טוויטר - המקום אליו בדיחות ויזואליות הולכות כדי למות. המקום אליו עיתונאים הולכים כדי לרכל זה עם זה. המקום בו כנראה פתחתם חשבון ב-2010 כי כל מיני סלבס הצטרפו אליו, אבל מאז כבר הספקתם לשכוח ממנו. יש הרבה דרכים לתאר את טוויטר, אבל "סקסית" היא אף פעם לא אחת מהן. ואם כן - היא בהחלט לא הפופולרית ביותר. ובכל זאת, במקביל ומבעד לעדכונים הזעירים על חייו של אדם זה או אחר, או הודעות לקוניות שנמסרות מטעם גופים, עיתונאים ומותגים - טוויטר היא גם זירה תוססת של תוכן פורנוגרפי, עצמאי ומקצועי גם יחד.
ברור מה ברשת חברתית יכול לקסום, למשל, לכוכבי ואולפני פורנו שרוצים לקדם את התוכן שלהם, אבל טוויטר מתפקעת גם במה שמכונה "אלטים" (Alt, קיצור ל-Alternative, כלומר חלופי), שהם למעשה חשבונות נוספים של משתמשים קיימים ופרטיים, שלא לגמרי מוצאים את עצמם בפיד המרכזי, הקדחתני ובעיקר הפומבי של טוויטר. חלק לא מבוטל מהאלטים הללו מוקדשים לתוכן פורנוגרפי, ועם הזמן הם הלכו ונקשרו בקשרים חברתיים שונים ויצרו מעין רשת מקבילה - "הצד האפל של טוויטר", שעיקר התקשורת בה נעשית באוצרות ובפרסום של תמונות עירום וסרטוני סקס.
גם בתופעה התרבותית הזו הגייז היו פה מהרגע הראשון ועשו זאת בעוצמה גבוהה. מדריכים לפתיחה וניהול אלטים קיימים ברשת מ-2015, אבל בשנתיים האחרונות נרשמה נהירה גאה אל סצנת האלטים. הסיבה: ההחלטה של רשת המיקרו-בלוגים טאמבלר לא לאשר יותר העלאה של תכנים מיניים מפורשים ב-2018, ובהמשך גם מחיקה יסודית של תכנים מיניים קיימים מכל החשבונות.
"המקום נהיה שומם וחיפשתי אלטרנטיבה שהגיעה לטלגרם", מספר דניאל (כל שמות המרואיינים בכתבה - בדויים), חייל בן 19 בעל חשבון אלט פופולרי, בו הוא מפרסם בעיקר תמונות וסרטונים שלו עצמו, חלקם בעלי גוון פטישיסטי לחובבי ז'אנר החיילים במדים. "בטלגרם יש ערוצים של גייז ישראלים ושם מישהו פרסם את הטוויטר שלו. בדקתי העניין והבנתי שטוויטר זה המקום הבא לעולם הפורנוגרפיה הפרטית".
גן עדן פורנוגרפי-חברתי
טוויטר אכן מאשרת פרסום של תכנים מיניים ברשת, אבל אוסרת הצגה של תכנים כאלה במקומות "גלויים" כמו תמונות פרופיל או תמונות קאבר. היא גם מבקשת מצייצנים רלוונטיים שיסמנו את חשבונותיהם ככאלה שיש בהם תוכן "רגיש", זאת בנוסף למדיניות האכיפה המרוככת למדי של טוויטר, שהחלה רק בשנה שעברה לחסום במובהק חשבונות שהפיצו תכנים גזעניים וכאלה המעודדים אלימות.
אזור הביניים הזה, מצד אחד רשת נגישה ובעלת יד חופשית למדי, ומצד שני כזו שגם מאפשרת להפוך חשבונות לפרטיים ולהגביל בצורה יעילה את חשיפת התוכן שעולה בה, הפכה את טוויטר לגן עדן פורנוגרפי-חברתי. כזה שמוליד גם כתבות-תופעה בגופי התקשורת הגדולים בחו"ל, בהם Vox ו-Vice, שדיווחו לאורך 2019 ו-2020 על עלייתם לגדולה של האלטים, בעיקר בקרב הומואים צעירים מאזורים אורבניים.
