לפני קצת פחות מחודש יצא צה"ל למבצע שהיה קשה מאוד לפספס. לא עוד "צוק איתן", "עופרת יצוקה" או כל מבצע אחר ברצועת עזה, אלא קמפיין מתוזמן היטב שכלל פרסומות בטלוויזיה, תשדירים ברדיו ואתר אינטרנט ייעודי. המבצע הזה קרא לאזרחים להשיב לצה"ל ציוד צבאי שנמצא ברשותם – בלי להזדהות ובלי לעמוד לדין. היום (שישי), עם סיום המבצע, בצה"ל עוצרים ומתחילים לסכם. בשתי מילים? מוצלח ומוזר.
מבצע קודם מהסוג הזה התקיים רק בשנת 2008, ובצה"ל מעידים שכמות הציוד שהוחזרה בו הייתה נמוכה משמעותית מאשר בסיבוב הנוכחי. "ההיענות של האזרחים הייתה מפתיעה. התזמון של לפני פסח והקמפיין הפרסומי עשו את שלהם. אנשים מבינים את המשמעות של הציוד הזה וכמה חשוב שהוא יגיע למקומות שהוא צריך להיות בהם. יש סכנה גדולה מאוד בלהחזיק תחמושת ואמצעי לחימה בבית", מחדדת רס"ן הדס שמואל, מפקדת תחנות האיסוף בפיקוד הדרום.
120 תחנות החזרה הוקמו בבסיסים צבאיים, בתחנות משטרה ובנקודות ציון אזרחיות. במשך כמעט חודש נקראו האזרחים להחזיר ציוד מכל סוג שנשאר בביתם, ושמואל מעידה שחלק מהדברים שהוחזרו הצליחו ממש להפתיע. אגב, זה המקום לציין שאחזקת ציוד צבאי ללא רשות - בוודאי אם מדובר בכלי נשק - מהווה עבירה. "אבל אנחנו לא שואלים שאלות", מבהירה הדס. "לא משנה לנו מי מגיע ואיך הציוד הזה הגיע אליו. מגיעות אמהות להחזיר ציוד של בנים, חיילים משוחררים, אנשים מבוגרים ששירתו לפני 20 ו-30 שנה. זה מאוד מגוון".
סדר פסח, סוג של
לא היינו משתמשים במושג "שלדים בארון", אבל כן, כמעט לכולנו יש איפשהו עמוק בבוידעם דברים שנשארו מתקופת השירות הצבאי שלנו, של דוד שלנו או של כל אחד אחר. נכון, ברוב המקרים מדובר לכל היותר בזוג מדים ישן, אבל בצה"ל הופתעו לקבל במהלך המבצע גם טילי לאו, לבנות חבלה וכלי נשק נוספים. ועדיין, רס"ן שומאל אומרת ש"לא נתקלנו באיזשהו חשש מיוחד מאזרח שהחזיר ציוד. אנשים עשו את זה בלב שלם".
איך זה שכוכב אחד מעז להחזיר לצה"ל טיל לאו? "החסינות המשפטית גרמה לאנשים להירתם למשימה. זה עבר מפה לאוזן, ראו שלא עשו כלום לאף אחד והגיעו אפילו יותר", מפרשת שמואל. "שמעתי אנשים מדברים על זה בסביבה הקרובה שלי, בתחבורה הציבורית וברחוב. אנשים עשו סדר פסח ופתאום מצאו איזה מעיל שיושב בארון ותופס מקום, איזה חרמונית שעבר זמנה. החזירו גם מדים של משטרת ישראל, קיבלנו בברכה הכל".
למרות התועלת, אי אפשר להתעלם מכך שהמבצע - ובעיקר הקמפיין האינטנסיבי שליווה אותו - גם עלה לצה"ל לא מעט. מבחינת שמואל, ההשקעה החזירה את עצמה. "המטרה העיקרית שלנו הייתה לסלק מהרחובות את הציוד הזה, שחלקו מסוכן ביותר, ולהחזיר אותו למחסנים. זו מטרה ביטחונית לכל דבר".
הוחזר במהלך המבצע: תת-מקלע מהמאה ה-19
מובן מאליו שחלק גדול מהציוד שהוחזר, בעיקר אמצעי הלחימה וכלי הנשק האישיים, היה עלול להגיע לידיים לא נכונות ולשמש בביצוע פיגועים. רס"ן שמואל: "מוריד אבן מהלב לדעת שלבנת חבלה חזרה לצבא והיא נמצאת במקום סגור ולא יכולה להגיע לידי גורם עוין כזה או אחר. גם לי כאימא לילדים זה גורם לישון טוב יותר בלילה". לכל פיקוד הוצבו יעדים ברורים מבחינת כמות הציוד שאליה הם נדרשים להגיע – והדס מעידה שכולם עמדו ביעדים ואפילו עברו אותם.
אחד מהפריטים האקזוטיים ביותר שהגיעו לידי הדס וצוותה היה נשק מהמאה ה-19. "מדובר ברובה שיוצר לפני כמה שנים טובות. יש לנו קבוצת ווטסאפ של מפקדי המבצע ובכל פעם שקיבלנו משהו מיוחד עדכנו אחד את השני. שלחתי להם את התמונה של הנשק והם היו בשוק. חתיכת היסטוריה הייתה לנו פה על השולחן", היא צוחקת. "בכל פעם אני נדהמת לגלות מה אנשים החזיקו בבית, אני רק לא מבינה מה הם עשו עם זה".
הפריטים הכי מוזרים שהוחזרו במהלך המבצע:
>> צמיג של משאית צבאית
>> משגר של טיל נ"מ
>> מצנח
>> חליפות צלילה
>> תת-מקלע מהמאה ה-19
>> קסדה של טייס
>> ג׳נטקס - קסדה של שריונר
>> טילי לאו
>> RPG
>> ערכה לתיאום כוונות
>> זביל של טיל מונחה מדויק (ריק)
>> פצמ"רים