אנחנו שונאים שמקטלגים אותנו, אבל אנחנו עושים את זה בעצמנו, פשוט כי זה יותר נוח, ומבחינת חיי הלילה זה פשוט מסדר לנו את החיים.
כשאני מטייל בברלין או בברצלונה, אני רוצה לדעת איזה סוג מוסיקה הולכת להתנגן במועדון שבו אבלה את הלילה, ובאיזה סוג של בחורים אתקל בחדר חושך.
הכתבה שלפניכם מיועדת לבחורים שהאפלה של חדרי החושך לא זרה להם, שצו האופנה שמכתיבים הקטלוגים אוהבי הבנים השדופים, לא מדברת אליהם, אלה שאוהבים שחור, ועדיף מעור. ה- Leather Men, אותם גברים קשוחים ומחוספסים שמתחברים לצד האפל של הקהילה הגאה, אוהבים את הגברים שלהם אדונים וחזקים או עבדים, רק שיהיו לבושים בבגדי עור חשופים, מגפי גומי מבריקים, ואם אפשר לשלב שרשראות מתכת, מה טוב.
ראשיתו של פסטיבל ה"פולסום" הוא בסן פרנסיסקו, מעוז הקהילה הגאה בארה"ב. ראשיתו של הפסטיבל עם תחילת המאבק של "התנועה הגאה" נגד הדיכוי על בסיס נטייה מינית. סן פרנסיסקו, עיר המפרץ הקליפורנית לא הייתה כזו אטרקטיבית לפני מלחמת העולם ה-2 , אך מוקמה "על המפה" בשל חשיבותה הגיאוגרפית.
בעיר נבנה הנמל החשוב ביותר של ארה"ב, ששימש לבסיס צבאי אחד גדול, ממנו יצאו ואליו חזרו, חיילים אמריקנים רבים. פה בדיוק נכנסים החיילים המסוקסים של הצבא הוורוד.
באותה תקופה סוערת, לא רק היפנים היו לא כל כך חביבים על האמריקנים, אלא גם שחורים, מהגרים וכמובן: הומואים ולסביות. למרות הכול רבים, מבני הקהילה התגייסו לצבא, כנראה שכבר אז נמשכו לעניין הזה עם המדים. "דוד סם" השמרן כמובן לא יכול היה לסבול עליזים בשורותיו, אחרת איך יוכל להביס את האויב?
על כן, יצאה פקודה להחזיר את כל החיילים ההומואים מהבסיסים בים, באיים, במפרצים ובחזיתות ולשחררם לאלתר. כך מצאו עצמם אלפי גברים הומואים מגיעים אל חופיה של סן פרנסיסקו ויוצאים לחתום על טופס טיולים.
סן פרנסיסקו, שהייתה עיר פועלים באותה תקופה, מצאה עצמה מוצפת בגברים יחידים, שגם לא יכולים לחזור לחיק משפחתם והם רק רוצים עבודה ודיור סביר. הם התמקמו להם בכמה אזורים, בעיקר ברחוב קסטרו, ומדרום לרחוב המרקט ורחוב פולסום. לאחר מספר שנים, עמוק אל תוך שנות ה-60 הסוערות, החלה להתגבש הקהילה הגאה בעיר, שנלחמה על זכויותיה ועל האפשרות לעבוד, לגור, לחיות ולבלות בכבוד בעירם האהובה.
אחד המאבקים היה נגד תכנית פינוי/בינוי שניסו קברניטי העיר להוביל, במטרה להפוך את העיר לתיירותית יותר. אך לצורך כך היה צריך להיפטר מאוכלוסיית "הגברים הבודדים" של האזורים האסטרטגיים בקרבת גשר הזהב. כחלק מן המאבק נוצר יריד רחוב שמטרתו הייתה לאסוף תרומות, בעיקר מבעלי העסקים ברחובות, כדי להציל את הרובע הגאה ולמנוע את פינוי התושבים.
עם השנים התפתחה מסורת של יריד גייז מתחת לכיפת השמיים, זהו יריד הפולסום.
בשנות ה-80 חלה תפנית מדאיגה אחרת, כשמגפת האיידס החלה לרחף ולגבות את קורבנותיה. כוחו של יריד הפולסום בא שוב לאיסוף תרומות, אך הפעם למען המטרה החשובה של הצלת הגוססים מהמגיפה.
יריד הפולסום מתקיים כל שנה באווירה שמקדשת את הגבריות המתפרצת, הנוקשות הצבאית שנזנחה, המפעלים של עיר הפועלים ותהילת הברים החשוכים.
כל אלה, יחד עם המטרה החשובה של איסוף תרומות למען המלחמה באיידס, באים לידי ביטוי בהתגבשותה של קהילה של גברים שהולכים עד הקצה ולא מפחדים לממש שום פנטזיה אפלה לאורו של יום, תחת כיפת השמיים ובחסות ההיסטוריה של היריד ההוא שנערך ברחוב Folsom בסן פרנסיסקו.
הפסטיבל נחגג גם השנה בסן פרנסיסקו ב-25.9.11, יום ראשון האחרון של החודש כמדי שנה. ביריד יהיו שלל מיצגים, אמנים, דוכנים וכמובן בנים לוהטים בבגדי עור צמודים. בימים שסביב הפסטיבל מתקיימות מסיבות ברחבי העיר, שלא תהיה משעממת לרגע.
אם לא בא לכם להרחיק עד לסן פרנסיסקו, צמד גרמנים שחושבים בדיוק כמוכם החליטו להמשיך את המסורת האמריקנית בברלין האירופאית. כבכל שנה, בתאריך ה-10.9 ייצא לדרך בפעם השמינית יריד הרחוב לחובבי העור על שם Folsom ברובע שונברג הגאה בברלין.
זהו הפסטיבל הרשמי של חובבי העור באירופה כולה, המושך אליו תיירים רבים. זה המקום והזמן לתת דרור ליצרים הכי חשוכים ואפלים שלכם לאורו של יום, בפסטיבל יצרי ונועז, לאמיצים במיוחד שביניכם.
Gayway - Gay Travel- חברת נסיעות גאה