ה-27 בינואר 1996, יום שבת, השעה 15:20. מפקד תורן ב"בור" של חיל האוויר מתקשר למפקד החיל ומדווח לו על אירוע חריג מאוד. מטוסי קרב לא מזוהים מתמרנים לכיוון מדינת ישראל. לא הרחק משם, מטוסי קרב של טייסת "העמק" סוגרים על האיום ומתכוננים לקרב אוויר. "מפסקים ב-ARM" (מצב חמוש) נשמע מוביל המבנה אומר למספר שתיים שלו בקשר.
הישראלים מתקרבים עד למטוסי הקרב העוינים, ומופתעים לגלות שם מטוסי סוחוי 27-SU חמושים בטילי אוויר-אוויר. בתדר בינלאומי מוביל המבנה משדר למטוס הקרב הזר "רוח מן הון" (לך מכאן בערבית) וזה מסתלק. הם בטוחים שמדובר בסורים. רק שמי שהם כמעט הפילו, היו בכלל רוסים, וזה לא היה המפגש האחרון איתם לאותו היום.
כיום יש למערכת הביטחון הישראלית קו ישיר לכוח הרוסי המוצב בסוריה, והסיכוי שאירוע מהסוג הזה יקרה שוב נמוך מאוד, אך לחילות האוויר משני הצדדים יש כמה תקריות מהעבר. האירוע המפורסם ביותר התרחש ב-30 ביולי 1970, כאשר במהלך מלחמת ההתשה, חיל האוויר הישראלי הפיל בשמי מצרים חמישה מטוסי מיג-21 סובייטים.
בינואר 2016 פרסמנו לראשונה ב-mako על אירוע חריג שהתרחש ב-28 בינואר 1988, אז בשמי לבנון. באותו אירוע מערך הבקרה הזניק מטוסי פנטום מטייסת 107 לכיוון מטרה חשודה שטסה לכיוון ישראל. הטייסים שנשלחו ליירוט הופתעו לגלות מולם מפציץ רוסי, במה שנחשב לפחות על פי הידוע למפגש הראשון של מטוסים ישראליים ורוסיים, מאז אותו קרב אוויר ב-1970.
והיה גם אירוע נוסף. שלישי במספר, כמה שנים לאחר האירוע מ-88'. באותה שבת, של ינואר 1996, היו זוג מטוסי F-16D של טייסת 109 "טייסת העמק" בכוננות יירוט. בשעה שלוש בצהריים נשמעה סירנה ברחבי בסיס רמת דוד, מקום מושבה של טייסת 109. ביומן המבצעים נכתב בקצרה: "15:00 הזנקה של זוג". על המסלול רצו שני מטוסי ברק דו-מושביים של 109 אותם הוביל תא"ל רני פלק, שאז היה לפני מינוי מפקד הבסיס כשלצדו אחד מהטייסים הסדירים.
אם תחילה הם חשבו שמדובר במטוס נוסעים שסטה מהנתיב, משהו שקורה מדי פעם, ולכן הם הוזנקו, די מהר היה ברור להם שבאותה הזנקה הסיפור שונה. במכ"ם הם ראו שהמטרה שלהם מתמרנת בחריפות ושמדובר במטוס קרב. בבור של חיל האוויר ראו את אותו הדבר וביצעו בדיקה אם מדובר במטוסי קרב של ארה"ב או נאט"ו. הבדיקה העלתה שלא.
בתחקיר שאחרי הגיחה, נכתב על ידי צוות המטוס המוביל "מתקרבים למטרה קשר עין ראשון ממרחק 15 מייל. בשלב הזה סוג המטרה אינו ברור". בינתיים, מפקד הבור של חיל האוויר יוצר קשר עם מפקד החיל, אלוף הרצל בודינגר. הוא מעביר לו עדכון ובודינגר דורש לשמור איתו על קו פתוח.
