כיפת ברזל (צילום: נחמיה גרשוני איילהו, cc-by-sa 3)
כמעט כל טיל יירוט מוצא מטרה. כיפת ברזל בפעולה | צילום: נחמיה גרשוני איילהו, cc-by-sa 3

בחודש אפריל 2011 נרשמה במדינת ישראל ובעולם היסטוריה. היה זה כאשר מערכת כיפת ברזל הצליחה ליירט את רקטת הגראד הראשונה שלה, ששוגרה מכיוון עזה לאשקלון. בתוך שנה וחודשיים בלבד המערכת יירטה כבר את הרקטה המאה ומאז, כולל המבצע האחרון, נרשמו למעלה מ-600 יירוטים. מערכת כיפת ברזל שפותחה על ידי רפאל ואלתא העניקה לתושבי הדרום, ובהמשך גם לתושבי אילת והמרכז הגנה שלא קיימת בעוד מקומות בעולם. לא מעט ביקורת היא ספגה בתחילת הדרך וכמובן שגם חבלי לידה קשים אבל מרגע שנכנסה לשרות מבצעי היא כבשה את הכותרות בארץ ובעולם והפכה ל"כוכבת" הרשמית של צה"ל – לא רק בזכות ההגנה המעולה שהיא מספקת, אלא גם מכיוון שהיא מאפשרת לממשלת ישראל מרווח נשימה בפעולות התגובה.

בחינה של המורשת, עליה אחראים לוחמי שבע הסוללות המבצעיות, מלמדת על מערך שמפיק לקחים ומשתפר ללא הפסקה. על כך יעידו המספרים היבשים. בתחילת הדרך עמד היחס של רקטות להרוגים ישראליים על הרוג אחד לכל 100 רקטות. במבצע עמוד ענן היחס כבר עלה להרוג לכל 250 רקטות. נכון להיום, מבצע צוק איתן, רק 6 רקטות נפלו באזורים עליהם מגינה כיפת ברזל וזה מתוך 300 רקטות שנורו לישראל, כאשר הספירה היא מיום ה-8 ליולי ולא כוללת את 30 הרקטות ששוגרו בכל יום מאז נחטפו ונרצחו שלושת הנערים.

זמן תגובה של 2 שניות

לא מזמן יצא לי לבקר בסוללת כיפת ברזל שהוצבה ליד אשקלון. פגשתי שם חיילים שמגנים על הבית, אחד מהם גר מעבר לכביש, מפקדים שעל כתפיהם אחריות אדירה ולא מעט ציונות משולבת ברעל צבאי של ילדים בני 18. כאשר נורה טיל לעבר אחת מערי הדרום המתח שנוצר בקרון אדיר, כולם מרוכזים ומלבד פקודות קצרות השקט מוחלט. שתיים שלוש שניות, זה הזמן שיש למיירטי הסוללה כדי להגיב על שיגור רקטה מרצועת עזה לאשקלון, באר שבע או אשדוד.

סוללת כיפת ברזל, השבוע (צילום: AP)
עשרות לוחמים מיומנים עם אחריות אדירה | צילום: AP

אז איך זה עובד? המערכת מורכבת ממכ"ם חיפוש והנחיה, מרכז בקרה וטילי יירוט. מכ"ם המערכת מזהה שיגור של רקטה ומעביר מידע על מסלול מעופה למערכת השליטה והבקרה, זו מחשבת לפי מידע זה את מקום הפגיעה הצפוי. אם מיקום זה מצדיק יירוט, משוגר טיל יירוט כנגד הרקטה. הראש הקרבי של טיל היירוט מתפוצץ בסמוך לרקטה, באמצעות מרעום קרבה, קודם שהגיעה אל המטרה ובמקום שבו לא צפוי נזק לצד המיירט.

מי יהיה החבר ה-60,000? הצטרפו לפייסבוק של פז"ם 

המערכת יודעת לתת מענה לרקטות בעלות טווח מינימלי של 4-4.5 ק"מ, ועד לטווח מקסימלי של 70 ק"מ. העלות המשוערת של טיל היירוט היא כ- 35,000 - 50,000 דולר, תלוי את מי שואלים, בעוד שייצור של רקטת קסאם עולה בין עשרות למאות דולרים. כל סוללה עולה סביב ה-50 מיליון דולר וסוללה שישית כבר הצטרפה לגדוד כשעל פי משרד הביטחון היעד הוא 10 עד 15 סוללות בשנים הקרובות. יש להדגיש שאת העלות תועלת צריך למדוד מול נזק שנמנע ולא מול עלות הרקטה.

ביטחונם השוטף של למעלה ממיליון תושבים תלוי במערכת הזו, באותם משגרים בודדים עליהם מופקדים עשרות לוחמים ומפקדי הסוללות. לאחרונה יצא לי לפגוש את רס"ן שי קוגניצקי, מפקד סוללה שחווה לא מעט אירועים מאז החל לשרת בסוללה. באחד מהם זיהה רס"ן קוגניצקי שאחת מהרקטות ששוגרו מהרצועה לאשקלון הולכת ליפול בדיוק על הסוללה שלו. מסיבות שלא ניתן לפרט לסוללה עצמה לא הייתה אפשרות ליירט את הרקטה והם פשוט ישבו שם, בשקט וחשש, רואים במכ"ם את התקדמות הרקטה ומחכים שתיפול עליהם. בסופו של דבר מצליחה הסוללה שישבה באשדוד ליירט את הרקטה. אבל להם לא היה זמן והם ממשיכים מיד בעבודה.

