ניקה נואל מוכרת שנים בתעשייה הפורנוגרפית. את דרכה התחילה בתור שחקנית שביימה והפיצה את הסרטים בכיכובה. לפני מספר שנים עברה נואל לביים פורנו של גייז, והיא מהנשים היחידות בתחום. ב-2015 יסדה את אולפני Icon Male, המתמחים בפורנו שאינו נופל להגדרות השגורות של פורנו "חובבני" או "מציאותי". פורנו רומנטי הוא החלופה לכל מי שרוצה משהו מעבר לעלילה מאולתרת וגניחות מזויפות, אולם יש הטוענים שהסרטים שלה לא מעבירים אף רגש. ובכל זאת, מוקד המשיכה העיקרי של הז'אנר הזה הוא הצופות.

מסד הנתונים של אתר פורן-האב המפיץ סרטי פורנו, מראה כי הז'אנר הכי מקליק בקרב קהל הצופות, אחרי "לסביות", הוא "גייז". כאישה סטרייטית ובמאית פורנו של גייז, נואל כנראה מחזיקה בתשובה מדוע נשים נוהגות ליהנות מצפייה בפורנו גאה.

אך הקריירה של נואל שנויה במחלוקת בעולם הפורנו; בשלוש השנים האחרונות היא מסתכסכת בלי סוף עם אולפני הפורנו הגדולים לגייז. בנוסף, היא הואשמה בידי כמה פרפורמרים בתנאי עבודה לא מכבדים ובבעיות התנהגות. גם לנואל יש האשמות משלה, ולטענתה היא נרדפת בידי הומואים מיזוגנים. על כל פנים, נואל חולשת על שטח לא מבוטל בתעשייה תחרותית וגברית להחריד, הישג מרשים בפני עצמו. בראיון למגזין vice מסבירה נואל מדוע לדעתה הסרטים שלה מצליחים כל כך בקרב נשים ובאופן כללי.


"נשים סטרייטיות ומבוגרות רבות יותר מרגישות בנוח לצפות בפורנו גייז, משום שאינן צריכות לדאוג מלהשוות את עצמן לנשים צעירות, מושכות או מיומנות יותר מינית", מסבירה נואל, "הגבר ההומו לרוב דוחה מעליו את כל הנשים, ללא הבדלי גיל או מראה. כשאישה צופה ב'פורן קראש' שלה עושה סקס עם גבר אחר, היא יכולה להעריך את היופי שלו או את ביצועיו המיניים ללא הפרעה בלתי רצויה של אישה, שלהרגשתה אינה יכולה לעמוד איתה בקנה אחד".

"האישה הצופה יכולה לפנטז שלמרות שה'פורן קראש' שלה הוא גיי, בהינתן ההזדמנות, היא תוכל להציע לו אהבה ללא תנאים ומסירות כזו שהוא יתאהב בה בסופו של דבר", טוענת נואל, "לא בשל נעוריה או מראיה הטובים, אלא בגלל יופי הנפש שלה. משום שגבר הומו לא נמשך לגוף הנשי מלכתחילה, היא יכולה לפנטז שרגשותיו כלפיה יתבססו על דבר מה עמוק יותר ומשמעותי לאין שיעור מתשוקה חייתית גרידא. אפשר לראות כיצד הפנטזיה הזו יכולה להיות בטוחה ועוצמתית במובנים רבים".

"חוזרות אחורה בזמן לתקופה שהיו מאוהבות בכוכבי להקות בנים"

נואל ממשיכה להסביר בראיון את תופעת המעריצות המושבעות, הגרופיות, לא בלי שמץ התנשאות. התופעה לבשה מימדים עוצמתיים רק בשנים האחרונות, כשבסיס מעריצות גדול של נשים בשנות העשרים והשלושים לחייהן הצטופף סביב הפרפורמרים של אולפני קוקי-בויז.

הדוגמנים של קוקי בויז, ברובם גייז צעירים עם לוק שיכול להתחרות בהארי סטיילס, וכלי שלא היה מבייש את זין מאלק, מהווים מוקד למכתבי אהבה וצרחות התרגשות מחד, ולתאוריות רומנטיות מורכבות מאידך. ולנואל הסבר גם לתופעה הזו: "באשר לגרופיות, זה נראה לי כמו משבר אמצע החיים שחלק מהנשים שואבות ממנו הנאה, אם זה לא נשמע שיפוטי מדי להגיד. נדמה כאילו הן חוזרות אחורה בזמן לתקופה בה הן היו חולות אהבה בכוכבי להקות בנים שקראו עליהם במגזינים; תקופה בה גברים צעירים ויפים עדיין היו קסומים ובלתי ניתנים להשגה, ולכן גם לא יכלו להוות איום".

"ככל הנראה, זה יהיה הרבה יותר קריפי לאישה במחצית חייה להתאבסס על נער סטרייט", היא מוסיפה, "יש שיראו בזה פדופיליה גבולית, אבל בגלל שמדובר בהומואים צעירים, הנשים חופשיות להתאבסס, ולצפות בהם מקיימים יחסי מין ללא רגשות אשם או בושה".

"אני צריכה להזכיר להם להתנשק בתשוקה"

להיות הבוסית על הסט לא מעניין את ניקול, בטח שלא אחרי עשר שנים בתעשייה. "באופן אידיאלי, כולנו מתואמים על מה צריך להיות בסצנת סקס", היא חורצת, "ואני לא צריכה לפתוח את הפה ולתת הוראות". אבל בחיים המצב רחוק מלהיות אידיאלי. התופעה שמכעיסה אותה ביותר היא שחקנים שמקובעים על אופן ביצוע אחד בלבד.

"אני קוראת לזה פורנו-סקס", נואל מסבירה, "הם נראים מכנים ומנותקים, הפנים שלהם חסרות הבעה, הגניחות מזויפות, וכתוצאה מכך הם נראים כמו תאומים סיאמים מחוברים זה לזה באיברי הרבייה בלבד. לכן אני נאלצת להזכיר להם במהלך הסצנה לגעת זה בזה, ולהישאר ממוקדים. בנוסף, אני צריכה להזכיר להם להתנשק בתשוקה, ולקחת את הזמן במשחק המקדים. חלק מהמבצעים חינניים ומלאי תשוקה מטבעם, אחרים מאובנים ללא תקנה ומתקשים להביע את התשוקה והאינטימיות אותן אני מחפשת".

>> "אני לא גיי": 9 סלבס שיצאו מהארון – כסטרייטים

>> "זמרת מפורסמת בארון הייתה מסתובבת מחוץ למועדון"

>> "לאבא שלי עדיין קשה לדמיין אותי הולך יד ביד עם בחור"

דבר אחד מצטיינת בו נואל, בראייה מפוכחת של מצב התעשייה. את הדיון סביב העבודה שלה היא מעריכה, אבל היא יודעת שהוא לא יצור שינוי לאורך זמן. "אין דרך לבנות שום סוג של המשכיות בפורנו", היא מסכמת, "אי אפשר להשיג דבר מה אמיתי. אין פיצויים, אין פנסיה, אין אף סוג של ביטחון תעסוקתי, ואין כבוד לבוגרים בתעשייה. בחלוף כמה שנים מסרט הפורנו האחרון שאצלם, אני בטוחה שזה יהיה כאילו מעולם לא הייתי קיימת".