גל אוחובסקי / אב מייסד
גל אוחובסקי הוא איש מערכת מאקו, אז הענקנו לו את המקום האחרון והסמלי ברשימה זו כדי לא להיחשד בנפוטיזם. לא צריך להרחיב יותר מדי על אוחובסקי, מדובר באחד הלהט"בים החשובים והמשמעותיים בישראל בעשורים האחרונים. בעבודתו התקשורתית (כעורך מגזין "העיר" ומייסד מגזין התרבות המשפיע "תרבות מעריב"), הקולנועית והאקטיביסטית (אוחובסקי משמש כנשיא ארגון הנוער הגאה), ובעצם הנראות שלו עם הבמאי איתן פוקס (להט"ב משפיע בפני עצמו) כזוג גאה מזה 28 שנה, אוחובסקי עשה יותר מכל אחד אחר ב-20 השנה האחרונות למען הקהילה הגאה בישראל.
דנה אינטרנשיונל / זמרת
האם אי פעם תיכתב רשימת להט"בים משפיעים ללא דנה אינטרנשיונל? אין סיכוי. כי גם 18 שנה אחרי האירוויזיון האגדי ההוא, אין חובב אירוויזיון ברחבי העולם שאזכור שמה לא גורם לו לצווח באושר ולהתעלף. דנה מוזמנת בכל שנה להופיע בעשרות פסטיבלים ואירועי גאווה, ומזכירה לנו שהיא דיווה על זמנית ואחת השגרירות הדומיננטיות והאהובות של הקהילה.
מיקי בוגנים / גיי אייקון
מעצב שיער, מאפר וגיי אייקון מיתולוגי. הרבה לפני שטום באום ידע שהוא הומו, בוגנים כבר דיבר על עצמו בלשון נקבה על המסך. הוא היה בין ההומואים הראשונים בארץ שהרשו לעצמם להיות נשיים ומוחצנים בתקופות שזה לא היה מקובל. בזכות לא מעט כנות, הומור וגישה שלא דופקת חשבון לאף אחד, הוא פתח את הדלת להרבה גייז אחרים שהרגישו בנוח להיות עצמם.
אפרת טולקובסקי / פעילה חברתית
היא פעילה בקהילה כבר שנים, בת 48, ד"ר לכלכלה, אימא לשלושה ילדים שחיה עם בת זוג ומשמשת כיום כנציגה הבכירה של מרצ בעירית תל אביב. מהרגע שהוחלט שאירועי הגאווה יהיו השנה בסימן נשים, העביר חבר המועצה יניב ויצמן את ניהול החגיגות לידיה של אפרת טולקובסקי אבל אל תדאגו, החתיכים עם המכנסונים עדיין יהיו שם.
מיכל ויניק / קולנוענית
יש בדיחה לסבית שהולכת ככה: כמה לסביות צריך כדי להחליף נורה? שתיים. אחת שתחליף והשנייה שתעשה על זה סרט. אז מיכל ויניק היא הלסבית הבולטת בישראל מהסוג השני. השנה יצא סרטה המלא הראשון, "ברש", מסע התבגרות לסבי של בנות עשרה. הסרט כיכב בפסטיבל "לסבית קטלנית" והתקבל לפסטיבל סן סבסטיאן היוקרתי. "ברש" הוא הרבה מעבר לסרט לסבי מצוין, הוא מצליח להעביר את האינטימיות וההתרגשות של מערכת יחסים ראשונה של נשים בצורה מדויקת. מעבר לכך, בכירי תעשיית הקולנוע הישראלית והבמאים הגדולים הם ברובם גברים סטרייטים. ויניק היא עוד הוכחה שהשליטה שלהם יכולה (וצריכה) להתערער.
תומר הימן / קולנוען
תומר הימן הוא כנראה הדוקומנטריסט הפורה ביותר בארץ, והמשמעותי ביותר בקהילה הגאה. אם איתן פוקס הוא המנסח ההומואי הבולט בישראל בקולנוע המתוסרט, הימן הוא הגרסה הדוקומנטרית שלו. הוא חשף את הקשר הסבוך עם אמו ועם משפחתו בסרט "למלכה אין כתר" ובסדרת הטלוויזיה "בדרך הביתה", וב-2010 תיעד את מערכת היחסים עם בן זוגו הרקדן הגרמני בסרט "I SHOT MY LOVE". את הפריצה שלו עשה בדוקו המצוין "תומר והשרוטים" בו תיעד את יציאתו מהארון מול קבוצת נערים אותם חנך, והשנה הפתיע בשני סרטים חדשים, אחד אחרי השני: "מיסטר גאגא", על פועלו של הכוריאוגרף אוהד נהרין, ו"מי יאהב אותי עכשיו?" שמלווה את מסעו המטלטל של סער, נשא HIV, שחוזר אחרי שנים לקיבוץ הדתי בעמק בית שאן בו גדל.