"יש לי משתמש רגיל בטוויטר הרבה זמן. טרול פוליטי, מגיב, מציק, מעצבן, צוחק, מחזק, מוריד", מספר נדב, אדריכל בן 30 מתל אביב שמפעיל אלט פופולרי. "לאט-לאט התחלתי לעקוב ולקבל עוקבים מגייז וחשבונות מזויפים, ואז התחילו לעלות לי תמונות עירום בפיד, וכשהייתי במסך בעבודה זה היה לא נעים. החלטתי להפריד לשני משתמשים. אחד טרול פוליטי ואחד גאה".
הבחירה לפרסם תמונות אינטימיות קרתה עבורו די במהרה. "אחרי שתי תמונות וקצת שטויות הביעו בי עניין מוגזם, אז המשכתי עם זה", הוא מספר. "אני מעלה לשם תמונות ופוסטים שאני לא מרגיש בנוח להעלות לשום פלטפורמה אחרת".
גם התפרצות הקורונה ב-2020 תרמה לפופולריות של חשבונות האלט. "בסגרים, המיניות שלי לא הייתה יכולה למצוא פורקן אחר. אני ובן הזוג הפסקנו לצרף ונשארו רק אאוטלטים של סקסטינג", מסביר מתן, בעל חשבון אלט. "החלטתי לקחת את זה הלאה גם לרמה של שיתוף, תמונות עירום וגם תהיות שאנחנו לרוב לא מדברים עליהן בפורמטים מזוהים יותר".
ארי, שמנהל כיום חשבון בעל תוכן מיני אחרי שחשבונו הקודם נסגר על ידי טוויטר, מספר גם הוא שימי הקורונה הובילו אותו לפתוח חשבון אלט. "יצאתי לחל"ת, וכל העוגנים ששמרו על השפיות שלי נעלמו", הוא נזכר. "המיניות והחרמנות שלי נכנסו לתוך ואקום. הבנתי שכל הפורנו והתקשורת של טאמבלר עברו לטוויטר והתחלתי לחקור. עשיתי לייקים, וככל שאתה עוקב אחרי יותר דברים, הפיד שלך מוצף בעוד דברים שאתה יכול לעקוב אחריהם. זה מין כדור שלג, אז החלטתי לעשות הפרדה".
ההפרדה הזו אומנם מחלקת את טוויטר לאזורים מהוגנים וכאלה שפחות, אבל גם באותו "צד אפל" של עירום ומיניות ישנם גילויים רבים של חיבה אנושית. צייצני אלט מתבלים את התמונות והסרטונים בציוצים אישיים, מיניים או שלא, ונהנים מפורקן שאיננו גופני בלבד אלא גם סופר רגשי.
"אלה בדיוק החלקים שאני לא מקבל עליהם אישור באפליקציות דייטינג ולא יכול לקבל אישור כזה מהסביבה הקרובה שלי, מסביר מתן. "כאילו יכול להיות שיש חברים אפלטוניים מהחיים שיסכימו לתת לי אישור על דיקפיקס, אבל זה לא סביר". וארי מרחיב: "סקס ומיניות הם לא דברים שצריך להתבייש בהם, אלא לחגוג אותם ולשחרר אותם. אם מין הוא חוויה חברתית, למה לא לתת לזה ביטוי? האלט שלי נותן דרור לצד אמיתי בחיים שלי. צייצן כזה יכול לפרסם גם מחשבות, רגשות, אהבות וזה לגמרי בסדר, וזה עושה אותך צייצן טוב יותר".
