כבר כמה שבועות שהאיומים של ישראל לבצע תקיפה באיראן מסרבים לרדת מהכותרות. בישראל ממשיכים לפרסם הכרזות בדבר הכנת חיל האוויר לתקיפת אתרי הגרעין של איראן, הקצאת מיליארדים לרכש אמל"ח ויש גם מי שמדבר על השמדת פרויקט הגרעין. יעד לא ריאלי בעליל.

דומה שהסיקור בנושא הפך להיסטריה של ממש ואם לומר את האמת, ספק שבטהרן מתרשמים מהכרזות המלחמה הישראליות. באיראן, בדיוק כמו בישראל, מבינים טוב מאוד מה המשמעות של תקיפה אווירית, שההישג הכי גדולה שלה יהיה עיכוב הפרויקט בשנתיים-שלוש.

בחודש מרץ האחרון אמר בראיון ל"ישראל היום" מי שמכונה "אלוף פיקוד איראן", האלוף טל קלמן, כי: לישראל יש יכולת להשמיד כליל את תוכנית הגרעין של איראן". אלוף קלמן הוא לא עוד גנרל, מדובר בטייס קרב שמכיר את תכניות התקיפה מרמת הטייס התוקף ועד לדרג הכי בכיר.

לדבריו של האלוף קלמן יש להוסיף גם התבטאויות של שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ בנושא, שרק לפני מספר חודשים אמר בשיחה עם שגרירים: "לישראל יש אפשרויות פעולה וידענו לפעול בעבר - אני לא פוסל שנצטרך לפעול גם בעתיד כדי שאיראן לא תגיע לנשק גרעיני".

אבל למרות הדברים הנחרצים של הבכירים ביותר, צריך לומר לאזרחי ישראל שהמצב בשטח ובפועל שונה. אז למה הדברים נאמרים שוב ושוב? עוד נגיע גם לחלק הזה. אבל כדי להבין את הסיפור ואת הרקע לכך שלחיל האוויר יש את היכולת רק לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית, כדי להבין את זה צריך לצלול עמוק מתחת לאדמה. למתקן הגרעיני בפורדו.

שום פצצה לא תחדור

האתר בפורדו נחשף על ידי מספר שרותי ביון מערביים בספטמבר 2009. הפעילות הגרעינית שם החלה כבר בשנת 2002 ויתכן שעוד קודם לכן. במקום שבו שכן בסיס של משמרות המהפכה סמוך לכפר פורדו, האיראנים פשוט בנו מנהרות ענק לתוך הר וביטנו את התקרה בשכבת בטון עבה. לזה הם הוסיפו שש כניסות ברוחב של 10 מטרים כל אחת, כאשר גם התכנון הזה נועד להקשות על תקיפה.

לשילוב של הר ובטון הם הוסיפו גדר כפולה ומגדלי שמירה כל 25 מטרים. למערך הביצורים האדיר הזה הוסיפו סוללות של תותחי וטילי נ"מ, בהן גם טילים מסוג S-300. בתוך הקומפלקס שנבנה מתחת לאדמה, 5,500 מ"ר בנוי, הם הכניסו 2,800 צנטריפוגות להעשרת אורניום.

חשוב לציין שככל הידוע, יש לאיראנים רק שני אתרים להעשרת אורניום. השני נמצא בנתנז, שגם הוא יעד מבוצר שנבנה כבונקר ענק מתחת לאדמה עם שכבות בטון. אולם יעד זה נחשב ריאלי לתקיפה, בניגוד לפורדו שנחצב לתוך הר.

ההערכות הן כי לחיל האוויר הישראלי אין אפשרות לפגוע במתחם בצנטריפוגות שבבטן ההר וספק גדול שגם לאמריקאים יש יכולת כזו. למעשה, הספק הרב בדבר יכולת תקיפה יעילה נגד האתר בפורדו, הייתה אחת מהסיבות לכך שהסכם הגרעין אשר נחתם בקופת ממשל אובמה, איפשר לאיראן להעשיר אורניום בפורוד ונתנז וכביכול לעסוק בתחום הגרעיני לצורכי מחקר, רפואה ועוד.