גילי שם טוב / אשת תקשורת
שם טוב היא ללא ספק אחת הלסביות הדומיננטיות ביותר גם בפרונט וגם מאחורי הקלעים של עולם הטלוויזיה. היא שימשה כיועצת תקשורת של שרים, עבדה ככתבת פלילים, כתבת ספורט ומגישת חדשות ברשות השידור ובערוצי הספורט בכבלים, ובחודש שעבר נבחרה לתפקיד דוברת תאגיד השידור הישראלי החדש. אה, והיא גם לוהטת ממש, אבל לא בקטע מחפצן.
יהודית רביץ, קורין אלאל ורונה קינן / מוזיקאיות
יהודית רביץ וקורין אלאל היו בארון די הרבה שנים והקהילה הלסבית, היותר טולרנטית כלפי ארוניזם מהקהילה ההומואית, די קיבלה את זה. אבל מאז שיצאו מהארון, הפכו רביץ ואלאל לסוג של אימהות לא רשמיות של הקהילה. לרונה קינן, מהדור הצעיר יותר, זה כבר הלך הרבה יותר בקלות. חלק נכבד משיריה הנהדרים פונים לנשים, והזהות המגדרית שלה היא חלק בלתי נפרד ממנה. אפשר לצרף לשלוש המוזיקאיות הנהדרות האלה גם את אליוט, מהצד האלטרנטיבי של המוזיקה - ולשמוח מכך שכל כך הרבה מוזיקה נהדרת בישראל נעשית על ידי לסביות.
חאדר אבו-סייף / פעיל חברתי
בשולי החברה הישראלית ובצידה של החברה הגאה נמצאים ההומואים הפלסטינים, שקולם כמעט ולא נשמע. אבו-סייף, שיצא מהארון בגיל 15 ופעיל חברתית מאז, הצליח לפרוץ את מעגל השתיקה של הקהילה המדוכאת והפך לנציג הרשמי שלהם. כיום אבו-סייף הוא כוכב רשת לכל דבר, עם קרוב ל-5,000 חברים בפייסבוק ולמעלה מאלף עוקבים. כל פוסט שלו זוכה למאות לייקים ולעשרות שיתופים. השנה הוא לקח את החשיפה צעד אחד קדימה, כשכיכב בסרט הדוקומנטרי "אוריינטד" שמשתתף בפסטיבל הקולנוע הגאה הבינלאומי שזכה לשבחים.
דלית רצ'סטר / שדרנית רדיו ודי.ג'יי
בהיכל התהילה של הדי.ג'ייז הלהט"בים בשנים האחרונות, לצד עופר ניסים ואליוט (להט"בית משפיעה בפני עצמה), נמצאת דלית רצ'סטר - שמרקידה בכל שבוע כמויות בליינים שלא היתה מביישת די.ג'ייז באיביזה. "דלית פאקינג רצ'סטר" הפך לשמה הרשמי בעקבות הביצועים הקבועים ב"דרעק", והיא כוכבת מבוקשת בחתונות חד מיניות וחתונות בכלל. את האישיות הפופית שלה היא גם מביאה מדי יום לגלגלצ ובכך מקדמת את ההשתלטות הלסבית על עוד מדיום תקשורתי.
אליעד כהן / סמל סקס
במשך שנים הגברבר המסוקס אליעד כהן מתפקד בתור הפוסטר בוי של הסקס אפיל הציוני ברחבי הגולה. כהן הצליח למנף את החזות המזרחית המחוספסת שלו הכי רחוק שאפשר, והפך לאייקון סקס להט"בי בינלאומי; גופו השרירי היה מרוח על שערי המדריך העולמי לתיירות גאה "ספרטקוס", והוא אף זכה בתארים ממגזין OUT האמריקאי. בנוסף, כהן מנהל ליין מסיבות מאוד פופולארי שנודד בגלובוס ונבנה כולו בדמותו. אם עדיין לא נתקלתם בשמו אז כדאי שתפנימו, כי מדובר בשגריר הישראלי הגאה שמשך הכי הרבה תשומת לב בעולם בשנים האחרונה.
