כשבוע לאחר מתקפת הטרור על מגדלי התאומים שבעיר ניו יורק, שטפה בהלת האנתרקס את ארצות הברית. מכתבים שהכילו נבגי אנתרקס ("גחלת" בעברית) הדביקו 17 אנשים בחיידק, והרגו חמישה אחרים כתוצאה מחשיפה אליו. מספר המתים הקטן יחסית – קטן משמעותית מהמספר שגבתה נפילת התאומים – לא מנע את הפאניקה שתקפה מיליונים בארצות הברית וברחבי העולם כולו.

המתקפה התרחשה בשני גלים: לפחות חמישה מכתבים נשלחו ב-17 או ב-18 בספטמבר למשרדי חדשות NBC, CBS, ABC ולעיתוני הניו יורק פוסט והנשיונל אינקוויירר. גל מכתבים שני נשלח בין ה-6 ל-9 באוקטובר, כאשר שני מכתבים נוספים נשלחו לסנאטורים מהמפלגה הדמוקרטית. באחד המכתבים נכתב "אתה לא יכול לעצור אותנו. יש לנו את האנתרקס הזה. אתה תמות עכשיו. האם אתה מפחד? מוות לאמריקה. מוות לישראל. אללה גדול".

אנתרקס (צילום: ויקיפדיה)
אחד ממכתבי האנתרקס שנשלחו לסנאטורים. "האם אתה מפחד?" | צילום: ויקיפדיה

אזרחי ארצות הברית, שחוו מתקפה על ארצם בשטחה והתעטפו באבל עקב מותם של אלפים, נתקפו עתה בסוג אחר של טרור, כזה שיכול להציץ אליהם מתיבת הדואר, ובתרחישים גרועים יותר אפילו לעבור מאדם לאדם במגע בלבד. לא היה לאן לברוח.

אבל אחרי הגל השני הפסיקו המכתבים להגיע. לאחר חקירה בת שבע שנים שערך ה-FBI, נראה שהפרשה באה אל סופה, כשהתכוונה הסוכנות לעצור מדען שעסק בחקר האנתרקס בחשד להפצת המעטפות. המדען החשוד התאבד קודם להגעת הסוכנים אליו, ובפברואר 2010 הודיע ה-FBI כי תיק החקירה בנושא נסגר באופן סופי, וכי היא אכן מייחסת את שליחת המעטפות לאותו מדען. המניע לשליחת המעטפות נותר בגדר תעלומה. הטרור הביולוגי הפך גם הוא לנעלם – כזה שעלול להפוך בכל רגע את המשוואה כולה.

עתיק כמו המלחמה עצמה

 

מספר מצומצם של אירועי טרור ביולוגי פורסמו לאורך השנים: ב-1984 חברים בכת דתית בדאלאס שבמדינת אורגון בארה"ב הדביקו בר סלטים בחיידק הסלמונלה טימפוריום, ו-751 אנשים סבלו מדלקת מעיים קשה. בשנות ה-90 ביצעה קבוצת טרוריסטים יפנית מספר ניסיונות לא מוצלחים לפזר אנתרקס ובוטוליזם בטוקיו. אירוע הטרור הביולוגי המפורסם ביותר שאירע היה זה המתואר מעלה, מעטפות האנתרקס שנשלחו לאחר אסון התאומים.

הנשק הביולוגי, שלא נעשה בו שימוש רב לעומת נשק קונבנציונלי ושלא ממלא עיתונים כמו האיום הגרעיני, נחשב כבר מזמן כאופציה צבאית והוא עתיק כמו המלחמה עצמה. החתים הקדומים הצעידו קורבנות למחלת הדבר לתוך ערי אויביהם. ההיסטוריון היווני הרודוטוס תיאר קשתים היורים חצים מזוהמים. עד המאה ה-20, כמעט כל אומה גדולה פיתחה וייצרה נשק ביולוגי, כולל אנתרקס, דבר וטיפוס המעיים.