המטוס והפצצה (צילום: Samuel King/96th Test Wing)
פצצה חודרת בונקר GBU-72 על מטוס קרב אמריקאי | צילום: Samuel King/96th Test Wing

כדי לתקוף את האתר להעשרת אורניום בנתנז, חיל האוויר יהיה חייב לשלוח מטוסי קרב כבדים שיגיעו קרוב מאוד ליעד. כיום לא קיימת בתחום הטילים יכולת חדירה גבוה ולכן נדרשים מטוסי קרב עם פצצות מדויקות כדי להשמיד את האתר.

במקרה של האתר בפורדו, כאמור לא קיים אמצעי מוכר שיודע לחדור הר שלם. בעבר דובר על כך שישראל תקבל פצצת ענק חודרת בונקרים מסוג "GBU-57 MOP", שמשקלה כ-16 טון. לחיל האוויר הישראלי אין אף מטוס קרב שמסוגל לשאת את הפצצה. לחיל האוויר האמריקאי יש מפציצים מסוג B-2 המיועדים להשתמש בה.

בעבר נטען כי ישראל תוכל להטיל אותה ממטוסי תובלה מסוג הרקולס. אולם בחיל האוויר יודעים שמדובר במשימה לא ריאלית שלא לומר משימת התאבדות. בכלל, קיים ספק גדול מאוד שגם הפצצה הזו מסוגלת לחדור את הר המגן על מתקן פורדו.

האפשרות היחידה של חיל האוויר הישראלי אם כן, היא להשמיד את המתקן בנתנז ולפגוע בפתחי המנהרות של האתר בפורדו. הערכה היא שרק לשני היעדים האלו חיל האוויר יצטרך לשלוח כ-24 מטוסי קרב במינימום.

ארה"ב תסתבך גם בלי לתקוף

לאור הערכות של תוצאות התקיפה הישראלית, האפשרות של האיראנים תהיה לסגור את המתקן בנתנז. לאחר מכן להתקין צנטריפוגות יותר מתקדמות באתר בפורדו, משם הם יגרשו את הפקחים מטעם האו"ם ואז יעשירו אורניום ברמה מספקת לבניית פצצה גרעינית. בהתחשב בכך שאף אחד לא ישלח את חיל האוויר לתקוף כל כמה ימים את פתחי המנהרות בפורדו כדי לחסום אותן, נראה שאף אחד לא יוכל לעצור אותם.

בהנחה שתקיפה ישראלית תפגע בחלק מהצנטריפוגות, אלה שבנתנז, מה שהאיראנים יצטרכו לעשות הוא לפנות את ההריסות ולבנות מחדש את הכניסות לאתר בפורדו, לפנות את ההריסות מנתנז ולייצר צנטריפוגות חדשות. זאת משום שכל הידע קיים באיראן. בניגוד לעיראק וסוריה שקנו כורים גרעיניים, תכנית הגרעין האיראנית היא מקומית לגמרי.

תקיפת פתע ישראלית תיתן להם את הלגיטימציה לגרש את הפקחים של האו"ם וההערכה שכל התהליך הזה לא ייקח להם יותר משנתיים-שלוש במקרה האופטימלי. זה בעצם ההסבר להערכה שאנחנו שומעים כבר שנים, כי תקיפה ישראלית באיראן לא תביא ליותר מעיכוב שיידרש לתיקון הנזקים.

מהלך ישראלי יכול גם להחמיר את הבעיה, משום שנכון להיום, כפי שמעריכים כלל גורמי המודיעין, איראן לא קיבלה את ההחלטה לבנות פצצה גרעינית והיא משתמשת בכל האירוע הזה לטובת האינטרסים שלה. תקיפה ישראלית של אתרי הגרעין אם כך, יכולה למעשה לגרום לה להאיץ את התכנית ולפרוץ לפיתוח של פצצה כזאת.

ישראל השקיעה מיליארדים ביכולת תקיפה באיראן כדי להשיג את התוצאה של עיכוב בן שנתיים בפרויקט הגרעין. העיקרון היה שלתקיפה צריך להיות המשך מדיני. הבעיה? התכוננו לתקיפה אבל לא קיימו דיונים בממשלה הקודמת בדבר אותו המשך מדיני.

