חיילת בודדה ואמה
תקופה מאתגרת. נעמי מבוסטון ואחת מבנותיה החיילות | צילום: פרטי

המשבר הנוכחי לא פשוט עבור הורים לחיילים בצה"ל שמעבירים את ימי הסגר בבסיסים ורק מעטים מהם יוצאים הביתה, חלקם נדרשים להיכנס לבידוד. הקושי בשל המרחק מורכב עוד יותר עבור הורי החיילים הבודדים המתגוררים בחו"ל.

מי שמוצאים עצמם בימים אלה כסוג של חמ"ל וגם כאוזן קשבת להורים, שנמצאים אלפי קילומטרים מישראל הם אנשי תוכנית לחיילים בודדים של "נפש בנפש" בשיתוף FIDF.

בין ההורים עימם הם עומדים בקשר נמצאים בין היתר נעמי ובועז מבוסטון, ארה"ב. בתם הגדולה ע' היא קצינה במפקדת חיל הים שעובדת עם השייטת. בתחילה הונחתה לעבוד מהבית, אולם בהמשך הוחלט שתהיה בבסיס שם היא נמצאת כבר למעלה משלושה שבועות. אחותה הצעירה, גם היא ע' משרתת כעת בקורס טיס.

"הכתף והחיבוק הפיזי לא קיימים כדי לספוג דמעות"

שתי בנות המשפחה היו אמורות לבקר את ההורים באפריל וכבר קיבלו את אישור הצבא אבל הקורונה טרפה גם את האיחוד המרגש. "מקווים שבעתיד הקרוב מאוד נוכל להיפגש ולחגוג עם הבנות", סיפרו ההורים. "עם כמה ששתיהן מחוברות ומחויבות לתפקידים שלהן ובעלות מוטיבציה שיא, יש כמובן גם רגעי משבר. עצם העובדה שההורים לא נמצאים ליד מאתגרת לשני הצדדים. הכתף והחיבוק הפיזי לא קיימים כדי לספוג דמעות ולהכיל את מכלול הרגשות".

ההורים הוסיפו שתמיד הייתה אצלם בבית מורשת של שירות צבאי משמעותי. האם נעמי שירתה כקצינה וכמפקדת קורסי הכשרה בחיל הקשר ובועז שירת כנווט קרב בחיל האוויר, עד ליום המעבר שלהם לארה"ב. גם בתור איש צוות אוויר במילואים, בועז נדרש מדי שבוע להתייצב בבסיס לאימון. "אבא בסרבל טיסה היה מחזה שגור", ציינה נעמי. "נראה שהזיקה לישראל ולאחריות שלנו לביטחון המדינה חלחלו אל הבנות ונטעו גם בהן תחושה של שליחות ושותפות".

חיילות בודדות מבוסטון
אב המשפחה בועז ובנותיו החיילות. האיחוד נדחה בגלל המצב | צילום: פרטי

ההורים ציינו שלזכות צה"ל ייאמר שיש הרבה יותר פתיחות לנושא החיילים הבודדים ומפקדים הרבה יותר מודעים לכך שיש להם זכויות בסיסיות שצריך לכבד. הצבא מבין שמדובר בנוער עם מוטיבציה גבוהה ביותר, בכל זאת רובם עזבו חיים נוחים ובטוחים עם נתונים גבוהים מאוד.

"הלחץ הוא אדיר ועל אחת כמה וכמה קשה בתור חיילת בודדה. הקושי הגדול היה במהלך הטיסות כשנורא הסתקרנו לדעת איך הולך לבת הצעירה. רק מדי פעם החניכים קיבלו אישור להתקשר הביתה ומה לעשות שבדיוק אז, בגלל הבדלי השעות עם ארה"ב, בועז נכח בישיבה חשובה בעבודה או שאצלנו השעה הייתה לפנות בוקר".

