בשבועות האחרונים הודיע משרד ההגנה הרוסי שהסתיימה הכשרתם של טייסי חיל האוויר על מטוסי SU-57, החמקן המקומי. זה קרה אחרי שנים של עיכובים, בעיות והתאמות.
חלק מהפתרון כמו גם ההתאמה המבצעית נעשתה בשמי סוריה. מלחמת האזרחים המדממת שם והמעורבות של מדינות המערב, אפילו ישראל, הפכה את המדינה למעבדת הניסויים של הצבא הרוסי.
את מטוסי החמקן הם שלחו פעמיים, לפחות, לסוריה. אלה נבחנו בתנאי קרב וסביר להניח שגם מול מטוסים זרים שטסו בסוריה ומערכות מכ"ם שפועלות באזור. החמקנים לא לבד. הרוסים שלחו לסוריה את הטנק האוטונומי שלהם, סוללות טילים ואפילו בחנו שם רובה סער חדש.
לאחרונה התפרסם ברוסיה דירוג של אמצעי הלחימה שלהם שעשו את טבילת האש הראשונה בסוריה, תרתי משמע, ואלו השלושה שהגיעו למקומות הראשונים.
SU-57 – החימוש נבחן בחום של המדבר
הפעם הראשונה שמטוסי SU-57 הגיעו לסוריה, לפחות באופן רשמי וגלוי, הייתה בתחילת שנת 2018. המטרה הייתה לבחון את הביצועים האווירודינמיים של החמקן, את היכולות שלו בסביבה חמה (סביר שהלקוחות שלו יהיו גם מדינות במזה"ת).
בנוסף, נבחנו מערכות נשק שהותאמו במיוחד לחמקן הרוסי. בעיקר טילים אותם הטייס משגר מתאים פנימיים בגוף המטוס כדי לא לפגוע בחמקנות.
בין השאר הרוסים בחנו אם ואיך המטוס מתגלה במערכות המכ"ם של האויב כאשר הוא משגר חימוש, יחד עם השילוב של חום המנועים. הם בחנו גם איך הטילים שהותאמו למטוס מתנהגים כאשר הם משוגרים מגובה רב.
הניסויים נערכו יחד עם המכ"ם של בסיס חמימיים, העיקרי של חיל האוויר הרוסי בסוריה, שבדק גם את התקיפות נגד ארגוני המורדים.
הרוסים לא חשפו כמובן מה היו תוצאות הניסויים ומטוסי החמקן שלהם הגיעו שוב גם בשנת 2019. נראה שהם הצליחו לפתור הרבה מאוד מהבעיות שהתגלו במטוס שתפקד לא רע ואחרי שנים של עיכובים חיל האוויר הרוסי הזמין 76 חמקנים חדשים בעלות של 2.5 מיליארד דולר.
ככל הנראה לחמקנים הרוסים אין את היכולות של המקבילים שלהם בארה"ב, מבחינה חמקנית ובעיקר מבחינת העוצמות של המחשוב בכלי הטיס. יעיד על כך בעיקר המחיר. כאשר חמקן רוסי עולה כ-35 מיליון דולר ואילו F-35 עולה במוצע 79 מיליון (אחרי ירידה חדה במחיר). מטוס 22-F חמקן שקיים רק בחיל האוויר האמריקאי ולא נמכר לאף מדינה אחרת, עולה כמעט 150 מיליון דולר.
TERMINATOR 2 – כמו במשחק מחשב
רוסיה מעולם לא פרסמה באופן רשמי ששלחה את הכלי הזה לסוריה, אולם בתמונות שפרסמה התקשורת הרוסית בבסיס חמימיים ניתן היה להבחין גם בטרמינייטור 2.
התפקיד העיקרי של הכלי המשוריין הזה, הוא לסייע בהגנה על מבנים של טנקים ונגמ"שים, בעיקר בשטחים עירוניים ומפני חוליות קטנות של ציידים וטרור שחמושים בטילי נ"ט. למרות המיגון הכבד והמתקדם שיש היום, טילי נ"ט מתקדמים מאפשרים לחייל בודד או זוג להשמיד טנק במשקל 70-60 טון. הטרמנייטור תוכנן על ידי הרוסים כדי להגן עליהם מהאיום הזה.
