באמצע חודש מרץ התקיימה באתונה אליפות העולם בג'וג'יטסו ברזילאי. אמיר אלרואי, צעיר תל אביבי בן 18, עלה לפודיום לצלילי ההמנון הלאומי וקיבל בגאווה את מדליית הזהב עד גיל 21 בקטגוריה עד 77 קילו.
עבור אלרואי, רגעי הזוהר שבעקבות הזכייה באליפות העולם נמשכו זמן קצר בלבד: כבר למחרת הוא התייצב על מדים בבסיס שייטת 13 בעתלית שבו הוא משרת מזה שבעה חודשים. "היה לי חשוב לשלב תפקיד משמעותי בצה"ל עם הספורט המקצועי. תמיד חלמתי להיות לוחם ביחידה מובחרת. מצד שני, הספורט המקצועי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי מגיל צעיר. היה לי קשה לוותר על אחד מהם", הוא אומר.
אלרואי מתאמן באמנויות לחימה שונות מגיל ארבע. בגיל 12 החל להתאמן בג'וג'יטסו ברזילאי, אמנות לחימה ייחודית שמשלבת מכות אגרוף, מרפק, בעיטות וברכיות לצד טכניקות לחימה נוספות. "אבא שלי דחף אותי ואת אחי הגדול לעסוק באמנויות לחימה מילדות", הוא מספר. "זה עובר אצלנו במשפחה".
המסלול של אלרואי יוצא דופן עבור ספורטאי בסדיר. צה"ל מאפשר שירות נוח למי שמייצג את המדינה בספורט תחרותי, אבל הוא בחר ללכת דווקא בדרך הקשה: "רוב הספורטאים עושים שלוש שעות בתפקיד עורפי וחוזרים הביתה להתאמן. יכולתי לעשות את זה, אבל היה לי חשוב לשלב את שני החלומות שלי. בזכות האנשים שהכרתי, שעברו מסלולים של 'ספורטאי מצטיין', הצלחתי להגיע לתפקיד של מאמן קרב מגע בשייטת".
"מבחינתי זה חלום שהתגשם", אומר אלרואי. "הצלחתי לחבר בין הצבא לספורט בצורה הטובה ביותר. ידעתי שאני אצליח רק אם אהיה נחוש וארצה את זה באמת. אני מתאמן בבוקר, יוצא לבסיס וחוזר להתאמן בשעות הערב המאוחרות. בין לבין אני מכשיר את הלוחמים המובחרים ביותר בצה"ל ומכין אותם לשדה הקרב".
אלרואי אומר שהלוחמים ביחידה מפרגנים לו על ההישגים ומתעניינים בתחרויות שהוא משתתף בהן. גם מפקדיו עושים מאמצים לא לפגוע באימונים שלו: "גם כשיש עומס ביחידה, מאפשרים לי להתאמן כמו שצריך. כמובן שאני מתאים את עצמי למערכת ויודע שלפעמים אין ברירה ואני חייב להפסיד אימון. אבל אני יודע לאזן את זה".
בין האימונים עם לוחמי היחידה מוצא אמיר זמן להתאמן פעמיים ביום, שישה ימים בשבוע, בג'וג'יטסו ברזילאי. בזכות ההתמדה שלו הוא כבר זכה בתארים גדולים, כולל מדליית זהב עד גיל 18 לפני כשנתיים. השנה הוא שחזר את ההישג בקטגוריית ה-21.
אלרואי כבר חושב על התחרות הבאה. לנגד עיניו "משחקי העולם" - אירוע הספורט הבינלאומי המשמעותי ביותר עבור הענפים שאינם אולימפיים - שיתקיימו בקיץ בפולין. עד אז צפוי לו קורס צבאי נוסף שהוא מצפה לצאת אליו בווינגייט ולהפוך למדריך קרב מגע בכיר בצה"ל.