בצה"ל למשל היו לא מעט דיונים על מה יקרה בדקה שאחרי תקיפה ישראלית. הערכה בצבא היא שירי טילים נרחב ולמעשה מלחמה בזירה הצפונית (שכנראה תתפשט לעוד זירות) תפרוץ עוד כשחצי מחיל האוויר יהיה בדרכו חזרה מאיראן. צה"ל הבין והתכונן לסוגיה הזאת, נבנו תכניות איך להתמודד עם אירוע מצפון עם חצי סד"כ בשילוב מי שחוזר מאיראן.

אולם הבעיה היא איך סוגרים מלחמה שהתחילה בהפתעה. די ברור שכדי לא לחשוף את התקיפה של חיל האוויר באיראן לא יתריעו בפני האזרחים, לא יגייסו מילואים ולא יכינו את צבא היבשה. כלומר ישראל תכניס את עצמה במודע לסוג של מלחמה בהפתעה. לכן החלק של הדרג המדיני הוא קריטי באירוע הזה, באותה המשכיות.

הצרות של איך סוגרים את האירוע הזה לא מסתיימות כאן. לתקיפה באיראן תצטרך ישראל מטוסי 15-F-16 ,F ו-35-F חמושים באמצעי לחימה תוצרת ארה"ב. די ברור שהאיראנים יתקפו בתגובה לפגיעה באתרי הגרעין שלהם גם את הכוחות האמריקאים במפרץ הפרסי.

כלומר ישראל, גם אם תתקוף ותעשה הכל בעצמה, מכניסה את ארה"ב למלחמה מול האיראנים. לא מדובר בתרחיש קיצון. נזכיר כי אחרי שארה"ב חיסלה את גנרל קאסם סולימאני, האיראנים לא נרתעו מפני המעצמה החזקה בעולם כאשר תקפו בטילים בסיסים אמריקאים במטרה להורג חיילים.

למזלם של אותם חיילים, בזכות מידע מודיעני על התקיפה חלק פונו והרוב נכנסו לבונקר. אולם גם אז נרשמו כמאה נפגעים בשל עוצמת התקיפה. ארה"ב, רק כדי לא לתקוף באיראן, הסתירה את הנפגעים שלה במשך כמה שבועות. תקיפה ישראלית של אתרי הגרעין תהיה משמעותית הרבה יותר, וספק שאיראן לא תגיב כאשר כך מעריכים רוב המומחים.

התקציב גודל והאיום לא מוסר

אז מצד אחד את פורדו לא ניתן לתקוף, את נתנז ניתן לשקם במהירות ומי שיהיה צריך לסיים את כל האירוע הזה הם האמריקאים, כי לישראל לא תהיה את היכולת המדינית הזאת. אז מה עומד מאחורי הכותרות שמסרבות לרדת בדבר תקיפה ישראלית באיראן? כנראה שיש פה איום ישראלי של "תחזיקו אותי" כדי להעביר מסר למובילי המשא ומתן להסכם חדש, בשילוב עם עוד משהו.

נראה שצה"ל מאמץ לעצמו את רמת האיום והפחד כדי לקבל עוד כסף מעבר למה שאושר לו בתקציב הביטחון במסגרת התר"ש. זה כבר אחרי שאושר לו תקציב נוסף לרכש אמל"ח ואימונים לתקיפה. גם חיל האוויר פועל לשדרג את תחום העליונות האווירית מבלי להסיט תקציבים פנימיים. אם תרצו, יש פה גם סיבוב של מערכת הביטחון על מצב שהוא באמת בעייתי.

גנרלים מטבעם ונאמר שגם מתפקידם רוצים כמה שיותר כסף וציוד כמה שיותר חדש. לגיטימי. הבעיה היא שמבנה המערכת הישראלית לא שם "מבוגר אחראי" ובעל ניסיון שידע לבלום את זה מתוך שיקולים רחבים. המהלך של צה"ל וההפחדה של עם ישראל, עניין קל בכל הקשור לביטחון, יחד עם התרומה של איראן לסיפור, יכולים לגרום לשרשרת טעויות שתסבך את ישראל.