אחרי השחרור מהשבי, עד שחזרו משם עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.

התמונות מהזירה (צילום: azov.org.ua)
קרב במריופול בין "אזוב" לקומנדו הרוסי | צילום: azov.org.ua

דניס פרוקופנקו מפקד אזוב נפל בשבי הרוסי אחרי קרב עיקש שנמשך כשלושה חודשים, עד חודש מאי 2022, במפעל המתכות "אזובסטל", שבמריופול. אז קייב הורתה להם להיכנע במסגרת הסכם עם הרוסים. בחודש ספטמבר מוסקבה שחררה חלק מהמפקדים והלוחמים בעסקת חילופי שבויים, בתיווך של נשיא טורקיה ארדואן. רוסיה טוענת שבמסגרת הסכם חילופי השבויים, הוסכם שהמפקדים של אזוב וכמה מהלוחמים הבולטים יישארו שם עד לסיום המלחמה.

רק שמוקדם יותר החודש, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי חזר מביקור בטורקיה, כשבמטוס שלו היו גם חמישה מפקדים לשעבר שנלחמו במריופול, בהם פרוקופנקו. הרוסים זעמו ודובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, אמר שבמסגרת ההסכם טורקיה הבטיחה שהחמישה יישארו בשטחה, ולא יידעה את מוסקבה על חזרתם הביתה.

העובדה שקולונל פרוקופנקו גם תועד השבוע אחרי שחבר לאנשיו, הגבירה עוד יותר את הזעם הרוסי. באוקראינה זה נחשב להישג מוראלי אדיר. מהשבי הרוסי שוחררו המפקדים הבולטים שמוכרים גם מהסרטונים שיצאו משם, סגנו של פרוקופנקו, קפטן סביאטוסלב פלאמר ומפקד חטיבת הנחתים 36 מייג'ור סרחיי וולינה.

הקולונל והלוחמים (צילום: azov_media)
קולונל דניס פרוקופנקו ולוחמי אזוב באוקראינה | צילום: azov_media

אבל שני הצדדים מבינים שאלו לא רק יחסי הציבור וההישג המוראלי. מפקדי אזוב שחזרו מהשבי הרוסי, אחרי שהדפו שוב ושוב התקפות של הצבא הרוסי שהגיע במספרים הרבה יותר גדולים ועם סיוע דל, נחשבים לוחמים מעולים ומקצועיים ברמה מאוד גבוהה.

העובדה שקצין כמו פרוקופנקו חוזר לשירות ולפיקוד על חטיבת אזוב היא תוספת כוח משמעותית, מאדם שהוכיח את עצמו באחד מהקרבות הקשים שהיו במלחמה. ההערכה היא שבזמן הקרוב הוא יחזור לפיקוד על החטיבה במקומו של בוהדן קרוטביץ', שהיה רמ"ט חטיבת אזוב כשנפל גם הוא בשבי הרוסי, ואחרי שחזר משם היה מפקד ממלא מקום של אזוב.

העבר של אזוב והטיהור

חטיבת אזוב הוקמה כמסגרת של מתנדבים בשנת 2014 כדי להילחם נגד הבדלנים הפרו-רוסים במזרח המדינה, על ידי אנדריי בילצקי, מנהיגה לשעבר של שתי קבוצות שפעלו בחברה האוקראינית: כנופיית הפטריוטים האולטרה-לאומנית של אוקראינה והאסיפה החברתית-לאומית (SNA). שתי הקבוצות, שהחזיקו באג'נדה ניאו-נאצית, ועלו לכותרות בעקבות אירועים של תקיפת מהגרים, צוענים וחברי קהילת הלהט"ב.

זמן קצר לאחר הקמתה, שולבה אזוב במשמר הלאומי של אוקראינה, כוח מילואים הכולל גם יחידות מיליציה אזרחיות, הם הפכו לחיילים בחוזה וזכו למחמאות על רמת הלחימה שלהם מנשיא אוקראינה דאז, פטרו פורושנקו. כבר אז אזוב זכו לתהילה כמגנים של העיר מריופול, אז הצליחו למנוע את נפילתה לידי המורדים באותם קרבות.