פרוטוקול ג'נבה, שנחתם בשנת 1925, היה ההסכם הבינלאומי הראשון שאסר את השימוש בנשק כימי וביולוגי. ב-1972 נחתמה על ידי מרבית המדינות האמנה לנשק ביולוגי, שאסרה את פיתוחו. אף על פי כן, ישנן עדויות לפיהן מספר מדינות המשיכו במאמצי הפיתוח. במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת נערכו בארצות הברית ובברית המועצות מחקרים נרחבים בתחום, ופותח נשק ביולוגי בעל אפקטיביות גבוהה. פירוק ברית המועצות העלה את הסיכון לנגישות של ארגוני טרור ומדינות קיצוניות לנשק זה. דיווחים מעלים חשד נוסף, כי מדענים בברית המועצות לשעבר שהועסקו בתעשיית הנשק הביולוגי, גויסו על ידי ארגוני טרור ומדינות תומכות טרור לפיתוח ארסנל של נשק קטלני.

ניסוי אב"כ (צילום: באדיבות גרעיני החיילים)
ניסוי אב"כ צה"לי. הסיכון לנגישות ארגוני טרור לנשק ביולוגי גדל | צילום: באדיבות גרעיני החיילים

"הטרור הביולוגי יגרום למוות רב"

הטרור הבלתי קונבנציונלי תמיד הפחיד מנהיגים ואומות. אם ניקח את הסכנה של יצירת הרג והרס בלתי רגילים כקריטריון, אפשר למקם מספר סוגים על הסקאלה: הסוג הכבד והקשה ביותר, הטומן בחובו את פוטנציאל הנזק הגדול ביותר, הוא הטרור הגרעיני. על זה מדברים, כשמדברים על הרג המוני. בקצה השני של הסקאלה, נמצא את הטרור הכימי. מומחים מעריכים כי גם אם יצליחו להשתמש בו ולהפכו לאפקטיבי, פוטנציאל ההרג כנראה לא גבוה יותר מאשר חלקים מהטרור הקונבנציונלי, זה שישראלים מכירים טוב כל כך, הכולל בין השאר מחבלים מתאבדים ברחובות והצבת מטעני צד כנגד חיילים.

באמצע, בין הטרור הכימי לביולוגי, נמצא את הטרור הביולוגי. בחלקים ממנו, גם הוא לא טומן בחובו נזק גבוה יותר מזה שיגרום הטרור הקונבנציונלי. אבל כיוון שמדובר בין השאר גם בהפצת מחלות, עשוי הביוטרוריזם להיות קטלני בעיקר כיוון שהוא חוצה גבולות. הטרור הביולוגי לא מכיר בגבולות בין מדינות ואוכלוסיות, ובעיקר – אין דרך להיערך לקראתו. הוא בהחלט עלול לגרום למוות המוני, למגפות ולאין אונים בקרב הקהילה הרפואית הבינלאומית.

"כל המושג הזה, טרור בלתי קונבנציונלי, אם נתעלם מהקצה הגרעיני, נחשב לגרוע יותר בעיקר בגלל אפקט ההפחדה", קובע יורם שוייצר, ראש פרויקט הטרור במכון למחקרי ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב. "הטרור הכימי יעשה רעש, הטרור הביולוגי יגרום למוות רב, אבל עיקר מה שייגרם הוא פאניקה. אנחנו פשוט לא מכירים את זה".

חשש מפני מגפה עולמית. ארכיון (צילום: רוטירס)
שפעת החזירים במקסיקו. פאניקה המונית | צילום: רוטירס

האם אנחנו ערוכים לתרחיש שכזה?
"דווקא בגלל ה-11 בספטמבר ושילוב האנתרקס בתוכו, נושא הטרור הביולוגי קיבל תאוצה, הרבה משאבים, מחקר ומחשבה איך למנוע זליגה של חומרים מסוכנים לידיים לא רצויות. כשיקרה, ואם יקרה, האם יהיו מוכנים? אני מניח שיהיו מוכנים טוב יותר מאשר ב-2001, אבל אני לא בטוח שיצליחו למנוע פגיעה. גם אם ערוכים טוב יותר, ויש הרבה יותר מודעות, לא יודעים מאיפה זה יבוא. אם אנחנו מדברים על אנתרקס, אני מאמין שפוטנציאל הנזק קטן. אבל אם אנחנו מדברים על מחלות מדבקות, כמו אבולה למשל, הנזק גדל".