קרן נויבך / אשת תקשורת
הרצח של שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה בירושלים הכריח את הקהילה להתמודד שוב עם תחושת הרדיפה, ובזכותה נוצר גל יציאות מהארון של אנשי ציבור, שהרגישו שלא יוכלו להמשיך להתבייש ולהסתתר. מח"כ איציק שמולי ועד יוצא "כוכב נולד" דוד לביא, היציאה המפתיעה ביותר הייתה של העיתונאית המוערכת קרן נויבך. בסטטוס מרגש שהעלתה לעמוד הפייסבוק שלה, חשפה נויבך כי ניהלה בעבר מערכת יחסים רומנטית עם אישה והוסיפה קריאה נחרצת במיוחד לעם: "די לאי קבלת השונה. כולנו בני אדם, שבאים בכל הצורות והנטיות והצבעים והקולות. קבלו את כולם. את כולנו".
אורית רביבו ועלמה פוגל (ג׳וז ולוז, בתה וגריגה), אלין לב הר (קפה שלג, נילוס)
יש סיבה למה יש יותר ליינים של הומואים מאשר של לסביות. לא נרצה ליפול לסטיגמות, אבל חלק נכבד מהלסביות פשוט מעדיפות את הבילוי שלהן במסעדה מעולה, עם כוס יין ונרות, כדי שיוכלו לדבר על החיים, על שירה ועל משאיות (סתם!). מי שמספקות את הבילוי הלסבי האולטימטיבי כבר שנים ארוכות הן אורית ועלמה, שג'וז ולוז שלהן היא כבר שנים רבות אחד מהמקומות המגניבים, הטעימים ומלאי האווירה בישראל. בגלל שאורית ועלמה עצמן הן לסביות, הפך המקום מיומו הראשון למכה של הלסביות בישראל; ובגלל שהן מסעדניות משובחות, הגיעו מיד אחרי הלסביות גם כל הבוהמה התל אביבית וסתם אנשים קולים. את אותה חוויה, רק קצת פחות מחייבת, מספקת אלין לב הר בקפה שלג ובפאב החדש שלה, נילוס.
אביגיל שפרבר (מייסדת בת קול), רון יוסף (יו"ר הו"ד) ודניאל יונס (יו"ר חברותא)
אחרי דברים קשים שאמר הרב מרדכי לבנון, התפרסמה לפני קרוב לשנה עצומה של עשרות הומואים ששייכים למגזר הדתי והחליטו לצאת מהארון באופן פומבי. העצומה הזאת לא קרתה במקרה. כבר כמה שנים שחברותא, הו"ד ובת קול, עושים עבודה סיזיפית במגזר הדתי ומלמדים דורות חדשים של חובשי כיפות להתנגד לטיפולי המרה, לעמוד על שלהם, ובעיקר להבין שאין שום סתירה בין להיות להט"ב ואדם מאמין.
בל אגם / פעילה בארגון הנוער הגאה
חוץ מלהיות יפהפייה הורסת שמככבת במסיבות רווקות, בל אגם היא גם האימא הרוחנית של דור חדש של נערות טרנסג'נדריות, שכבר מגיל צעיר החליטו לקחת את גורלן בידיהן ולמרוד. בקבוצת הטרנסיות שהקימה ב"איגי" היא מטפחת דור חדש ושונה לגמרי מכל מה שהכרתם עד היום.
שיר ראובן / סטנדאפיסטית
ככל הנראה אחת הנשים המצחיקות בארץ, שהסטנד-אפ והפייסבוק המבריקים שלה הם מהקולות הייחודיים והכיפיים של התקופה ומביאים, בין היתר ובאופן די אגבי, זווית לסבית על העולם. ראובן מדברת על נושאים לסביים בלי לעשות מהם עניין. בין היתר היא גם כותבת לתכנית של גורי אלפי ומופיעה קבוע בפאנל של "היום שהיה" בערוץ 10, ומביאה לטלוויזיה עוד מכל הטוב הזה. שמישהו ייתן לה תכנית משלה (או טור אישי במאקו, בלינק בלינק).
בעלי הליינים הגאים
אמרתם גייז אמרתם חיי לילה. מאז ומעולם מסיבות הקהילה נתפסו כמסיבות הכי טובות בישראל ובתור המרחב הכי משוחרר ומשמח להיות בו. בעלי הליינים הם המנוע שיוצר את העולם הכיפי הזה, בו אפשר להכיר (כן, בלי אפליקציה) ולרקוד. בחלומנו, לכל אות בלהטבפא״ק יש לאן ללכת לבלות, להרגיש בטוחה ולסיים את הלילה בחיוך. בזכות אותם מפיקים אנחנו עדים לדרך שבה החלום הזה מתגשם. ואלה שמות: ליזי לוי (ליזי), נועם זאדה (בי פראוד, סבן אילבן), דנה וענת (cult), מורי באום, קרן סוויסה ובתי עזרי (זותי), גלעד אדמוני (gum), גיל לוסטיג ואושר סבג (דרעק), אוהד חיים (Forever Tel Aviv), עמרי שפירא, אוהד חזקי ודני ליאב (vrs), רועי רז ואיתן טל ושאר צוות ה-pag, דוד פרל (בריטני ביץ׳), יונתן ונונו (דונה מרטין). וסליחה עם מי ששכחנו.
