בתקופה האחרונה, עוד לפני שהחל מבצע צוק איתן, דרשה מערכת הביטחון תוספת תקציב של כ–5 מיליארד שקל לתקציבה ב–2015. האוצר טען "אין לי". כעת אפשר לומר במידה רבה של ודאות כי לאחר שיסתיים צוק איתן, אלא אם המבצע יסתיים עוד השבוע, מערכת הביטחון תדרוש סכום גדול יותר, גם לחיזוק תקציבה השוטף השנה וגם לחיזוק תקציבה ב–2015.
במערכת הביטחון, על שתי זרועותיה – צה"ל ומשרד הביטחון, אומרים שעוד מוקדם מדי לאמוד את עלות המבצע, אך ידוע שלמלחמה יש מחיר כלכלי, ישיר ועקיף, והמחיר גדול, לא מתוכנן מראש וכואב. איש אינו יודע כרגע כמה זמן יימשך מבצע צוק איתן ומה יהיה היקפו. מחיר צוק איתן יהיה פונקציה של ימי הלחימה, מספר אנשי המילואים שיגויסו, ושל אמצעי הלחימה שצה"ל ישתמש בהם.
כל יום לחימה נוסף משמעותו עוד משקולת על תקציב המדינה השנה וב–2015. מעבר לכך, יש ללחימה גם מחיר עקיף, שמשתקף בפגיעה בתוצר של המשק. זאת, לצד פגיעה בתיירות החוץ והפנים בשיא עונת התיירות. ניסיון העבר מוכיח כי לאחר מבצעים צבאיים רחבים נדרש לתיירות כשנה להתאושש.
מלחמת לבנון השנייה נמשכה 34 ימים (12 ביולי עד 14 באוגוסט 2006) והייתה יקרה מאוד. בתחילה הופקד ניהול המערכה בידי חיל האוויר, אך בהמשך נכנסו ללבנון כוחות יבשה. מערכת הביטחון דרשה אחרי המלחמה תוספת תקציב של כ–30 מיליארד שקל. בסופו של יום, צה"ל קיבל 8.2 מיליארד שקל כפיצוי ישיר למלחמה ועוד סכומים נכבדים למילוי חוסרים במחסני החירום. בעקבות המלחמה הוקמה ועדת ברודט, לקביעת תקציב הביטחון וזו החליטה להגדיל את תקציב הביטחון ב–100 מיליארד שקל ב–2008–2017.
מבצע עופרת יצוקה (27 בדצמבר 2008 עד 18 בינואר 2009) ברצועת עזה היה ארוך יחסית – 22 יום. עלותו למערכת הביטחון הייתה 3.8 מיליארד שקל. משרד הביטחון פוצה על ידי האוצר ב-2.45 מיליארד שקל "בלבד". את שאר הסכום נאלץ המשרד לכסות ממקורותיו הוא.
בתקציב מערכת הביטחון יש רזרבה שנתית, בהתאם להמלצות ועדת ברודט, של כ–0.8 מיליארד שקל למלחמה. בשנים שבהן אין מלחמות או מבצעים צבאיים רחבים, סכום הרזרבה מצטבר.
מבצע עמוד ענן היה קצר יחסית ונמשך שמונה ימים, בין 14 ל–21 בנובמבר 2012. עם זאת, עלותו הצבאית מוערכת ב–2 מיליארד שקל ועלותו האזרחית כמיליארד שקל. מספרים רשמיים לא פורסמו ולגורמים שונים מספרים שונים. אמנם היה במהלך המבצע גיוס מילואים מאסיבי, אך אנשי המילואים לא נכנסו לרצועת עזה.
יש הבדל גדול בין מלחמה המבוססת על חיל האוויר למלחמה המשתמשת גם בכוחות שריון, תותחנים, חי"ר, הנדסה ואחרים. המלחמה הראשונה נחשבת בדרך כלל "נקייה" יותר, ובעיקר זולה יותר, אף שהיא משתמשת באמצעים יקרים ומתוחכמים. יש לזכור כי יש עלות לכל מהלך.
>> שלב אחרי שלב: כך חוסלה חוליית הקומנדו הימי של חמאס
15 אלף דולר לשעה למטוס קרב
האמצעים בהם משתמש חיל האוויר יקרים יותר. כך למשל, עלות שעת מזל"ט באוויר מוערכת ב–1,500 דולר, עלות שעת מסוק באוויר מגיעה ל–5,000 דולר ועלות שעת מטוס קרוב באוויר מוערכת בממוצע בכ–15 אלף דולר. כמובן יש מחיר לכל פגז, שעת מנוע, לדלקים ועוד. אתמול דובר על גיוס של 40 אלף אנשי מילואים. העלות הממוצעת של יום מילואים לחייל, לפי הביטוח הלאומי, היא 450 שקל ולכל חייל מילואים יש גם עלויות צבאיות, כמו מזון למשל. עלות הגיוס של 10,000 חיילי מילואים ליום היא 4.5 מיליון שקל; ושל 40 אלף אנשי מילואים היא 18 מיליון שקל. סכום זה לא כולל את עלות איש המילואים למקום העבודה שלו ולמשק.
העלות של כל סוללת כיפת ברזל, כולל מכ"ם וטילי היירוט שלה, היא בין 60 ל–80 מיליון דולר. העלות של כל טיל מיירט היא בין 40 ל–50 אלף דולר. עלות כל קסאם היא כמה מאות דולרים. העלות של גראד כמה אלפי דולרים. בפועל, העלות האפקטיבית של כיפת ברזל זולה מעלות הטילים שלה, שכן המערכת לא מנסה ליירט טילים שאינם מסכנים שטחים מאוכלסים.
העלות העקיפה, במקרה של צוק איתן, מתבטאת בין השאר בכך שרוב דרום הארץ נמצא באזור הלחימה ולכן מפעלים ועסקים בדרום מצמצמים את היקף העבודה שלהם. באזור המדובר כ–1,000 מפעלים ועוד מספר דומה של עסקים קטנים. מדובר באובדן משמעותי של תוצר למשק. למשל, הקייטנות בוטלו, ועובדים ייעדרו מהעבודה מכיוון שיצטרכו להישאר בבית עם ילדיהם. מדובר באובדן תוצר למשק מחד, שגודלו תלוי במשך הלחימה, ובתשלומים של הביטוח הלאומי לעובדים שאינם עובדים.
קיים חשש גם לנזקים בשל פגיעה של קסאמים ורקטות ביישובים בעוטף עזה וביישובים אחרים בדרום, כמו אשקלון, אשדוד ובאר שבע. בעופרת יצוקה הסתכמו נזקים אלה ב–100 מיליון שקל. עלות הנזקים העקיפים למשק במלחמת לבנון השנייה הייתה יותר מ–3 מיליארד שקל, בעוד שעלות הנזקים הישירים, פגיעת טילים במבנים, מכוניות, מפעלים או רכוש אחר, היתה כ–0.4 מיליארד שקל.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
לכתבות נוספות באתר:
מהפכת הכסף - לעבר עולם
ללא מזומן
בעלים של עסק קטן? כך תצמצמו הפסדים בתקופת חירום