בינתיים באוויר, זוג מטוסי ה-F-16D של טייסת העמק נמצא בקשר עין עם המטרה שלהם, אותה הם מזהים כמטוס קרב. רק שבהתחלה הם לא מצליחים להבין מה נמצא מולם. בתקשורת בין שני המטוסים העריכו בתחילה שמדובר ב-F-14, ככל הנראה של הצי האמריקאי אולם אפשרות זאת נפסלה מהר מאוד. בשלב הבא אחד הנווטים אמר בקשר "נראה כמו F-22".
הם ממשיכים להתקרב אל מטוס הקרב החשוד ובדרך פלק פוקד להפעיל את מפסקי החימוש ולהתכונן לקרב אוויר ואולי גם הפלה. כפי שנכתב בתחילת הכתבה, הם מזהים מולם סוחוי-27 רוסי כשהם בטוחים שמדובר בכלל במטוס של צבא סוריה ואותו הם ממש מגרשים מהאזור. השניים חוזרים לנחיתה בבסיס רמת דוד. הם מתחקרים את מה שאירע ומבחינתם, האירוע הסתיים.
רק שלא כך הדבר. זמן קצר אחרי שמטוסי הקרב של טייסת 109 נוחתים, שוב סירנה בבסיס רמת דוד. הפעם מזניקים לאוויר זוג מטוסי F-16 של טייסת 117 "הסילון הראשונה". ביומן האירועים נכתב "הזנקה שתיים. אותו מקום. זוג יצא". המטרה החשודה הייתה כמאה מייל מחיפה, כשהיא טסה לכיוון דרום. זוג מטוסי ה-F-16 שהוזנק לעברה פתח מבערים אחוריים כדי להגיע ליירוט מהיר.
מה שעוד קורה זה שגם להק מודיעין של חיל האוויר מתעורר ואיתם גם כמה מחלקות באמ"ן. באחד מתחקירי האירוע נכתב: "נמסר עדכון לשר (הביטחון) ולראש הממשלה. ביקשו לעדכן אותם בכל שלב. ביקשו לפקח על אישורים באש".
חמוש, לא ברור במה
השבת הזו הפכה להיות מאוד לא שגרתית, האלוף בודינגר יצא מביתו לכיוון הבור ודרור בן דוד, אז מפקד טייסת 117, הגיע במהירות למבצעים של הטייסת. בינתיים באוויר, הטייסים של בן דוד נועלים על המטרה החשודה. גם הם מחליטים להרים מפסקי חימוש ל-ARM, מוכנים לקרב אוויר והפלה של המטוס החשוד אם יהיה צורך בזה.
מהר מאוד המוביל של אותו מבנה מכריז על המטרה: "זה סוחוי-27". אם כי בתחקיר הוא ציין כי "לא ידענו מול מה אנחנו טסים, לא ברור איזה מערכות נשק יש עליו. חוסר ודאות". ככל שהם הצליחו לראות, מטוס הסוחוי לא היה חמוש בטילים. אולם הם לא היו בטוחים בכך.
אם בהזנקה הראשונה מטוס הקרב הרוסי עזב את האזור עם התקרבות מטוסי הקרב הישראלים, הפעם הסיפור היה שונה. הסוחוי-27 הרוסי החל לבצע תמרונים חריפים בזמן שמטוסי ה-F-16 הישראלים רודפים אחריו, כשהם יושבים על הזנב שלו עם מכ"ם נעול ומפסקי חימוש פתוחים. הלכה למעשה, השלישייה הישראלית-רוסית נמצאת בקרב אוויר של ממש.
הקרב הקר הזה נמשך כארבע דקות, לא מעט זמן במושגים של אוויר-אוויר כשלפתע, המטוס הרוסי ניתק מגע וטס מערבה כשהוא מתרחק מישראל. הזוג הישראלי של טייסת 117 מקבל הוראה מהבקרה: "נתק מגע" והם טסים לאזור חיפה, במעגלים, למקרה שהמטוס הרוסי יחזור ואף חמור מכך.
בינתיים בישראל הלחץ גובר. הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין שחק ז"ל, מתקשר לראש הממשלה שמעון פרס ויחד כולם מנסים להבין מה הרוסים רוצים. החשש בדרג המדיני הוא מפני טעות, שתצית אירוע חמור בין ישראל לרוסיה.