שמעון שירזי ועופר ניסים / מפיק מסיבות ומפיק מוזיקלי
מלכי חיי הלילה הגאים של כל הזמנים בתל אביב. שמעון שירזי הוא מפיק העל, עופר הוא הדי.ג'יי של הקהילה, ושיתוף הפעולה ביניהם הפך את מסיבות הגייז לכאלה שגם סטרייטים עומדים בתור בשביל להיכנס אליהן. השנה שירזי וניסים כובשים בפעם השנייה ברציפות את אצטדיון בלומפילד בקרנבל גייז ענק לכבוד אירועי הגאווה. עופרה עלתה, והיא לא תרד כל כך מהר.
מייקל אלרוי / כוכב ריאליטי
את הפריצה האדירה שלו לתודעת הציבור הוא עשה בבית "האח הגדול" וכבש לא מעט לבבות, אך מייקל אלרוי, טרנסג'נדר, נחשף כבר שנה קודם לכן בכתבה לחדשות 2 שבה תיעד את התהליך המורכב בדרך לשינוי מין ואת חשיפת הסוד הגדול של חייו מול חבריו. עכשיו, אחרי ששהה במשך חודשים בבית הכי חשוף במדינה, אין ספק שהוא תרם רבות בהעלאת המודעות לקהילת הטרנסג'נדרים רק מעצם נוכחותו שם. החיוך המתוק שלו בהחלט עזר.
מנדי מיכאלי ורן לבל / מנכ"לי ארגון הנוער הגאה
ארגון הנוער הגאה "איגי" הוקם לפני 15 שנה והוא צומח כל הזמן. בשלוש השנים האחרונות, בניהולם המשותף של מנדי מיכאלי ורן לבל, הוא שילש את פעילותו עם קבוצות בכל רחבי הארץ, מקרית שמונה עד אילת, כולל באריאל. ל"איגי" יש אתר אינטרנט תוסס שמשרת אלפי בני נוער, תכנית בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ ועוד. מאות מתנדבים משמשים כמדריכים לבני הנוער ומאפשרים להם את הדבר הכי חשוב שיש – להתבגר בצורה קלה וחשופה יותר מהדורות שקדמו להם.
אמיר אוחנה / חבר כנסת
עברה כמעט חצי שנה מאז נכנס אוחנה לכנסת והוא עדיין לא הספיק לתרום יותר מדי לקהילה. אז כן, התאכזבנו, אבל עצם נוכחותו במפלגת השלטון הימנית מהווה הישג. הומו מוצהר שחי עם בן זוגו ושני ילדיהם התאומים בתל אביב עוד לא ראינו בחלק הימני של בית המחוקקים. אוחנה, ממייסדי "גאווה בליכוד", מוביל את התא הגאה הפוליטי הראשון במחנה הלאומי. חובת ההוכחה עדיין מוטלת עליו והוא חייב להבין שזה שהוא הומו בליכוד זה ממש לא מספיק, אבל בהחלט מעודד לדעת שיש קול גאה בכנסת שדואג לנו גם מהצד השני של המפה הפוליטית.
רן דנקר / שחקן
לפני כמה שנים עזב הכוכב הצעיר את הארץ ללמוד משחק בניו יורק, אך מאז הוא הספיק לחזור בקאמבק מפואר שכלל גם יציאה מהארון הביסקסואלי בקיץ שעבר. דנקר חשף באותו ראיון אמיץ שהוא מאוהב בבן זוגו, הבמאי איתי וייזר, ממנו הספיק להיפרד בחודש שעבר אחרי ארבע שנים של זוגיות ומגורים משותפים. מאותו רגע מדינה שלמה הפכה סקרנית - האם הזוגיות הבאה של דנקר תהייה עם גבר או אישה? תסכימו איתנו שכזה דבר עדיין לא היה פה.
מוטי רייף / מפיק
הילד החיפאי שהחל את דרכו כדוגמן הפך למפיק התצוגות המצליח ביותר בתעשיית האופנה הישראלית. רייף סיפר לא פעם בראיונות על הקושי שחווה עם הזהות המינית שלו. במדורי הרכילות שמו נקשר בתחילת דרכו עם דוגמניות-על אך מאחורי הקלעים רייף חי חיים כפולים. רק במערכת היחסים עם מעצב האופנה האיטלקי מרסלו בורלון, חש מספיק בטוח לצאת מהארון בפומבי. בשנים האחרונות הוא מפיק בהצלחה רבה את שבוע האופנה הישראלי והוא מהווה כוח גדול של הקהילה הלהט"בית – לפני הקלעים ובעיקר מאחוריהם.
