צה"ל פתח את חודש ינואר עם כ-300 מאומתים לקורונה, שבועיים אחרי המספר כבר חצה את ה-7,500 מאומתים ומספר דומה של חיילים בידוד. בשל המצב, בצבא החליטו על שורה של הגבלות בהן גם ביטול אימוני המילואים עד לסוף החודש ומגבלת התקהלות, תוך שבכירים בצה"ל מדגישים כי אין פגיעה ביכולת המבצעית.
במקביל לכל זה צה"ל, בדגש על פיקוד העורף, ממשיך להיות מרכיב חשוב במאבק הלאומי נגד הנגיף. מעורבות שבשבוע האחרון עלתה לכותרות תחת השאלה מדוע הצבא צריך לפעול בתחומי המדינה, במקום או לצד משרדי הממשלה.
לשמור על היכולות המבצעיות
גורם רפואי בכיר בצה"ל הדגיש כי מבחינת הצבא אין הפתעה. "אנחנו נערכנו לעלייה בתחלואה. ישנם הרבה מקרים חדשים מידי יום ואנחנו צפינו את זה". הוא מוסיף גם ש"הרמטכ"ל הנחה אותנו לשמור על סדר הכוח הלוחם", ומבחינת צה"ל זו העדיפות המבצעית הראשונה.
צה"ל ביטל את האימונים של צבא המילואים, אולם גם פה יש לציין שלא כלל האימונים בוטלו וניתן אישור למקרים חריגים, בדגש על אימונים הקשורים לפעילות מבצעית ספציפית או כזו שלא ניתן לפרט לגביה. לפחות נכון לרגע זה, בצבא לא צופים פגיעה בפעילות המבצעית השנה, הן בבט"ש והן בפעילויות אחרות, כולל מוכנות למלחמה.
אמנם הוחלט בשלב הזה שלא להכריז על עוצר יציאות בצה"ל, אולם לדברי הבכיר: "אנחנו מדרגים את היציאות הביתה במסגרות של הלוחמות בשבוע וחצי הקרובים, כדי שיהיה סד"כ שיוכל להחליף במידת הצורך בגזרות הלחימה והבט"ש". יש לציין כי למרות בקשות להבהרות, המשמעות של דירוג ואיך זה יעשה אינה ברורה. אולם גדודים ויחידות פועלות כסוג של קפסולות מבודדות אחת מהשנייה.
כן נאמר על ידי הבכיר כי: "יהיו מספר גדודים שיסגרו שבת בסוף השבוע הקרוב כדי שיהיו עתודה למקרה שנצטרך. ההנחיות האלה מטרתן לשמר את הסד"כ ועל הכשירות המבצעית".
כפי שעולה מתדרוכי הצבא, נכון למועד כתיבת שורות אלו אין חשש לפגיעה ביכולות המבצעיות של צה"ל, בשגרה ובחירום. בצבא טוענים בתוקף שהם פועלים על פי סל אפשרויות שבנו, בהתאם לכך שחזו את הנתונים. עוד אומרים כי כרגע לא מורגש שינוי בעומס הקיים על היחידות הלוחמות בגזרות הבט"ש. גם לא ביחידות תומכות לחימה בדגש על יחידות המודיעין.
אולם למרות הדברים הנחרצים, בצה"ל כן קיים חשש מפני העתיד לאור הכמות האדירה של המאומתים והמבודדים שעולה בכל יום. בצבא מסרבים למסור מה הם מוקדי ההתפרצות, אולם טוענים שאין מוקדים שפוגעים ביחידות הלוחמות. למרות זאת, החשש הוא שאם המספרים יעלו באופן משמעותי, כפי שמעריכים כרגע, תתכן פגיעה בחלק מהיכולות של חלק מהיחידות הלוחמות בצה"ל.
בצבא עדיין לא החליטו איך להתמודד עם תרחיש שכזה. האפשרויות נעות בין הגדלת העומס על יחידת בהן תהיה תחלואה נמוכה, לבין גיוס אנשי מילואים לתפוס גזרות ומשימות, כאשר האופציה הזו נמצאת בעדיפות נמוכה יותר.
להמשיך בהובלת המאבק הלאומי בנגיף
בזמן שצה"ל מתמודד עם משבר הקורונה בקרב לובשי המדים, הוא גם ממשיך להיות מוקד מרכזי בהתמודדות של המדינה עם המשבר. הדבר עורר לא מעט דיונים בנושא בהקשר של האם הצבא הוא הפתרון לבעיות של מדינת ישראל.
