לא מעט קונפליקטים בעולם נמצאים על סף נקודת התלקחות, גם אם על חלקם בכלל לא שמענו. הבעיה היא שהסכסוך הזניח של היום הוא המלחמה הפוטנציאלית של מחר, וחלקם מייצגים סיבות אמיתות לדאגה. האתר We are the mighty סקר חלק מהם:
1. סין נגד כולם באוקיינוס השקט
בשנת 2003 הכריזה סין על אזור איי סנקאקו כחלק מאזור ההגנה האווירית שלה. מאז, סין ויפן (בדגש על חילות האוויר והים שלהן) לא פספסו שום הזדמנות לעצבן זו את זו. הסינים רואים זאת כהפרה של הריבונות שלהם, והפגנות נגד יפן החלו לצוץ במדינה. כאן נזכיר שהזיכרונות מהאיבה ששררה בין שתי המדינות במלחמת העולם השנייה כאובים במיוחד.
ההכרזה על האיים היא לא יותר מתירוץ. המדיניות של הנשיא שי ג'ינפינג דוגלת ב"חלום הסיני", כלומר, החזרת הכבוד והיוקרה למדינה. גם ביפן לא נשארים אדישים, וראש הממשלה שינה בסוף שנת 2015 את החוקה כך שחיילים יפנים יוכלו להילחם מעבר לים - בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה.
2. סין נגד ארצות הברית
תחת שלטונו של שי ג'ינפינג נוקטת סין במדיניות אגרסיבית יותר מאשר בעבר. באחד האירועים המשמעותיים ביותר שמסמלים את המדיניות הזו, עלתה הטענה של האקרים סינים שטענו כי חשפו חלק מתכניות ה-F-35 המוקדמות. לאחרונה אף סיימה סין לבנות נושאת מטוסים בעיצוב רוסי, עוד דבר שמצביע על המתיחות עם המערב. סין גם פיתחה במיוחד טילים נגד ספינות חיל הים האמריקאי, טילים שמסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני.
3. רוסיה נגד נאט"ו
בשנים האחרונות, המתיחות בין רוסיה למערב הגיעה לשיאים חדשים – בעיקר לאחר סיפוח חצי האי קרים מאוקראינה בשנת 2014. ברית נאט"ו קיבעה את מעמדה כמגן נגד ההגמוניה הרוסית במזרח אירופה, שם ההשפעה הרוסית עדיין נחשבת לאגרסיבית במיוחד. לאחרונה החלה נאט"ו בתרגיל רחב היקף במדינות הבלטיות, שבמהלכה יתרגלו עשרות אלפי חיילים ממדינות רבות בברית. אי אפשר להפריז בפוטנציאל ההתלקחות שם.
4. איראן נגד ערב הסעודית
שנת 2016 נפתחה בהתגברות המתיחות בין שתי המעצמות לאחר הוצאתו להורג של איש הדת השיעי נימר א-נימר. ההוצאה להורג גררה הפגנות אלימות באיראן, ומפגינים זועמים הציתו את השגרירות הסעודית בטהרן. בתגובה, ערב הסעודית הודיעה על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם איראן.
מדובר במתיחות ארוכת שנים ששולחת זרועות אל כל רחבי המזרח התיכון: לפני כשנה וחצי, שבטים חות'ים בתימן תקפו בגיבוי איראני את ביתו של הנשיא אל-האדי שברח לערב הסעודית, מה שגרם להתערבות הברית שמונהגת על ידי ערב הסעודית.
5. מלחמת אזרחים בעיראק
זה נהדר לכרות ברית נגד אויב משותף, במיוחד כשהאויב הזה הוא ארגון דאע"ש האכזרי. אבל ברגע שארגון הטרור יעלם מעל פני הקרקע, תהיו בטוחים שעיראק השסועה תחזור להיות מפלוגת - בעיקר בעיקר כשהסונים ידרשו שוויון זכויות. רק שהפעם יישאר שם נשק. הרבה מאוד נשק.