יובל נח הררי / סופר והיסטוריון
יובל נח הררי חושב שאין דבר כזה קהילת הלהט"ב. אפשר להתווכח איתו, אבל האיש שמכר הכי הרבה ספרים בישראל בשנים האחרונת, הוא סמל להט"בי מצטיין, בעיקר בגלל שהוא דואג שכל מי שקורא את ספריו ידע שהוא הומו שנשוי לגבר. הפרט הזה מצוין גם בערך הוויקיפדיה של יובל נח הררי, וזה מבחינתנו קיצור תולדות האנושות האמיתי. מה גם שאחרי הקטע המקסים בארץ נהדרת על בני ציפר המארח את "יובל נח הררי ובן זוגו", עכשיו גם אנשים שלא קראו ספר מעולם כבר יודעים מי הוא.
עמליה זיו / חוקרת ואשת אקדמיה
על עבודות המחקר המשמעותיות ביותר של הקהילה הגאה חתומה ד"ר עמליה זיו. מעבר להיותה אחת החוקרות הבולטות בישראל של מיניות ותיאוריה קווירית, זיו היא אולי הסמל המובהק ביותר של הקהילה הלסבית והקווירית בארץ. יש לה תפקיד מרכזי בשינוי השיח הציבורי והאקדמי על הומוסקסואליות ובביסוסה של התיאוריה הקווירית באקדמיה הישראלית. זיו הוציאה ספר שנקרא "מחשבות מיניות", שמציג מבחר מאמרים בלימודים הומו-לסביים ותיאוריה קווירית. הרבה אנשים ברשימה הזאת משפיעים מאוד על ההמונים בעזרת הסלבריטאות שלהם; זיו מנסחת בשקדנות ובדייקנות מאחורי הקלעים את המילים והמחשבות שמגיעות בתחילה למספר מועט של אנשים – אבל לאורך זמן ההשפעה שלהם לא פחות גדולה ומשמעותית.
אסי עזר / מגיש ויוצר טלוויזיה
לשמחת הקהילה הגאה, האדם ששולט בפריים טיים הישראלי בשנים האחרונות עם מפלצות רייטינג כמו "האח הגדול" ו"הכוכב הבא" הוא גם גיי. ב"כוכב הבא" הוא מחוזק בעוד קול גאה ומשפיע, הראל סקעת. עזר ממש לא מצניע את העדפותיו המיניות ומדי פעם מאלתר במהלך ההנחיה אמירות גאות ועקיצות אופייניות. מאז שיצא מהארון עזר גאה במיניות שלו, ודואג להשמיע את דעותיו בטלוויזיה, ברשתות החברתיות ובתוכנית הבוקר שהיתה לו עם דפנה לוסטיג. בנוסף, הוא נמצא בזוגיות מתוקשרת עם ארוסו, אלברט, והשניים ככל הנראה יספקו לנו את החתונה המדוברת של השנה.
עברי לידר / מוזיקאי
כשאומרים בישראל את המילה "הומו", הפרצוף הראשון שכנראה עולה לראש הוא עברי לידר. לידר הוא כנראה הגיי המפורסם בישראל, ולפעמים נדמה שהוא זה שהמציא את פורמט היציאה מהארון שהפך מאז למאסט: כתבת שער בעיתון סוף שבוע. לידר עצמו לא התייחס לראיון ההוא כאל יציאה מהארון - הוא מעולם לא ניסה להסתיר את נטייתו וכל מי שטרח להקשיב למילים בשיריו היה יכול להבין זאת. מאז סוף שנות התשעים לידר הוא אחד האמנים הבולטים, החשובים והמצליחים בפופ הישראלי. הוא השתמש בהצלחה למינוף קמפיינים שונים למען הקהילה, כמו צילומי קליפ לקו החם של האגודה, השתתפות כמעט קבועה במצעדי הגאווה ובאופן כללי הוא משמש כדובר לא רשמי של הקהילה. אחרי רצח שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים בקיץ שעבר, כתב לידר: "הלוואי שתיפסק ההסתה נגד הקהילה ונגד אנשים של רצונם הוא לחיות באהבה ובשלווה עם מי שליבם רוצה". הלוואי.