מעורבותו הגוברת והולכת של צה"ל בטיפול במשבר הקורונה מעלה לא מעט סימני שאלה משפטיים ואזרחיים. חלק מהטענות הן בדבר הפיקוח האזרחי על הצבא בביצוע המשימות. מדובר בין השאר בביצוע משימות של סיוע לוגיסטי הכולל אספקת ציוד לבדיקות, הפעלת מלוניות מבודדים, סיוע של יחידת 8200 בתחום המחשוב והיה לזמן קצר גם סיוע למשטרה באכיפה שעורר לא מעט ביקורת.
עיקר הביקורת היא כי מעורבות הצבא במשבר הקורונה מעידה יותר מהכל על החולשה של המערכות האזרחיות, בעיקר משרד הבריאות בהקשר הזה. "חולשת המערכת האזרחית לעומת חוזקות הצבא בכל הקשור ליכולות לוגיסטיות, אופרטיביות וארגוניות מאפשרת את ההצדקה מול הציבור בהפעלת הצבא. אלא שבהפעלתו יש משום הנצחת פערי היכולת בינו לבין המערכות האזרחיות, הנאלצות להישען על יכולות הצבא ואינן מפתחות מענה מספק לחולשותיהן המובנות והבסיסיות", ציינו במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תא"ל במיל ד"ר מאיר אלרן, ראש התכנית לחקר יחסי צבא חברה ב-INSS, הסביר בנושא כי לדעתו על צה"ל להמשיך ולהיות מעורב בטיפול במשבר הקורונה, אולם לא לנהל אותו. "זה לא תפקידו של הצבא וספק שאחריות ניהולית זה ביכולת שלו". דבריו נאמרו גם מכיוון שישנה מעורבות של פוליטיקאים, שצה"ל צריך להתרחק ממנה.
המעורבות של גוף צבאי באירועי קיצון לא ייחודית למדינת ישראל, זה קורה כמעט בכל מדינה בעולם. זאת משום שהצבא במקומות רבים הוא גוף עתיר משאבים ומגוון יכולות, לוגיסטיות, הנדסיות, ניהול מידע ועוד. בהקשר של ישראל צריך להוסיף כי משרד הבריאות הוא גוף רגולטורי בעיקרו ולא ביצועי, ולכן הצבא הוא מכפיל כוח.
ממשלת גרמניה למשל, שם לפני כמה חודשים חוו שיטפונות קשים, הפעילו את הצבא לפרוץ דרכים ולסייע לשרותי ההצלה בחילוץ לכודים. בראיון ל-mako סיפר לוטננט ראשון דניס, טייס קרב בחיל האוויר הגרמני איך אפילו מערך מטוסי הטייפון התגייס לסייע במשבר. "עלינו במהירות לאוויר והשתמשנו ביכולות הצילום והאיסוף שלנו כדי לאתר את מוקדי ההצפות ולהכווין את שרותי החילוץ וההצלה לאזרחים", סיפר.
כאמור, מעורבות הצבא באירועי קיצון זהו דבר שקיים ברוב מדינות העולם כולל דמוקרטיות מערביות. זה נכון לארה"ב, בריטניה, צרפת או יפן, שם הצבא הוביל את הטיפול באירועי צונאמי קשים ואחרים. הבעיה בהקשר הישראלי לפחות, היא הסיפור החוקי שעושה סדר בתחומי האחריות והניהול. בישראל כמעט שאין חקיקה שכזו, כך קרה שלמשך זמן קצר חיילים סייעו למשטרה באכיפה נגד אזרחים.
במכון ציינו כי על פי סעיף 2(יא) לחוק ההתגוננות האזרחית, "לפיקוד העורף מוקנית הסמכות לפעול – באישור שר הביטחון, ובתיאום עם הרשויות הנוגעות בדבר – להצלת נפש ורכוש שאינה כרוכה בהתגוננות אזרחית. צה"ל, ללא היתר חקיקתי מפורש, פירש את סמכותו הכללית לפעול להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים גם כסמכות לפעול לסיוע אזרחי, שלא בשעת חירום".
בהקשר הזה יש לפעול בכדי לוודא שהשימוש בצה"ל במשברים אזרחיים נמצא בתחום הסביר ובאופן מפוקח על ידי משרדי הממשלה, רק במקרים של אין ברירה.
"חייבים להיות מנגנוני פיקוח נוספים על אלו שהוזכרו, שיבטיחו כי צה"ל וחייליו יבצעו אך ורק את המשימות המוגבלות שהוטלו עליהם. לכן יש לאפשר גישה לגופי ביקורת עצמאיים (עיתונאים, ארגוני זכויות אדם) לכל מקום שבו פועל הצבא בסביבה אזרחית, כל עוד הם אינם מהווים הפרעה קונקרטית למילוי משימת הצלת החיים", הוסיפו ב-INSS בנושא. "העברת ניהול האירוע לידי צה"ל תיעשה רק במצב של חוסר יכולת מוחלט של הגוף האזרחי לנהל את האירוע".