לוחמי היחידה (צילום: GENYA SAVILOV/AFP/GettyImages)
צעדה של לוחמי "אזוב", לפני השינויים שנעשו בגדוד | צילום: GENYA SAVILOV/AFP/GettyImages

בשנים הראשונות הייתה ביקורת אדירה על אזוב. בכתבת פרופיל שפורסמה בשנת 2019 במגזין האמריקאי The Nations נכתב: "אוקראינה היא המדינה היחידה בעולם שיש לה מערך ניאו-נאצי במסגרת כוחותיה המזוינים".

עוד לפני זה, דו"ח משנת 2016 של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם (OCHA) האשים את אזוב בהפרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, נורמות החלות בעת סכסוכים אלימים בין מדינות ובתוך מדינות. באוקטובר 2019, ארבעים מחברי הקונגרס האמריקאי חתמו על מכתב הקורא - ללא הצלחה - למחלקת המדינה האמריקאית להגדיר את אזוב כארגון טרור.

באוקראינה היו ערים לביקורת. אולם כפי שהם עצמם הסבירו, הם פשוט היו צריכים כל לוחם זמין נגד הרוסים. בשנת 2019, לאחר בחירתו לתפקיד, נפגש נשיא אוקראינה זלנסקי עם לוחמי אזוב וביקש מהם לסגת מן הלחימה במחוזות הבדלניים במדינה. "אני הנשיא של המדינה הזו. אני בן 41. באתי אליכם ואמרתי לכם: הסירו את הנשק", אמר זלנסקי ללוחמים בתיעוד שפורסם מהמפגש.

רגימנט אזוב (צילום: SERGEI SUPINSKY/AFP/GettyImages)
רגימנט אזוב | צילום: SERGEI SUPINSKY/AFP/GettyImages

אין ספק שבאזוב שירתו ומשרתים לוחמים המחזיקים באידאולוגיה הנאצית. אולם בשנים האחרונות היה גם מהלך לשנות את המצב שם. המלחמה באוקראינה הפכה זרז לאותו השינוי, כאשר בין השאר הם גייסו לשירות באזוב יהודים ואף ישראלים בוגרי צה"ל שהגיעו להתנדב באוקראינה. בנוסף לזה, מאז שהגדוד עבר והוטמע בצבא אוקראינה, בוצע מהלך טיהור נרחב לסילוק משרתים ניאו נאצים ואנטישמים.

אנדריי בילצקי ממפקדי ומקימי אזוב התראיין בשנה שעברה ל"וושינגטון פוסט" ואישר שבאזוב משרתים יהודים ומוסלמים צ'צ'נים. "זה לא כל כך מתיישב עם אידיאולוגיית עליונות לבנה", אמר והוסיף: "אנחנו לא מזהים את עצמנו עם האידיאולוגיה הנאצית, וגם אני לא נאצי. אני לחלוטין דוחה זאת".

מחקרים שנעשו מצאו שאכן אזוב עברה תהליך של "דה-אידיאולוגיזציה" ליחידה קרבית שגרתית, שאליה מבקשים אוקראינים רבים להתגייס, בעיקר בגלל "המוניטין שלה כיחידה קרבית קשוחה במיוחד". ההערכה היא שהחטיבה מונה כאלף לוחמים ומעבר לזה, יש גם יחידות קטנות למשימות חשאיות ומיוחדות.

המורה שהפך למפקד נערץ

כעת צפוי פרוקופנקו לחזור ולפקד עליהם. הוא בן 32 ומכונה "ראדיס". תחילת דרכו לא העידה על קריירה צבאית מקצועית. הוא למד בלשנות באוניברסיטת קייב ובהמשך, הוסמך כמורה לאנגלית. עוד היה ידוע בקשרים שלו לארגון האולטראס של אוהדי קבוצת דינמו קייב.

לאזוב הוא הצטרף כבר בשלב ההקמה, ב-2014. הוא נלחם כאחד המתנדבים במזרח אוקראינה ובלט מאוד ביכולות שלו. בשנת 2017 הוא קיבל את הפיקוד על אזוב ומאז, הוביל אותם בלחימה נגד הבדלנים והרוסים.

תחת פיקודו אזוב עברו את השינוי הארגוני, ממיליציה של לוחמים לכוח רשמי במשמר הלאומי ובהמשך, בצבא האוקראיני. החטיבה הייתה שותפה לקרב ההגנה על קייב, בתחילת המלחמה, אז הצבא הרוסי הובס ונסוג בחזרה. בהמשך הגיע עם אנשיו למריופול שם הם נלחמו כאמור במשך חודשים ארוכים עד לנפילה בשבי בהוראת הממשל במדינתם.