אסי לוי / שחקנית
היא אולי אחת השחקניות הוורסטיליות והמעניינות ביותר בעולם התרבות הישראלי, ואחת מהבודדות שיצאו מהארון. אין מה לעשות, גם בשנת 2016 התחושה היא שאישה נמדדת במיניותה, בעיקר בתחום כה תחרותי כמו משחק. התפיסות הישנות של אישה לסבית שעדיין מסתובבות בראשיהם של אנשים עלולות לעלות לה בתפקידים שייחשבו "נשיים" מדי, ואולי דווקא בגלל האומץ הזה נבחרה השנה אסי לוי להנחות את האירוע המרכזי במצעד הגאווה השנה שיהיה בסימן "נשים לשם שינוי". לוי משלבת בין נגישות כל-ישראלית וקוליות ונונשלנטיות תל אביבית, ובגיל 46 יש הרגשה שהטוב ביותר שלה עדיין לפניה.
חן אריאלי, אימרי קלמן אוהד חיזקי / יו"רים ומנכ"ל אגודת הלהט"ב
השלישייה שמושכת בחוטים של האגודה למען הלהט"ב בישראל הם למעשה שני היו"רים שלה, חן אריאלי ואימרי קלמן, והמנכ"ל אוהד חזקי. אריאלי היא ממקימות הוועדה לקידום מעמד האישה בקהילה וממייסדות הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה. קלמן מתנדב במשך שנים בארגון הנוער הגאה "איגי", מבעלי הבר הלהט"בי שפגאט וממקימי ליין המסיבות הגאה המצליח "דרעק". חיזקי, שנכנס רק השנה לתפקיד המנכ"ל, גם הוא מתנדב שנים ב"איגי" ופעיל בחיי הלילה בתל אביב. מרענן לדעת שאת האגודה מובילים שלושה אנשים צעירים ובועטים, לשם שינוי.
גילי מוסינזון / ספורטאי
הכדורסלן וכוכב הריאליטי לשעבר החליט השנה שאין זמן טוב יותר מיום העצמאות לצאת מהארון הביסקסואלי, ולגלות לכל מאן דבעי שהוא נמשך גם לגברים. אמצעי התקשורת: פוסט בפייסבוק שהפך ויראלי תוך דקות בודדות ובמשך החג זכה ליותר מ-8,000 לייקים ומאות שיתופים. ההישג החשוב ביותר בפרסום הפוסט הארוך והחושפני של מוסינזון, הוא בפנייה הנחרצת לבעלי קבוצות הכדורסל, ולדרג הבכיר של הספורט הישראלי באופן כללי. מוסינזון דרש להוקיע את ההומופוביה מהמגרש, מהיציע וגם בחדרי ההלבשה, ורק על זה צריך להוריד בפניו את הכובע. במחי פוסט אחד, גם אם באורך של נובלה ממוצעת, נתן מוסינזון פרצוף ונציג לשתי קהילות מוחלשות – ספורטאים, שעדיין מפחדים לצאת מהארון; וביסקסואלים, קהילה שסובלת מכך שעדיין מרבית האנשים מתכחשים לקיומה ומבקשים מחבריה לבחור האם הם הומו או הטרוסקסואלים. אפשר גם וגם, חבר'ה.
עומר טובי, יותם פפו, אוריאל יקותיאל / אנשי ליין המסיבות אריסה
"אריסה" זה הרבה מעבר לליין גאה. זאת תופעה, זה סגנון, זאת סנסציה תרבותית ומוזיקלית. עומר טובי ויותם פפו יצרו חגיגה אודיו-ויזואלית להומואיות ולמזרחיות: החל מהסרטונים והסדרות שכבשו את הרשת, ועד הפקת להיטי-ענק כמו "תל אביב" של עומר אדם ו"פה זה לא אירופה" של מרגול. קשה להיזכר עם אי פעם היה ליין מסיבות שהשפיע כל כך על התרבות הישראלית. האריסה גם מגדלת אייקונים גאים, בראשם אוריאל יקותיאל המוכשר והכיפי. החגיגה הזו, מבלי להתכוון, הובילה למקום שבו הסצנה התל אביבית לא מתנשאת על הפריפריה, אלא מסתכלת לגייז בעיניים ואומרת להם "בואו הביתה". "אריסה" תוקעת בבועה הוורודה סיכה, ומהפיצוץ יוצא קונפטי זהב שעושה את המדינה הזאת, כמכלול, לקצת יותר הומואית: תראו לנו מישהו בישראל שלא יודע לשיר "תסתכל כמה לירדים מסביב", תראו לנו זמר מזרחי שיסרב להופיע אצלם. אם "אריסה" הייתה בן אדם, היא כבר מזמן היתה ראש ממשלה שעושה שלום בין הומואים ללסביות, בין מזרחים לאשכנזים, בין יהודים לערבים. ומרים, כמובן.
