ב-30 במאי, באחד הסבבים הקודמים, פרסמתי טור דעה על התנהלות צה"ל ומדינת ישראל מול ארגוני הטרור בעזה. טענתי שבישראל החליטו לתת למחבלים כרטיס יציאה מהכלא, או ליתר דיוק - כרטיס יציאה מהמקום אליו הולכים אחרי שנפגעים מטיל של חיל האוויר. בצה"ל קראו את הדברים ויצאו נגדם בחריפות; הם טענו שמדובר בדמגוגיה, ב"חוסר הבנה של הכתב" ושלל פנינים. שיחת הרקע עם הקצין הבכיר בחיל האוויר שנערכה אתמול מוכיחה שצדקתי.

בשיחה עם כתבים צבאיים, הקצין הבכיר אישר באופן חד משמעי שצה"ל הונחה "לא לפגוע בפעילי חמאס ברצועה". הפקודה הייתה ברורה: לפגוע בתשתיות ולא במחבלים. בצה"ל כנראה הבינו את הגודל הברוך, כי בהמשך הבהיר דובר צה"ל שאין הנחיה כזו. לטענת דובר צה"ל, הקצין ענה ל"שאלה שנשאל על ידי הכתב לגבי חוליה ספציפית". יכול להיות שזה נכון, אך העובדות בשטח מראות אחרת: אף מחבל לא נהרג בעשרות התקיפות.

אובדן אמון

"אל תתרשמו מהמסרים הבוקעים ממחנה הקריה בתל אביב על עשרות תקיפות ומכות קשות", כתבתי לפני כחודשיים. "בהודעות דובר צה"ל זה נשמע מרשים: מחנות אימונים, מחסני רקטות, מפקדות ומה לא. בפועל, חיל האוויר הישראלי לא עשה יותר מלקדם את תכנית הפינוי-בינוי העזתית". אז הפעם, כמו בסבב האחרון, היו עשרות תקיפות – אך אף מחבל לא נפגע. המשוואה ברורה: או שהפצצות של חיל האוויר פגות תוקף, או שאכן קיימת פקודה לשמור על חייהם של המחבלים בעזה.

אחרי יותר מ-1,000 שריפות שחירבו את עוטף עזה ומאות רקטות ששוגרו לעבר ישראל, ברור שצה"ל שומר על חיי המחבלים בעזה. יש פקודה לא לגעת במחבלים, שנובעת מחשש להיכנס לצוק איתן 2.0. הקצין הבכיר הבהיר בצורה חד משמעית שזה נכון, וייתכן שב"פליטת הפה" שלו אף הביע מורת רוח חילית על הפקודות.

המטרה היא לא להתנגח בדובר צה"ל, אלא להביא לשינוי במדיניות. במחנה הקריה ובמשרדי הממשלה כנראה לא מבינים שהם הולכים ומאבדים את האמון של תושבי הדרום. מספיק להציץ בתגובות לפוסטים בדפי הפייסבוק של צה"ל וחיל האוויר כדי להבין כמה לאזרחים נמאס להגן על הצבא. כל עוד נמשיך לפעול כמו פודלים, נחטוף חזק.

בעל הבית השתגע

המדיניות של ישראל מייצרת שקט מדומה; היא לא מרחיקה שום מבצע. הכרישים במזרח התיכון מריחים את הדם, וכרישים שמריחים דם מגיעים רעבים. ארגוני הטרור לא חטפו מכה כל כך קשה כמו שמנסים לטפטף לנו בצבא. הם מריחים את פחד שלנו, ולכן הם לא מפסיקים או הולכים להסדר ארוך טווח. הם רואים שבדרך הזו הם מקבלים את מה שהם רוצים.

כמי שבשני העשורים האחרונים ספג כל צו 8 אפשרי, אין לי שום רצון במלחמה. יחד עם זאת, לפעמים צריך לצאת למלחמה כדי להביא את הצד השני לנקודת השפל שתוביל להסדר מדיני. לפעמים צריך מלחמה סטייל "בעל הבית השתגע" כדי ללמד את הצד השני מה עדיף לו. תשאלו את נסראללה, שמאז שנת 2006 יושב בבונקר ומאיים.