היערכות לפרסום ההחלטה, נתניהו ומנדלבליט (צילום: קובי גדעון, לע"מ, חדשות)
"לעמוד על הרגליים האחוריות, גם מול הדב הרוסי" | צילום: קובי גדעון, לע"מ, חדשות

רבים בישראל תוקפים בתקופה האחרונה את השינוי במדיניות העמימות בכל הקשור לתקיפות ישראל בסוריה. אז תרשו לי להציע עמדה שאומרת: מדיניות העמימות של מדינת ישראל מתה באופן רשמי כבר לפני שנה וטוב שכך.

זה לא שלעמימות לא הייתה חשיבות. בזמנו זה בהחלט היה הדבר הנכון. המדיניות אפשרה את "מרחב ההכחשה" כפי שמכנים זאת. בנוסף היא נתנה לצד השני להוציא קיטור ולשדר שלא שוברים את הכלים. רק שבכל הקשור למרחב הסורי, איראן מנהלת מלחמה של ממש נגד מדינת ישראל, ודווקא היא זו שניצלה לטובתה את אותה מדיניות.

למעשה כבר ב-10 בפברואר 2018 היו צריכים להכריז על מות מדיניות העמימות הישראלית. איראן שלחה אז לראשונה ובאופן גלוי מל"ט חמוש לשטח מדינת ישראל. זה היה אמור להתרסק ביעד לא ידוע (עיר, בסיס צבאי) אך יורט על ידי חיל האוויר. המהלך האיראני יצא לפועל אחרי סדרה של התנגשויות בסוריה, ולמעשה כבר בשלב הזה אפשר היה לומר: האיראנים הפסיקו לשחק את המשחק החשאי.

יירוט המלט האיראני (צילום: חדשות 2)
יירוט המלט האיראני | צילום: חדשות 2

אם זה לא מספיק, אז ב-10 במאי 2018 סמוך לחצות, שיגר "כוח קודס" האיראני לפחות 20 רקטות לרמת הגולן. חלק יורטו על ידי כיפת ברזל, וחיל האוויר יצא לתקיפה נרחבת של מטרות איראניות וסוללות נ"מ סוריות, במה שזכה לשם מבצע בית הקלפים. כלומר כבר לפני שנה ישראל ואיראן נכנסו לעימות צבאי ישיר וגלוי, וכל ניסיון להסתיר את זה או לתת לצד השני מרחב של הכחשה, הפך למיותר, שלא לומר מבזה.

בשלב הזה ישראל כבר הייתה צריכה להגיד עד כאן ולהציב קו אדום ברור. לומר אנחנו תקפנו, זה מה שאנחנו יכולים לעשות ובשפת הרחוב פשוט להגיד "אל תתעסקו איתנו, לא כדאי לכם". מסר חשוב לאיראן, שהיא בסופו של דבר הבריון השכונתי שעומד מאחורי כל חזיתות הטרור שמופנות כלפי ישראל. הכחשה באזור שלנו מתורגמת לא פעם לפחד, וזה מנוצל על ידי האיראנים וארגוני הטרור שפועלים כמו אוכלי נבלות, המריחים את הגופה המרקיבה.

לסמן לאיראנים את הקו האדום

תקיפות ישראליות גלויות ונחרצות יסמנו לאיראנים את הקו האדום. יעבירו את המסר בצורה חדה וברורה. ידעו היושבים בטהרן, דמשק וביירות שהמודיעין הישראלי יודע מה הם עושים. ידעו שידו של צה"ל תגיע ותכה בהם בעוצמה. אירוע כזה גם יחייב אותם להשקיע מאמצים בהגנה על חשבון ההתקפה.

הם לא יהפכו לסניף של האו"ם אבל יותר מסביר שיחשבו פעמיים לפני שיפעלו. בדרך הזו ישראל מאותתת באופן שאינו ניתן לפרשנות שאינה מוכנה לקבל את המצב בסוריה. והמסר הזה יחלחל גם לפטרון הרוסי, שהאינטרס שלו הוא לשמור על השקט בסוריה. בסופו של דבר אותם מה שמעניין הוא הבסיס שהקימו שם במסגרת שובה של המלחמה הקרה. וכן, לישראל מותר לעמוד על הרגליים האחוריות גם מול הדב הרוסי.

אחרי ששמים את הפוליטיקה בצד, לא בושה לומר שראש הממשלה צודק בהחלטתו לשים סוף למדיניות שמצתה את עצמה מזמן. גם אם לאנשי הצבא והביון קשה לקבל את ההחלטה הזו. בסופו של יום מדינה, בטח במזרח התיכון, צריכה להראות את הכוח שלה. בסיטואציה דומה עמד בעבר גם ראש הממשלה מנחם בגין שאמר אחרי תקיפת הכור בעיראק האם היינו צריכים לאפשר לעיראק להקדים במסירת הידיעה, שהייתה באה מאוחר יותר, כדי שישראל תואשם אחר כך בחוסר אומץ לב מינימאלי? מה אנחנו, גנבים בלילה?".