6. מלחמת העצמאות של הכורדים
הכורדים בעיראק ובסוריה נושאים על גבם את נטל הדאגה למיעוטים מפני הזוועות שמבצע ארגון דאע"ש, והם גם היו הראשונים שהצליחו לבלום את התקדמות הארגון והצליחו אף להכניס אותו לסוג של מגננה. עם ההפסדים שארגון דאע"ש ספג בשדה הקרב התגבר כוחו של ארגון ה-YPG, הזרוע הצבאית של המפלגה הכורדית. יש בהחלט סיכוי שהשטח שנכבש ע"י הכורדים ונלקח מדאע"ש יהפוך לבסוף (או לפחות הם ירצו שיהפוך לבסוף) לטריטוריה של המדינה הכורדית.
במשך שנים, ה-PKK (מפלגת הפועלים הכורדית) נחשב לארגון טרור בטורקיה. גם בעיראק לא נחשבים אנשיו אהודים במיוחד, כי הם מחזיקים בשטחים עשירים במשאבי טבע שהמדינה לא בדיוק תשמח לחלק. כמו שזה נראה כרגע, המאבק של הכורדים רחוק מלהסתיים.
7. ישראל נגד חיזבאללה
מרגע שארגון חיזבאללה חבר לאסד במלחמת האזרחים בסוריה, אישים רבים בצמרת החיזבאללה כמו סמיר קונטאר ומוסטפא בדר א-דין מצאו את מותם בהפצצות מסתוריות ושיירות נשק שהועברו בין שתי המדינות הופצצו גם הן. תוסיפו לזה את ההצהרות של בכירי מערכת הביטחון על "1,500 טילים שיהיו מכוונים כלפי ישראל ביום", ותקבלו מתיחות מהגבוהה שידענו בשנים האחרונות.
8. מלחמת אזרחים בטורקיה
אזרחי טורקיה מתמודדים עם משבר זהות: הנשיא ארדואן אמנם חיזק את הכלכלה הטורקית, אבל המשמעות של זה הייתה התרחקות מהדמוקרטיה החילונית שאפיינה את הממשל הטורקי לאורך שנים. אם הצבא הטורקי היה ערב לשלטון לאורך שנים וביצע הפיכה בכל פעם שנעשתה התקרבות לכיוון הדת, בשנת 2012 ארדואן טיהר את הצבא וכלא עשרות קצינים שנחשבו למשפיעי דעת קהל. עם זאת, אין לדעת מה יוליד יום – בעיקר לאחר מתקפת הפיגועים הקשה שספגה טורקיה בחודשים האחרונים שערערה את היציבות במדינה.
9. מלחמת אזרחים באפגניסטן
בעלי הברית של ארה"ב ונאט"ו לא יוכלו להישאר באפגניסטן לנצח, ומנגד ארגון הטליבאן לא מתמודד עם אותה ההתנגדות שאיתה התמודד בעבר. גם מדינות המערב, שאיבדו חיילים רבים בקרבות המדממים באפגניסטן, לא מעוניינים לשוב לשלוח את לוחמיהם לתופת. בסבב הלחימה הבא, יהיו אלה הלוחמים המקומיים שיצטרכו להתמודד מול הג'יהאדיסטים הקשוחים, ולא בטוח שהם יצליחו לעשות זאת בכוחות עצמם.
10. סין מול הודו
בשנת 1962, שתי המדינות יצאו למלחמה בעקבות סכסוך על אזור טיבט. העימות הבא אם יגיע, לא יהיה דווקא על שטח, אלא על מים – שכן שתי המדינות מעוניינות באנרגיה שניתן להפיק מנהר יארלונג-צאנגפו שבטיבט. בשנת 2008, סכר סיני שבננה בנהר הדאיג את ההודים, שכן אלו חששו שהמדינה תשתמש בהסטת המים כנשק נגדה.
בונוס: קוריאה הצפונית נגד שאר העולם. אנחנו רק נשים את זה כאן.