The article notes that 2A42 30-mm rounds repeatedly failed to penetrate buildings in Aleppo and other urban areas, and tanks often had to be called in to use their 125-mm main guns instead. The BMPTs that were tested in Syria also had to use their ATGMs to compensate. 10/ pic.twitter.com/gsMV2WuDYN
הדגם החדיש יותר, טרמנייטור 2, מבוסס על תובה של טנק T-72 אבל במקום התותח התקינו עליו את הדגם החדש ביותר של תותח דו קני 30 מ"מ 2A42 בעל קצב אש של עד 800 פגזים לדקה וטווח יעיל של כשני ק"מ. מותקנים עליו מקלעים נוספים ומעל לכל משגר לטילי נ"ט עם הנחיית לייזר מסוג AT-9 להם טווח של 6 ק"מ.
מדובר בכלי בעל יכולת תמרון גבוה עם שריון כמו של טנק ועל פי הצהרות הרוסים מאוד אמין, יעל ופשוט להפעלה. בנוסף יש בו מחשב שמוזן נתוני מזג אוויר וטופוגרפיה. למפקד והתותחן יש כוונת רב מערכתית משולבת אופטיקה, טלוויזיית יום ולילה ואמצעי ראייה תרמי, כמו גם כוונת לייזר.
לא ברור עד כמה הכלי הזה יעל בהגנה על טנקים ומה היו היכולות שהפגין בסוריה. אולם החברה המייצרת הכריזה כבר שהיא עובדת על דגם מתקדם יותר, טרמנייטור 3.
רובה סער AK-12 – היורש של הקלצ'
כבר שנים ארוכות שהרוסים מחפשים מחליף לרובה AK-47 קלצ'ניקוב האייקוני שלהם, לרוב ללא הצלחה. AK-12 הפך לראשון שטוען לכתר. עוד לפני שנבחר לרובה הבא של הצבא הרוסי הוא נשלח ליחידות הספצנאז שבחנו אותו בסוריה וחזרו משם עם רשמים טובים.
הרוסים שיודעים טוב מאוד מי יהיו הלקוחות הזרים שלהם, רצו לבחון איך הכלי הזה מתפקד בסביבה מדברית חמה בתנאים מבצעיים ומגרש הניסויים הסורי סיפק להם את כל מה שרצו.
Newest AK-12 in Syria, Saraqib, Russian Military Police. pic.twitter.com/nvtULgWaOL
נראה שמדובר בגרסה חדישה יותר של הקלצ'ניקוב המוכר, הרוסים שמרו על הפלטפורמה והמכלול של הדגם הישן. אבל הם חידשו חלק מהחומרים ככה שקל יותר לטפל בו ולתחזק אותו.
השינוי העיקרי זה בכדורים שהכלי יורה, 5.45 במקום 7.62 בקצב אש של 600 עד 1,000 בדקה לטווח יעיל (ע"פ הרוסים) של 800 מטרים. הוא מדויק יותר ובנוסף ניתן להתקין עליו אמצעים אופטיים ליום ולילה.
לרובה קיימים מספר דגמים, בהם מקוצר ליחידות המיוחדות, עם מטול רימונים ונוספים. קיים גם דגם נוסף, ארוך וקצר שיורה כדורי 7.62 מ"מ. מדובר בשינוי גדול עבור הצבא הרוסי, שרגיל להפעיל רובי סער המבוססים על קליעי 7.62 מ"מ.
יש לציין שהרובה החדש הוא חלק מהתכנית "Ratnik" הכוללת גם מדים חדשים וחוסמי חום גוף, מאריגים שאינם ניתנים לאיתור על ידי חיישני אינפרה-אדום, משקפיים אלקטרוניות, נעליים מיוחדות להגנה מפני מוקשים, קסדה במשקל ק"ג בודד ועוד, שישולבו בחליפת הציוד של הלוחם.