תשכחו מלוחמי מארינס קשוחים עם נשקים מדויקים, תשכחו מטילים, מחיפוי אווירי על ידי מטוסים מתקדמים, תשכחו מהכל בעצם: על פי מחקר עדכני, הנשק הכי חזק בלחימה הוא בכלל בטון. את העובדה המפתיעה הזאת קובע מייג'ור (מקביל לרב סרן) ג'ון ספנסר מהמכון למלחמה מודרנית בווסט פוינט, האקדמיה הצבאית של ארצות הברית.
ה-business insider שהביא את הדברים מציין כי במחקר מתאר ספנסר כיצד הבטון הכריע את הכף לטובתם בלחימה בעיראק יותר מכל דבר אחר. לכן, הגיע למסקנה שהדרך הטובה ביותר לעצור את האלימות הגואה בארצות היא פשוט לבנות יותר מבני בטון בערים הבעייתיות.
"אחת מהטקטיקות העיקריות שבאמצעותן נלחמנו באיום מטעני החבלה המאולתרים היה לגדר כל דרך בחומת בטון בגובה שלושה מטרים. חיילי בילו ימים, שבועות ואפילו חודשים בבניית החומות הללו, בכבישים ראשיים או בדרכים צדדיות. עם תג מחיר של 600 דולר לכל חומה, עלות כל הבטון שהשתמשנו בו ב-8 שנים בעיראק נאמדת במיליארדי דולרים".
למרות היעילות, גם ספנסר מודה שלא די בבטון בלבד כדי להכריע: "בטון לבדו לא מנצח קרבות, אבל הוא כן עוזר לבצע משימות שחיילים היו נהרגים בעת שהיו מבצעים אותן", מסביר. "בטון משבש את אספקת הציוד והאוכל של האויב, מגן על הכבישים ומכתר ערים. חיילים רבים ששירתו בעיראק הפכו למומחים לבטון במהלך הלחימה, והבטון הפך לסמל, בדיוק כמו הנשק שנשאו", מוסיף ספנסר. "אף נשק אחר או טכנולוגיה אחרת לא תרמה יותר להשגת היעדים האסטרטגיים של הלחימה, כמו מתן תחושת ביטחון לאוכלוסייה המקומית ונטרול איומי טרור. זה ניכר בעיקר בשטח העירוני הסבוך של בגדד, הבירה".
במחקרו, מציין ספנסר שאם יצטרך הצבא האמריקאי להילחם במגה-ערים בעתיד, כאלה שמתגוררים בהן מיליוני תושבים – בטון יהיה הכלי שבו יצטרכו להשתמש כדי להשליט סדר. "נכון, לא מדובר בדבר סקסי במיוחד, אבל הוא הנשק האפקטיבי ביותר בשדה הקרב המודרני", הוא מסכם.