"אם לפני זה אתה מחפש את האויב פה אתה ממש רואה על מה אתה מגן (העיר הסמוכה) וזה משפיע מאוד כי כל הצלחה שלך, כל יירוט שלך מציל חיים. אני גם חייב להגיד שאנחנו מאוד מחוברים פה לאזרחים ולעיר דבר שמאוד משפיע", סיפר רס"ן קוגניצקי.

היסטוריה קצרה וקרבית

כאמור היירוט המבצעי הראשון של סוללת כיפת ברזל התרחש באפריל 2011. המערכת מצליחה לזהות שיגור מעזה לכיוון אשקלון וליירט את הגראד. ההצלחה הייתה מעל למשוער משום שלוחמי כיפת ברזל זיהו גם את השיגור מה שסייע להם להכווין כלי טיס שהשמיד את המשגר מהאוויר. ארבעה חודשים לאחר מכן, בחודש אוגוסט, נורה לכיוון העיר באר שבע מטח של 11 רקטות. ברור היה שהעזתים ניסו לאתגר את המערכת. 9 גראדים יורטו באוויר ורק שניים נחתו בשטח העיר.

לא הרבה זוכרים אבל גם במרץ 2012 הייתה הסלמה באזור הדרום, אז שוגרו לכיוון ערי הדרום כ-300 רקטות ופצצות מרגמה. הרוב נפלו בשטחים פתוחים בעוד שמתוך 73 שהיו אמורים ליפול בשטחים בנויים המערכת מצליחה ליירט 56 רקטות. במהלך אותה שנה נמשכו גם ה"טפטופים" והמערכת מבצעת 93 יירוטים מוצלחים. באמצע השנה סוללת כיפת ברזל מיירטת את הרקטה המאה שנורתה לכיוון שדרות.

מכ"ם כיפת ברזל (צילום: תע"א)
עוברת שיפורים באופן שוטף. מכ"ם כיפת ברזל | צילום: תע"א

כל האירועים האלה הביאו את צה"ל ומערכת הביטחון להפיק לקחים ולשדרג את המערכת. מדובר בשדרוג המערכות, התוכנות ואף תורת הלחימה. כל זה עמד למבחן במבצע עמוד ענן, אז הצליח המערך להגיע ל-85 אחוזי הצלחה. סוללות כיפת ברזל הצליחו ליירט 428 רקטות שנורו לדרום. אחת מהן, סוללה שהוצבה בגוש דן, ביצעה את הירוט ביום הפריסה הראשון שלה, דבר המוכיח את הוורסטיליות ומהירות ההפעלה של הסוללות והמערכת.

בהמשך, אוגוסט 2013, המערכת נפרסת באזור אילת וב-13 לחודש הם מיירטים את הרקטה הראשונה שלהם שם. באותו החודש נפרסה סוללה גם בצפון הארץ אולם שם נחל המערך כישלון כשלא הצליח ליירט גראד ששוגר מלבנון. כישלון נוסף נרשם ביוני 2014, אז נכשלה המערכת שהוצבה ברמת הגולן. גם הפעם היה מי שהפיק את הלקחים. שוב שודרגו המערכות ושוב בחנו את תורת הלחימה.

95 אחוזי הצלחה

נכון להיום, מבצע צוק איתן, שבע הסוללות של מערכת כיפת ברזל הצליחו ליירט עשרות רקטות ששוגרו מעזה לדרום ולמרכז ולירושלים. ממאות הרקטות שהיו אמורות ליפול בשטחים בנויים נפלו רק 6, למעלה מ-95 אחוזי הצלחה טוענים במערכת הביטחון.

כיפת ברזל (צילום: דובר צה"ל)
מצילה את המצב | צילום: דובר צה"ל

כפי שניתן לראות מהפרסומים המערכת הזו זזה גם במהלך המבצע. נכון שבכל רגע יכולה ליפול הרקטה שתשנה את התמונה, אבל נכון לרגע זה ההישג של סוללות כיפת ברזל הוא אדיר. זה מגיע בזכות חיילים שעובדים מאוד קשה ופורסים על פי התרעה או מודיעין "בזמנים מאוד קצרים וכוננות מאוד גבוהה, כשהם יכולים למצוא עצמם בזמן קצר ובכל מקום. לא פעם קרה בחצי שנה האחרונה שהקפצנו אותם ביום חמישי בשתיים בלילה או בשישי לפני כניסת שבת ואמרנו להם תגיעו לסוללה אנחנו מדלגים. זה אומר שהחייל צריך להיות בכוננות גבוהה, מה שמאוד פוגע בהם, הם לא יכולים למשל לתכנן את החופשות שלהם", הסביר רס"ן קוגניצקי. ועדיין, "כאשר יורים זה בהחלט מציב אתגר לחיילים. אבל זה מצוין כי החיילים מבינים מה הם עושים פה ומה המשמעות של התפקיד שלהם".

>> טיל אזהרה לפני ההפצצה: תיעוד נדיר של נוהל "הקש בגג"