הם נולדו כתאומים למשפחה חרדית, ההורים שלהם לא התגייסו לצבא וגם לא בני המשפחה המורחבת. במשך השנים עזבה המשפחה את הקהילה החרדית ואימצה אורח חיים מסורתי וכשהגיע הרגע להתגייס, מבחינתם לא הייתה שאלה אם, אלא לאן. לאחר שאחד מהם סיים קורס צוללן בחיל הים התפנו התאומים, היום שניהם כבר בדרגת סמל, לראיון משותף על מסלול החיים הלא שגרתי שלהם.

"גדלנו למשפחה חרדית מדורי דורות, המשפחה המורחבת מירושלים ובני ברק אבל אנחנו במקור ממושב חרדי, קהילה סגורה", מסביר סמל א'. "במהלך השנים ההורים שלנו הבינו שמקומנו פחות בחברה הזאת".

א' שסיים בשבוע שעבר את הקורס המאתגר עד מאוד של חיל הים מדגיש שזה די נדיר שמשפחה שלמה, אבא, אמא וילדים מחליטים על צעד כזה. "לא הייתה איזו דרמה", הוא מוסיף ומדגיש, "זה לא משהו של יום אלא תהליך ארוך, כל פעם נפתחו דברים עד שהגיע היום שבו החלטנו לעבור דירה לעיר אחרת".

החיילים בילדותם
התאומים בילדותם: "מש]פחה חרדית מדורי דורות" | צילום: דובר צה"ל

הם היו בני עשר וחצי ומאז מגדירים את אורח החיים שלהם כ"מסורתי פלוס" כמו שמסביר סמל אברהם, האח התאום המשרת בהנדסה קרבית. "אנחנו אמנם לא דתיים אבל אוהבים ממש את הדת. הולכים בשבת לקריאה בתורה, לומדים תורה בבית, פשוט באים לזה מנקודת מבט אחרת וממקום אחר".

כשהגיעו לגיל הגיוס לא הייתה שאלה אם להתגייס אלא רק לאיזו יחידה. "קיבלנו בבית חינוך לתרום ככל האפשר למדינה ואם יש לך את האופציה להיות לוחם תהיה", הם מסבירים שלמרות שאין עבר צבאי היתה תמיכה מלאה בבית.

לא היה משהו מוזר בגלל הרקע שלכם?

"לא הרגשנו מוזר כי למדנו בתיכון שבו הרוב התגייסו אבל כשנפגשנו עם המשפחה המורחבת, אז הבנו שזה באמת משהו מיוחד. לא היה לנו מישהו מהסביבה הקרובה במשפחה שאמר לנו לקראת מה אנחנו הולכים בגיוס כמו לחברים מהבית. לילדים שלנו כבר יהיה".

הלוחם
סמל אברהם: "חינכו אותנו לתרום כמה שיותר" | צילום: דובר צה"ל

סמל א' שמשרת עכשיו בשייטת הצוללות בחיל הים אומר שבכלל היה אמור להיות חי"רניק. "אבל הגעתי ואמרתי שאנסה ומקסימום אם לא אסיים את הקורס "אפול" ליחידה אחרת. גם אם זה היה קורה לא הייתי מרגיש שנפלתי, כל הזמן אמרתי שאיפה שאהיה אתן כמה שיותר. ברוך השם סיימתי ואני מחכה להתחיל את הסדיר האמיתי, כי עד עכשיו היינו בבועה של ההכשרה. אבל עם אווירה מאוד משפחתית".

אחיו סמל אברהם נמצא בתקופת אימון, לקראת תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון עם גדוד 601 מחיל ההנדסה הקרבית בו הוא משרת. הוא מתאר אווירה דומה לזו ביחידה של אחיו התאום: "פגשתי פה חברים מכל המרכיבים שיש בעם ישראל, מקיבוץ, מדרום תל אביב, מהצפון. הכל מהכל ויש אווירה ממש טובה, צבא אמיתי".

הלוחם
סמל א' מסיים קורס צוללן: "אמרתי שאנסה ומקסימום אפול" | צילום: דובר צה"ל

איזה סוג של תגובות קיבלתם בצבא לסיפור שלכם?

"זה לא עלה ישר כי זה לא שבאנו עם כובע שחור. לרוב לא יודעים את זה אבל כשמבקשים לספר משהו שלא יודעים עליך אז הרקע שלנו עולה. היו הרבה שיחות טובות וזורמות עם חבר'ה למשל בקורסים, בשבת או כששותים קפה, כשמדברים על החיים אחד של השני. גם כשיש ויכוחים אז יש לך מה להגיד ואתה מבין גם את הצד הדתי".

איך ההורים שלכם חווים לראשונה את השירות הצבאי דרככם?

"לרוב החברים יש הורים שהיו בצבא ויודעים מה זו מש"קית ת"ש או "ברוס" של כדורים, לדוגמה. אצלנו כשאנחנו באים הביתה ומדברים בינינו על הצבא זו כמו שפה אחרת וסודית שאף אחד לא מבין. ההורים מתעניינים וכל פעם אנחנו מסבירים להם ומלמדים אותם את הקיצורים הצבאיים. תמיד יש לנו מה לחדש להם. זו חוויה גם עבורם".