לשתף את הגוף - בלי שיפוטיות
כשזה מגיע לתוכן המיני שנבחר על ידי משתמשים פרטיים עדיין יש העדפה, לפחות מבחינת פופולריות, לבעלי גוף מחוטב כמו בסרטי פורנו. אבל באותה נשימה, הרשת תובעת גם את מקומם של האנשים הממוצעים יותר. נדב, שאגב, כולנו יכולים רק לקנא במבנה גופו, מסביר את הבחירה לפרסם תמונות עירום פרטיות. "זה כמו לפרסם באינסטגרם ולקבל לייקים - רק עם דיקפיקס. לי אין מספיק ביטחון, או שלא מתחשק לי לפרסם תמונות מוגזמות ברשתות הרגילות".
ליאור (19), שמנהל גם הוא אלט, מספר שהעמוד מרים אותו ונותן מרחב התבטאות לגוף שלו. "זו תחושת נחשקוּת כזאת שאין סיבה שאף אחד לא יחווה אותה", הוא מסביר. "במקום דבר אחד שאנשים התרגלו לראות, פתאום יש הרבה יותר מגוון של מה זה 'סקסיות' או 'חושניות'. זה כיף לשתף את הגוף שלך במקום חסר שיפוטיות, ואתה לא צריך להרגיש רע או מבויש עם זה".
הייתם יכולים לחשוב שמי שמצלם ומפרסם סרטון שלו עושה סקס מעוניין להשיג עוד פרטנרים לסרטונים עתידיים, אבל עבור צייצני אלט רבים זה בכלל לא העיקר. "נראה לי שזה יותר כמו תחביב כזה", מסביר דניאל, "להכיר אנשים. אני עושה את זה לכיף, אולי פה ושם יוצא לי להכיר מישהו למשהו חד פעמי, למרות שאני מחפש יותר משהו רציני". ליאור מוסיף: "יש כאלה שרוצים להיפגש או שאני רוצה להיפגש איתם, אבל זה לא באמת יוצא לפועל, בדרך כלל בגלל שהרוב המוחלט חסרי פנים. כשמתחילים לדבר עם פנים גלויות ומבררים גילים ומרחקים גיאוגרפיים - זה מונע".
רשתות כמו אונליפאנס הופכות את הפורנוגרפיה העצמאית למסחרית, ומאפשרות גם למשתמשים אנונימיים לגבות תשלום עבור התוכן שהם מייצרים, אבל סצנת האלטים בטוויטר, שכבר מצאה לעצמה מקום נעים באמצע, לא מרגישה צורך למסחר את עצמה ומרגישה דווקא די בנוח בחוסר המקצועיות שלה.
סוד הקסם טמון באותו אזור ביניים שהזכרנו קודם. אל מול עולם וירטואלי שהולך ונעשה מפוקח ופומבי יותר, טוויטר מציעה חרות שהפכה נדירה: להדליק ולהידלק מאנשים שונים ומגוונים, בלי לצמצם אותם לאובייקט מיני נטול אופי והקשר. "וזה שהקהילה בטוויטר מצומצמת זה פלוס, אם כי מדובר בעיקר בגיקים והמון המון פייקים", מסביר נדב, שבעצמו, כמו כל שאר המרואיינים, מקפיד לא לפרסם פרטים מזהים בחשבון האלט שלו.
ארי מגדיל לעשות ומתאר סצנה חברתית מקומית שהתגבשה בטוויטר. "אתה מתחיל להכיר אנשים, בין אם זה למטרת מין או לא. האנשים שאני הכרתי שם באמת מדהימים. אני יודע שהם גם נפגשים לטוויט-אפים (מפגש צייצנים), ואלה מפגשים חברתיים לחלוטין. הרבה אנשים, בגלל הפוריטניות של החברה או בגלל שהם בארון, הזירה הזאת הופכת להיות מקום בו הם יכולים להיות מי שהם, ולדבר על דברים שהם לא חושפים ביומיום. הרעיון הוא לא רק לקבל את הלייקים, זה לתת חזרה. ואם מישהו מרגיש פחות בודד בזכות החשבון שלי, זה חשוב לי".