אחד הדברים שמרגיעים את ההורים הוא הסיוע מצד הארגון. "נפש בנפש היו לצדנו משלב הגשת הבקשה של הבנות לעלות לישראל וגם במהלך השירות. בשיתוף פעולה עם ארגון ידידי צה"ל בארה"ב FIDF אני יודעת שהם עובדים יומם ולילה במצב החירום הנוכחי ליצור קשר עם החיילים הבודדים באשר הם ולהתעניין בשלומם".

כשהבן החייל הבודד נכנס בעצמו לבידוד

גלית ואייל דהן, הוריו של דניאל שמשרת כרגע בצנחנים לאחר שגיבוש סיירת מטכ"ל אליו התקבל נעצר בגלל המצב, הגיעו לישראל מארה"ב במיוחד כדי להשתתף בטקס סיום הטירונות של בנם בבסיס מחוו"ה אלון.

אלה היו הימים הראשונים של משבר הנגיף ויום לפני הטקס, הודיעו להם שלא תהיה להם האפשרות להיכנס ללוות אותו. אירוע לא פשוט עבור הורים לחייל בודד שנאלצו להסתפק בלראות את בנם מחוץ לגדרות הבסיס בטרם חזרו לארה"ב.

החייל הבודד דניאל והוריו
הספיק להיכנס ולצאת מבידוד. דניאל והוריו | צילום: פרטי

בהמשך דניאל נשלח לבידוד במתחם שהוקם עבור החיילים באולגה, מכיוון שחזר משהות אצל בן משפחה שאובחן כחיובי לנגיף. כעת הוא שב לבסיס עם חבריו לחטיבת הצנחנים.

"כשדניאל היה בן 10 היינו בחופשה בישראל והלכנו לבקר בבית העלמין בהרצליה", סיפרו הוריו על הרקע שלו, "דניאל ואחיו הלכו לחלקה הצבאית, עברו בין הקברים והצדיעו להם, זה היה מרגש ומדהים".

למרות שמדובר באזרחי ארה"ב, ההורים מספרים שלא היה ספק שהילדים שלהם יתגייסו לצה"ל, למרות המרחק. "הכל החל בביקור ביד ושם, סיפרו במשפחת דהן. "בכיתה י"א זה התעצם כשנסע למשלחת לפולין וסייר במחנות ריכוז. הוא הוא הסתובב שם בכל מקום עטוף בדגל ישראל וחזר עם ההחלטה - שהוא רוצה להגיע לישראל ולהתגייס לצבא".

הלוחמת שלי ואמה
"מקווים שהזמן הקשה יעבור", הלוחמת שלי ואמה | צילום: פרטי

שלי, בתם של אולגה ואלכסיי סטפנוב מסן פרנסיסקו, משרתת כלוחמת איסוף קרבי ולא יצאה מהבסיס כבר למעלה מחודש. הוריה שיתפו שהם משתדלים לדבר איתה כל כמה ימים. "סבא של שלי נפטר לאחרונה במוסקבה ובגלל המצב, אף אחד ממשפחתנו לא יכול היה להשתתף בהלוויה בגלל הבידוד וסגירת הגבולות. כולנו רק מקווים שהזמן הקשה הזה יעבור מהר ושכולם יישארו בריאים ואיתנים".

הוריה של שלי מספרים שההחלטה להתגייס ליחידה קרבית הייתה כולה שלה. "היא רצתה תפקיד משמעותי בצבא ואמרה שהיא לא חצתה את האוקיינוס כדי לעשות עבודה משרדית משעממת בצבא. היינו מודאגים מההצטרפות שלה ליחידה קרבית, והיא גם נאלצה לחתום כדי לשרת 8 חודשים נוספים, אבל תמכנו לחלוטין בהחלטתה. היא עברה הכשרה קשה מאוד ונשארה הרבה בבסיס. אנחנו גאים מאוד בתפקיד ששלי בחרה ובטוחים שהוא יהפוך אותה לאדם חזק הרבה יותר".