מפלס החרדה גובר, כאשר הבקרה מדווחת למטוסי ה-F-16 שטסו לאזור חיפה על כך שהסוחוי הרוסי שינה כיוון וטס מזרחה לישראל. הסוחוי-27 הרוסי שוב שינה כיוון והתרחק מערבה. רק שאז הבקרה עולה מולם: "מטרה 25 מייל". שוב מטוס קרב רוסי צץ והם צוללים לכיוונו מגובה של כ-5,000 רגל לגובה של כ-300 מטר מגובה פני הים.
שוב מתפתח קרב אוויר ומטוסי ה-F-16 נועלים את המכ"ם שלהם על המטוס הרוסי, הוא מצדו מתמרן בחריפות ועל פי תחקיר האירוע מנסה לנעול עליהם את המכ"ם שלו. נעילה משמעותה שהוא גם יכול לשגר עליהם טיל. הטייס הרוסי לא מצליח לנעול. מנגד מטוסי ה-F-16 מצליחים לשבת לו על הזנב במרחק של 1,600 מטרים אז הם מזהים אותו בוודאות כסוחוי רוסי ומחליטים להוריד מפסקי חימוש.
מטוסי הקרב הישראלים והרוסים שוב נמצאים בתמרונים חריפים אחד מול השני בגובה נמוך מאוד. אחרי מספר דקות המטוס הרוסי מתרחק והישראלים שוב חוזרים למעגלים מעל חיפה. עוד לפני שהטייסים הישראלים חזרו לנחיתה בבסיס רמת דוד, במודיעין חיל האוויר דיווחו כי מדובר במטוסי קרב רוסים שהמריאו מסיפון נושאת המטוסים הרוסית "אדמירל קוזנצוב" שהתאמנה אז במזרח הים התיכון ועגנה בסוריה. הטייסים הישראלים שבבסיס רמת דוד לא ידעו בכלל שיש גרסה ימית של מטוס הסוחוי-27.
"הקפדה יתרה בתיאום מולם"
אחרי הנחיתה, דרור בן דוד, שעד אז האזין למה שקורה באוויר דרך מערכת הקשר של המבצעים, שלף הלכה למעשה את הטייסים שלו מהקוקפיט ולקח אותם מיד לחדר התדריכים. מדובר היה במפגש חריג מאוד, גם עם סוג המטוס ובטח עם הרוסים. עד היום שמורה בטייסת 117 תמונה של הסוחוי הרוסי בכוונת ה-F-16 ועליה המשפט: "איפוק מתוך כוח". לכולם היה ברור מי היה מפיל את מי אם הקרב הזה היה מתחמם. (לתיעוד התקרית שנחשף ב-mako לאחר פרסום כתבה זו).
באמ"ן ובחיל האוויר לא יודעים להגיד עד היום מה הייתה מטרת הגיחות של הרוסים. אולם הערכה היא שהם ניסו להפגין שרירים וגם לבחון את מערך הבקרה והזנקת כלי הטיס של חיל האוויר. יתכן שהמידע שאולי הצליחו לאסוף, עבר לידי הסורים.
האם אירוע כזה יכול לקרות גם היום? "הרבה פחות", אמר לנו אל"מ א'. "יש הזנקות לאוויר בגלל מטרות חשודות. לפעמים זאת להקת ציפורים ולפעמים מטוס קל או נוסעים שסטה מהנתיב שלו. יש גם הזנקות למטוסי קרב שפועלים באזור, לרוב אימונים של מדינות מערביות".
הוא ממשיך ומסביר ש"מאז תקרית האיליושין (שהופל על ידי הסורים בתקיפה ישראלית) יש הקפדה יתרה בתיאום מול הרוסים. לכן הסיכוי שמפגש עם מטוסי קרב רוסיים יגיע למצב דרסטי כמו זה, נמוך מאוד. לראייה יש והיו לאורך השנים האחרונות לא מעט מפגשים ישראלים-רוסים באוויר, חלק מהם היו מאוד קרובים, וזה לא קרה".