יניב ויצמן / מייסד ארגון הנוער הגאה ומשרד הפרסום
ויצמן הוא חבר מועצת העיר תל אביב יפו מטעם "רוב העיר" (רשימת הצעירים), מייסד ויו"ר ארגון הנוער הגאה שנותן מענה לאלפי בני נוער מהקהילה ברחבי הארץ, ומייסד ומנכ"ל חברת teenk המתמחה בשיווק ופרסום לבני נוער וצעירים. בשבתו כחבר מועצת העיר תל אביב-יפו, הוא דאג לקדם את ענייני הקהילה הגאה והוא בין האנשים שאחראים להפיכתה של תל אביב לגן עדן הומואי ויעד גאה נחשק.
אביעד קיסוס / איש תקשורת
המפגש הראשון עם אביעד קיסוס היה במגזין "רייטינג" לפני 16 שנים, בטור מבריק שכתב על אופרת הסבון המיתולוגית "ימי חיינו". שנתיים לאחר מכן החל לשדר יחד עם טל ברמן תוכנית בוקר יומית שהפכה לאחת האהובות עם 270 אלף מאזינים מדי בוקר. קיסוס לא מנסה להסתתר או להתחנחן לקהל הסטרייטי שמאזין לתכניתו, הוא מביא את עצמו, על כל גווניו, מבלי להתנצל. קול כל כך ליברלי/חצוף/הומואי (מחק את המיותר) לא מתפשר במציאות הנוכחית של חיינו אינו מובן מאליו. קיסוס הוא לא רק האדם שמונע מאיתנו להתאבד מדי בוקר בפקק, הוא גם פעיל בולט בקהילה וחבר הוועד המנהל של ארגון הנוער הגאה "איגי".
טום באום / שחקן ומגיש
הומואים טלוויזיונים מפזזים על המסך שלנו כבר שנים רבות, אבל עוד לא היה אחד כמו טום באום. בגיל 23, ובשנה הקצרה שעברה מאז שפרץ לחיינו כ"לולי ולולי" יחד עם אוריאל יקותיאל ב"המרוץ למיליון", הספיק באום להפוך למנחה ההומו המוצהר הראשון בערוץ הילדים. הבחירה המרעננת של אנשי הערוץ לקחת גיי נשי וקולני, ולא אחד הטרו-נורמטיבי שיהיה קל לכל הורה לעכל, השתלמה במהרה: הילדים החזירו לו אהבה ובחרו בו לתואר "מצחיקן השנה" השנה של ערוץ הילדים. ואולי מה שבאום מוכיח הוא בעצם אחר לגמרי: שבני אדם הם הרבה פחות שמרנים ממה שנראה לנו. תקשיבו לילדים, הם יודעים הכי טוב.
אלישע אלכסנדר / מנכ"ל ארגון מעברים
לצעוק ולמחות זה אחלה, אבל החכמה האמיתית היא לתעל את האנרגיה ולצור שינוי אמיתי. מאז הקים את מעברים - הגוף הבולט בישראל שתומך בקהילה הטרנסג'נדרית - הפך אלישע אלכנסדר לאיש שמניע את הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל קדימה: בכנסת, באירועי הקהילה, ובכל מקום שצריך, אלכנסדר דוחף מאחורי הקלעים ולפניהם, ודואג שהמילים היפות של הפוליטיקאים השונים יהפכו לחוקים, תקנות ותקציבים.
ציפי ורימה רומנו / בעלת משרד יח"צ ומעצבת אופנה
היא: ציפי, אחראית על אחד ממשרדי יחסי הציבור החזקים בארץ; והיא: רימה, מנהלת את מותג האופנה המצליח RIMAROMANO. יחד הן הפאוור קאפל עם הכי הרבה סטייל ואדג' שידעה הקהילה הלסבית. לאחרונה השתיים חשפו את מערכת היחסים שלהן מדי ערב ב"מחוברים", וכבשו במהרה את לבבות הצופים, הרבה בזכות הילד המשותף והמתוק להחריד - רומיאו/שלוקי. לקהילה הלסבית הישראלית אין יותר מידי מודלים זוגיים בתרבות הפופולארית. השנה הן קיבלו אחד כזה, ובגדול.
