ניצה שמואלי, אמו של לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי ז"ל שנורה ונהרג על ידי מחבל בגבול רצועת עזה לפני שלושה חודשים, עדיין מחכה לממצאי התחקיר הצה"לי כדי להבין מה באמת קרה באותו אירוע קשה - אבל אלה ממאנים להגיע. בינתיים, ערכה שמואלי בדיקה מעמיקה משל עצמה וגילתה כמה ממצאים שזיעזעו אותה.
"גיליתי המון מחדלים כולל פינוי מאוד מרושל ואכזרי. זה מקרה מזעזע ביותר", סיפרה הבוקר (שני) שמואלי לניב רסקין, "לא לזה ציפיתי. אף הורה לא היה מוכן לגלות בתחקיר שהוא עושה לבד דברים כאלה איומים".
בזמן אמת נמסר לשמואלי שבראל, שנורה בראשו ונפצע אנוש, פונה לבית החולים במסוק. לדבריה, האמת שונה לגמרי. "אמרו לי אחר כך שהוא פונה באמבולנס בכלל, וכששאלתי למה לא פונה במסוק אמרו שלא רצו לטלטל אותו. כשחקרתי איפה האמבולנס היה, הסתבר לי שהפינוי היה מזעזע מאוד".
"החובש גרר את בראל כמעט ארבעה מטרים באמצעות רצועה שיש בווסט ליד הצוואר, עד הרכב זאב. החובש הרים אותו לרכב זאב, נסע איתו 500 מטרים, הוריד אותו לאמבולנס, נסע איתו עוד כמה מטרים ואז העביר אותו לאמבולנס אחר. שלושה רכבים - בזמן שבראל פצוע אנוש. לא היה כוח אדם, לא הייתה היערכות רפואית ולא כוננות. כלום".
מה עוד גילית בתחקיר שעשית?
"המח"ט הצפוני יואב ברונר הגיע לבית החולים וסיפר שהיה צמוד לבראל ברגע הפציעה. אחר כך הוא שינה את גרסתו וטען שהיה ארבעה מטרים מבראל. גיליתי בתחקיר שברונר לא היה בשטח בכלל. אני דורשת את הצילומים, כי בצילומים רואים שהוא לא היה בשטח".
כשהצגת את הממצאים שלך בפני בכירי צה"ל, מה הם אמרו לך?
"אין תשובות, אין תחקיר, לא קיבלתי כלום. אף אחד לא מלווה אותנו. אני מתקשרת מדי פעם למפקד מג"ב, אמיר כהן, אבל אין תשובות. בזמן שאני מתאבלת ולומדת לחיות בלי בראל אני מתעסקת גם בתחקיר שבניתי לבד. קשה לי מאוד, אני מכורסמת, אין דרך לתאר את הכאב. מצמרר. תשעה ימים בראל היה פצוע אנוש, לא ראיתי אותו. הייתי כולי תקווה שייצא מזה. עד היום אני לא נכנסת אליו לחדר, אני לא מסוגלת. כולם המשיכו עם החיים שלהם ואנחנו נשארנו עם הכאב ועם האובדן, זה מאוד קשה".
את מרגישה שהבדיקה שעשית עזרה לך, אפילו במעט, להבין מה קרה שם?
"לא, הילד שלי נרצח - אני חסרת אונים. את הילד שלי לא אוכל להחזיר, אבל כן אמשיך עם המלחמה של בראל כדי להגיע לאמת. חשוב לי שכל העם יידע, כי יש עוד הרבה ילדים שמשרתים את המדינה. אני כן בעד לשרת את המדינה, אבל היום, לצערי הרב, אני באמת לא סומכת לא על צה"ל ולא על מג"ב".