היומיומי הופך למוות

מתקפה ביולוגית אינה משהו שקל לדמיין. היא הופכת את היומיומי למוות: ידית של דלת, לחיצת יד, הבל פה – כל אלה עלולים להפוך לרעל. כמו פצצה גרעינית, מאיים הנשק הביולוגי באימה: עור בוער ממורסות ואבעבועות, גופות נגועות מושלכות ברחובות.

עשור אחרי אסון התאומים, קל לשכוח את מכתבי האנתרקס ששיגעו את ארה"ב ואת העולם כולו מיד אחריו. בעוד סברו בעבר כי השגת נשק ביולוגי נמצאת מחוץ להישג ידם של תאי טרור, במאה ה-21 מגיעים יותר ויותר מומחים למסקנה כי מה שבעבר נוצר אחרי שבועות במעבדה מתוחכמת בידי חוקרים מנוסים ובאמצעות ציוד בשווי מיליוני דולרים, עשוי כיום להיווצר בידי טכנאי לא מתוחכם בתנאים כמעט ביתיים.

אם כן, למול הטרור הגרעיני, דווקא הטרור הביולוגי הוא נמצא בהישג ידם של ארגוני טרור רבים יותר. האם יש סיבה לחשוש?

"גם אם אנחנו מדברים על טרור ביולוגי בסקאלה הגבוהה שלו, שיגיע לידיהם של ארגוני טרור, רובם המכריע לא יעשה בו שימוש", קובע נחרצות שוייצר. "למה? בגלל התוצאות שיגרמו למי שישתמש בנשק הזה. הטרור הוא נשק שמשתמשים בו על מנת להשיג הישגים פוליטיים מסוימים, להרוויח משהו. לרוב הארגונים, נוראיים ככל שיהיו, אין אינטרס להשתמש בנשק ארמגדוני. טרור גרעיני וביולוגי בעצם יביא להשמדת הארגון שהפעיל אותו, כי תיערך נגדו מלחמת חורמה שרבות המדינות שתשתתפנה בה. הארגון בעצם יביא על עצמו את הריסתו, מה גם שמחלות מדבקות קשות עלולות לפגוע גם באוכלוסייה אותה הוא מייצג. מדובר בברירת שמשון, שעלולה לשמש ניהליסטים שרוצים להרוס את המערכת כולה".

מזריקה (צילום: diego_cervo, Istock)
לא יודעים מה לחפש. ממזרק ועד הבל פה | צילום: diego_cervo, Istock

מה לגבי יוצאים מהכלל?
"ארגון כמו אל קעידה, נניח, הוא ארגון שעלול, אם ייפול לידיו נשק שכזה, לעשות בו שימוש, וזאת בשל תפיסת העולם שלו. הוא אולי הארגון היחיד שיהיה מוכן לעשות דבר זה, וגם זה אולי, כיוון שאני לא יודע אם זה ייעשה בידיעה שייהרגו חצי מיליארד מוסלמים ויהרסו את מכה, למשל. אם ניקח ארגונים באזור שלנו כדוגמה, בכלל לא בטוח שירצו להשתמש בטרור ביולוגי או כימי,  ביודעם שהאפקט יהיה נוראי.

"נכון, מטרתו של טרור להפחיד – אבל בסופו של דבר יש גם כוח ומטרות להשיג. מוות מטרור ביולוגי הוא לא מוות 'טוב' לדידם, שבו אתה מת בפיגוע התאבדות, אלא מוות רע – הגוף מתעוות ואתה מקיא את נשמתך עד מוות. התגובה מהצד השני יכולה לצאת מפרופורציה, גם אם מספר המתים בסופו של דבר לא יהיה אסטרונומי – ואף אחד לא רוצה שיחריבו אותו. מצד שני, ארגון שמעוניין להפנות אל עצמו תשומת לב מיוחדת – למשל ארגון שסבל במיוחד ורוצה לנקום, או ארגון חדש שרוצה להיכנס לזירה – יכול להשתמש באמצעים הללו".

>> תקיפה ישראלית באירן: האתגרים, האפשרויות והמחיר