נדב אבוקסיס / קומיקאי
אמנם לקח לנדב אבקסיס שנים רבות לצאת מהארון, אבל מרגע שיצא הוא הפך לדובר מסוג חדש. סטנדאפיסט, מזרחי, ימני, ליכודניק – לא סטריאוטיפ הגיי השמאלני-אשכנזי-תל אביבי שעולה בראש כשאומרים "הומו". אבקסיס, עם הגרוב העממי שלו, מדבר בצורה ישירה על היותו הומו במופע שלו ולא מתנצל על כך, גם כשהוא מופיע מול קהלים פחות פתוחים ומקבלים. למעשה, חלק נכבד מהחומרים העדכניים שלו עוסקים בזה. הוא כוכב גדול ברשתות החברתיות, והוא אפילו לא מתבייש לבקר את ביבי כשהוא מרגיש שצריך. תוסיפו לזה את העובדה שאבוקסיס גם אב גאה לשני ילדים אותם עשה יחד עם חברה, ותקבלו נציג שונה לגמרי.
אורנה בנאי / קומיקאית
מאז שנות התשעים כשפרצה לחיינו בתור לימור ב"רק בישראל" והפכה לגברת הראשונה של הטלוויזיה ב"ארץ נהדרת", הספיקה אורנה בנאי לעבור כברת דרך ארוכה, שבמהלכה, בשנת 2011, בחרה גם לצאת מהארון. מאותו רגע היא הפכה לנציגה הלא רשמית של הקהילה הלסבית בישראל. בנאי היא הלסבית המוצהרת היחידה בארץ שמופיעה שנים בפריים-טיים, שבוע אחר שבוע, ולצד האג'נדות השונות אותן היא מקדמת, היא דואגת ללא הרף להשמיע קול לסבי ייחודי ובלתי מתפשר. בנאי החזירה את הלגיטימציה לצחוק על לסביות ואפילו להשתמש בסטריאוטיפים לא תקינים פוליטית - וטוב שכך, כי הקהילה הגאה חזקה מספיק על מנת לצחוק קצת גם על עצמה.
אילן פלד / קומיקאי
יש שחקנים, יש קומיקאים, יש סטנדאפיסטים, יש דראגיסטיות - ויש את אילן פלד. מעבר לעובדה שפלד משלב בין כל התחומים בווירטואוזיות מופלאה, יותר מהכול מדובר בתופעה חריגה שמעולם לא נראתה בישראל. מאז ומתמיד סירב פלד בתוקף להתראיין או לנדב פרטים על חייו האישיים, אבל ההשפעה העצומה שלו היא קודם כל בנראות האקסצנטרית שלו וביכולתו לחבר גם את הפרובינציה והפריפריה לקוויריות מוגזמת ומהממת. פלד הוא ההוכחה הניצחת שהקהל הישראלי מסוגל להתחבר גם לתכנים קווירים וקאמפיים, אם רק יודעים להגיש אותם נכון. מבלי שאי פעם דיבר בפומבי על נטיותיו המיניות הלא מוטלות בספק, פלד מנגיש את ההומואיות והדראג לאחרון ההומופובים. אבל שלא תטעו: למרות השתיקה התקשורתית שלו, כל מי שמכיר את פלד יודע שמדובר באדם חד, מעורב ופוליטי. השנה האחרונה תיזכר בתור הנקודה בה הוא הפך לקונצנזוס חד משמעי; גם מי שפחות התחבר למירי פסקל, לא יכול היה לעמוד בקסמיה של דנית זמרת החתונות. אילן אילן, וואט וויל בי וויד יו?
עופרי שמש / תלמיד תיכון
בגיל 5 עופרי שמש מפתח תקווה הבין שהוא רוצה להיות בן. בגיל 13 הוא הודיע על כך לסביבתו. השנה, כשהוא כמעט בן 16, נאם עופרי במשכן הכנסת במסגרת יום הגאווה, והפך לרגע לכוכב תקשורת. בראיון לחדשות ערוץ 2 הוא נשמע נינוח, נונשלנטי ובטוח בעצמו. שמש המליץ לצעירים בני גילו שצריכים אוזן קשבת להצטרף לארגון הנוער הגאה ולא לפחד. המהפכה הטרנסית היא המהפכה המגדרית הגדולה הבאה - ועם כל הכבוד לקייטלין ג'נר ולהשפעה העצומה שלה על העולם, שמש מייצג את את הדור החדש של הטרנסג'נדרים. מי שישנה את המציאות באמת הם עופרי שמש ובני דורו, שכבר בחטיבת הביניים עומדים על זכותם לחיות את חייהם במגדר שבו הם רוצים. אם שר החינוך באמת מתכוון לדברים שהוא אומר, הוא חייב לדאוג שעופרי יעבור בשנה הבאה ברחבי הארץ, מבית ספר לבית ספר, וירחיב את המהפכה שהתחיל בבית ספרו בפתח תקווה. קהילה שלמה מחכה לזה.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן