בעידן הגלובלי, בני אדם שחיים בקצה אחד של העולם יכולים למצוא בקצה השני בלחיצת כפתור, הזדמנויות לתעסוקה, לקשרים חבריים ולמערכות יחסים. פסטיבלים ומצעדי גאווה, הופעות ואירועי תרבות בחוץ לארץ וחופשות ספונטניות, יכולים להוות כר פורה לתחילתה של זוגית מופלאה. ואם הכיס ולוח הזמנים לא מאפשרים להמריא, הודות לאפליקציות ההיכרויות, לאפליקציות לשינוי מיקום ולרשתות החברתיות, אנחנו יכולים לשבת על הספה בדירת הרווקים השכורה ולהכיר לכל מטרה בני אדם ממדינות מרוחקות. שוחחנו עם ארבעה ישראלים שבני הזוג שלהם חיים במרחק אלפי ועשרות אלפי קילומטרים: הולנד, ארצות הברית וקנדה.

אופיר רעני, בן 31 מתל אביב, עובד כתלתיסט במשרד אדריכלות, הכיר את בן זוגו מריוס, צרפתי שגר באמסטרדם, בפסטיבל CIRCUIT בברצלונה בקיץ שעבר. "עוד לפני שהכרנו, קסמה לי האופציה להכיר תייר ולהיות בזוגיות איתו, כי הכל שונה בזוגיות כזו: המנטליות, השפה, החיים האפשריים מחוץ לישראל. האמנתי שזוגיות כזו תאפשר לי להיפתח לדברים חדשים ומגוונים, ולחוות חוויות שונות ממה שחווים מי שגרים בארץ", הוא מספר.

ערן שליט, בן 28 ממודיעין מכבים רעות, הכיר את בן זוגו ריקי הקנדי באתר OKCupid בתחילת שנת 2018. מאז הם היו רק בדייט אחד במציאות, שנמשך חודש בזמן שגרו יחד בישראל, ואינספור דייטים שהתקיימו במרחב הווירוטאלי.

עדי וחנה (צילום: באדיבות המצולמים)
עדי וחנה. "אנחנו תמיד מנהלות דיונים על איפה או אם נגור יחד" | צילום: באדיבות המצולמים

עדי אנהנג, בחור טרנסג'נדר בן 26 מתל אביב, מתמחה בצילום סטילס ווידאו ועובד בתור מרצה בנושא הקהילה הלהט"בית ושילוב אנשים נכים בחברה הכללית, הכיר את בת זוגתו חנה סימפסון כשהגיעה לארץ כמלווה משלחת של תגלית לפני כשלוש שנים. עדי פגש את חנה, מרצה מניו יורק, במסיבה בתל אביב והם ביחד כבר יותר משנתיים.

זיו שליט, בן 30 מרמת גן, זמר-יוצר ושחקן ובעלו ניר כהן-שליט, מנצח במקצועו, ביחד כבר שש שנים וחצי. הם הכירו בשנת 2011 בהפקה משותפת למחזמר "Into the Woods", כשזיו שיחק בתפקיד ג'ק וניר היה המנצח והמנהל המוזיקלי. לפני שלוש שנים הם התחתנו בניו-יורק, ובשנתיים וחצי האחרונות הם חיים על קו ניו יורק-ישראל, לאחר שניר התחיל ללמוד דוקטורט במוסיקולוגיה באוניברסיטת ניו יורק.

כל כמה זמן אתם נפגשים?

זיו: "בסמסטר הראשון של ניר, האמנו שנוכל לשרוד במשך כל הסמסטר, שאורך ארבעה חודשים, בלי להיפגש. אבל בזמן הסמסטר הבנו שלא נצליח להתאפק ושאנחנו צריכים ביקור אחד או שניים לפחות. הבעיה היא שטיסה לעתים קרובות מאתגרת כלכלית. אז כדי לשלם פחות על הכרטיסים, ניסינו להזמין מראש ובעיקר טסנו בטיסות לא ישירות".

ערן: "הטיסה לקנדה הייתה יקרה מדי בשבילי, ובמשך כל הזמן שאנחנו ביחד לא יכולתי לטוס לריקי. חוץ מחודש בישראל שבו גרנו ביחד, לא יצא לנו להיפגש מספיק במציאות. באותה תקופה, השתדלתי לא לעבוד הרבה והכרתי לו את הארץ, אבל עד שהתרגלנו לשגרה בתור בני זוג, הוא היה צריך לנסוע בחזרה".

עדי: "אנחנו מנסים להיפגש כמה שיותר. חנה מגיעה לארץ יותר פעמים משאני נוסע אליה כי היא מלווה הרבה משלחות וקבוצות שמבקרות בארץ ומשלמת פחות על כרטיס הטיסה. זה הכל עניין של איזון".

אופיר: "מריוס הגיע לישראל חודשיים אחרי שהכרנו לפני שהיינו בני זוג. שכרנו רכב וטיילנו שלושה ימים במצפה רמון, בים המלח ובירושלים. נוצר בינינו חיבור בטיול והכל זרם בצורה חלקה וכיפית ואז החלטנו להיות זוג. מאז אנחנו נפגשים כל חודש בישראל או באירופה. כל פעם כשאנחנו נפגשים אני מתמלא פרפרים בבטן".

ערן שליט
ערן שליט. "עד שהתרגלנו לשגרה בתור בני זוג, הוא היה צריך לנסוע בחזרה" | צילום:

מה האתגר העיקרי בזוגיות "בשלט רחוק"?

ניר: "כל אחד מאיתנו פיתח שגרת חיים והרגלים שלבן הזוג לא היה חלק ממשי בהם. למרות שדיברנו והתכתבנו בהודעות כל יום ועדכנו אחד את השני בדברים שקרו, חוסר הנוכחות הפיזית של זיו וחוסר ההיכרות האישית שלו עם החוויות, אפילו היומיומיות והטריוויאליות ביותר, זה משהו שאין לו תחליף וקשה מאוד בלעדיו".

ערן: "התקשורת שלנו הייתה בשיחות ווידאו ושיחקנו גם משחקי מחשב, ועדיין זה לא מספיק. פער השעות שיחק תפקיד מרכזי ולרוב דיברנו רק כשהיה מאוחר מאוד בישראל ואצלו אחר הצהריים. כשאתה מדבר עם בן זוג במציאות אפשר 'להרגיש' אותו בהמון פרמטרים ולנסות להבין אותו טוב יותר, אבל כשאתה מתכתב עם מישהו או מדבר איתו בטלפון, יש רק מילים והדמיון עובד שעות נוספות. הרבה פעמים הרגשתי בודד מאוד".

אופיר: "אנחנו מדברים כל יום בטלפון ומשתפים אחד את השני בכל דבר וגם מתווכחים ורבים, בדיוק כמו זוג 'רגיל'. אבל ברגעים שאני צריך אותו, נגיד כשקשה לי בעבודה או כשבא לי חיבוק ולישון כפיות, הוא לא איתי ואני לבדי".

חשבתם לעבור לגור ביחד בישראל או במקום טוב באמצע?

עדי: "אנחנו תמיד מנהלות דיונים על איפה או אם נגור יחד וההחלטה טומנת בחובה אתגרים כמו ויזת מגורים או עבודה. אבל מחשבות להיפרד, אם יהיו, לא יהיו קשורות למרחק או למקום המגורים".

זיו: "כשהוא התקבל ללימודים, היה לי ברור שאני אעבור אתו והתחלנו בכל תהליכי הבירוקרטיה בליווי צמוד של עורך דין. תוך חצי שנה גורשתי מארצות הברית בגלל בעיות בירוקרטיות וחזרתי לארץ. כעבור שנה, אחרי שהגשנו ערעור על ההחלטה, קיבלתי אישור לעבור ולגור איתו, אבל מבחינת החיים המקצועיים שלי בישראל זה היה מאוחר מדי לעזוב".

ניר: "אילולא המגבלות החוקיות שנכפו עלינו, ייתכן והיינו מנסים את מזלנו להישאר בניו-יורק לתקופה ארוכה יותר. אבל הכלל שהנחה אותנו הוא שעדיף ששנינו נרגיש שאנחנו מגשימים את עצמנו ושאף אחד לא ירגיש שהוא עושה ויתור משמעותי מדי בשביל השני, כי זה יכול להוביל לרגשות טינה. הקריירה שפיתחנו עזרה לנו לנצח את הלונג-דיסטנס. מצד שני, סדר העדיפויות שלנו השתנה כיום ואני מרגיש שאנחנו חייבים לשים סוף לבעיית המרחק. היום אני מעדיף חיים לצד זיו בישראל או בכל מקום אחר על-פני הנוחות של ניו-יורק, גם אם יהיה לזה מחיר מקצועי".

אופיר: "אחרי שנה יחד, אנחנו בצומת במערכת היחסים ואנחנו חושבים על מעבר שלי לאמסטרדם. בקרוב אני טס אליו לשבועיים כדי להרגיש איך זה לחיות איתו ועוד במדינה זרה. למרות שהמבחן האמיתי יהיה רק כשבאמת נגור ביחד. יכול להיות שזה לא יעבוד ואז אולי זה יסתיים ואתייחס לכל הזוגיות כחוויה".

ערן: "כשהבנו שהוא לא יוכל לעזוב את העבודה, תכננו שאעבור למונטריאול ושאתחתן איתו ואז נוכל לגור ביחד. אבל מעולם לא תכננו להישאר בקנדה והיו לנו מחשבות שאחרי כמה שנים שם, נחזור לישראל. חודשיים לפני המעבר המתוכנן, התחלתי לעבוד בחנות ספרים כדי לחסוך כסף. בחודשיים האלה התרחקנו בגלל בעיות בתקשורת ובדרך לבטא רגשות אחד כלפי השני, ובקרוב ניפרד כנראה".

זיו וניר (צילום: שבלת שחר, באדיבות המצולמים)
זיו וניר. "בשום שלב, וזה היה ברור לשנינו, לא חשבנו להיפרד" | צילום: שבלת שחר, באדיבות המצולמים

זה לא יהיה החג הראשון שאתה חוגג בלי האהבה שנמצאת מעבר לים. אתה מרגיש בודד יותר בתקופת החגים?

ערן: "לא ממש. המשפחה והחברים מספקים את המחסור של בן זוג באירועים כאלה".

אופיר: "אנחנו כמעט תמיד נפגשים באירועים מיוחדים כמו חגים, כדי שבן הזוג יחווה ויכיר את התרבות של הצד השני. ככה חוויתי קריסמס בפעם הראשונה והוא חגג איתי בפורים. בסוכות הקרוב הוא יבוא שוב אבל בראש השנה אהיה בלעדיו, מוקף במשפחה ובחברים".

עדי: "הרבה פעמים יש בדידות בחגים, געגוע למגע ולמחוות כאלה ואחרות. אנחנו מנסים למצוא פתרונות כמו נסיעות אחת לשנייה שאנחנו מתכננים לתקופה שבין החגים".

זיו: "ברור. אני מנסה לא לחשוב על זה כדי לא לשקוע בגעגוע אבל תקופת החגים היא קשה ומאתגרת. בשנה הראשונה הייתי עושה את הארוחה אצל המשפחה שלו שתמכה וחיבקה. אבל אחרי שהבנתי שזה גרם לי להתגעגע אליו יותר, ויתרתי על ארוחות החג. השנה הוא מגיע לחגים ונאכל תפוח בדבש יחדיו".

איך המשפחה והסביבה הקרובה הגיבו למערכת היחסים?

זיו: "מיד אחרי ירח הדבש התחלנו את החיים המשותפים שלנו כזוג נשוי ביבשות נפרדות, וביום הראשון שלי כגבר נשוי הרגשתי הכי בודד אבר. חברים שאלו אותי מה אני אעשה אם זה לא יסתדר. זו שאלה לגיטימית אולי, אבל בשום שלב, וזה היה ברור לשנינו, לא חשבנו להיפרד. ההבנה הזו שהייתה לנו כבר אז העניקה כוח מטורף למסע הזוגי".

ערן: "למזלי הם וגם המשפחה של ריקי קיבלו מאוד ולא נתקלתי בחוסר הבנה או ביקורת. כשתכננתי לעזוב את הארץ היו להם וגם לי המון חששות"

אופיר: "הרבה אנשים מופתעים מזה שאנחנו כבר שנה וחודשיים ושואלים שאלות איך זה עובד. אני עונה להם שתמיד יש שיקולים רגשיים, כלכליים וחברתיים אבל חיים רק פעם אחת. אם יש לך חיבור עם מישהו ואתה רוצה לעוף על זה אז תעוף על זה".

עדי וחנה (צילום: באדיבות המצולמות)
"הרבה פעמים יש בדידות בחגים, געגוע למגע ולמחוות כאלה ואחרות" | צילום: באדיבות המצולמות

אתם ביחסים פתוחים או סגורים?

אופיר: "אנחנו ביחסים פתוחים ויכולים לשכב עם מי שבא לנו. אם מישהו ירצה לצאת איתי לדייט ולהכיר אותי יותר או לישון איתי בלילה, אסרב ואסביר לו שאני בזוגיות ושזה פחות מתאים".

עדי: "אנחנו ביחסים סגורים כי זה מה שהכי מתאים לנו מאז שאנחנו ביחד".

ערן: "בתחילת הקשר היינו ביחסים סגורים וזה היה דווקא קל. יש משהו חזק ועוצמתי בלהיות נאמן למישהו. אני בטוח שהרבה הומואים יחשבו שאם בן הזוג שלי רחוק, אז אני בטח לא מקבל את מה שאני רוצה, וזה לא נכון. בזוגיות יש הרבה מעבר לסקס, וכמו בכל זוגיות כשעולה שאלת היחסים הפתוחים, צריך פשוט לשאול 'האם אני נשאר ומנסה להתאים את הזוגיות לחיים שלי או שאני זונח אותה וממשיך הלאה? ריקי ואני כן פתחנו את היחסים בהמשך וקבענו גבולות מסוימים. לפני שרצינו לפתוח את היחסים, היינו מדברים אחד עם השני ומוודאים שזה בסדר. לצערי, זה לא תמיד עבד כמו שקיווינו".

טיפ למי שרוצה למצוא בן או בת זוג מחוץ לישראל?

אופיר: "אני ממליץ לאנשים שרוצים להיכנס למערכת יחסים כזו שתהיה להם המון סבלנות ושיבינו שמדובר במנטליות שונה. זה דורש המון פתיחות, ישירות, כנות ואמון. אם אתה אדם שסומך על אנשים אחרים אז תוכל להיכנס לזוגיות כזו אבל אם לא – חבל על הזמן".

ניר: "לונג דיסטנס זה דבר אפשרי אבל הוא מאוד מקשה על בנייה של זוגיות יציבה ובריאה. אני ממליץ מאוד להימנע מזה במידת האפשר, אלא אם ויתור של מעבר של אחד מבני הזוג יהיה עוד יותר הרסני לזוגיות. בכל מקרה, אני לא ממליץ להיכנס לזוגיות שהיא לונג דיסטנס כבר מתחילתה, בייחוד אם אין תאריך תפוגה ידוע מראש. הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת הוא להקפיד על תקשורת רציפה וגלויה, לא משנה כמה זה קשה ולא משנה כמה הרגשות שעולים עשויים להיות לא נעימים".

ערן: "קודם כל להיות כנים עם עצמכם ועם מי שאתם ולא לחפש זוגיות כדי לעבור לגור במדינה אחרת, אלא כי אתם באמת אוהבים את הפרטנר. חשוב לדבר איתו על הרגשות שלכם לעתים קרובות ולנסות לשמור על עניין בזוגיות. למשל, לחפש יעדים קצרי מועד ששניכם רוצים לבקר בהם. חשוב גם ללמוד אנגלית ברמה גבוהה כדי שתוכל להתבטא בקלות".

"אותו נהר פעמיים", אלבום הבכורה של זיו שייצא בסוף השנה, מורכב מאוסף של שירים שנכתבו בהשראת החיים בירושלים, בניו יורק ובישראל. "הלחנים שנכתבו בניו-יורק מהדהדים את תחושת הגעגועים לישראל. השיר 'ביני ובינך יש ים' הוא השיר היחיד באלבום שלא כתבתי את המילים שלו והוא האישי ביותר עבורי. הוא מתאר את התקופה המאתגרת שאני חווה כשבעלי חי כל כך רחוק ממני", מספר זיו.

"החודשים שלי עם ריקי היו בין החודשים המאושרים של חיי. להיות בזוגיות אוהבת ומקבלת זאת חוויה עוצמתית שמגיע לכל בן אדם לחוות. אחד הדברים היפים בלונג-דיסנטס זה שיש לך הזדמנות להגיע לאמת שלך עם עצמך, כשאתה לא מוגבל למציאות פיזית", מסכם ערן.