יש לי תיאוריה. כדי שקשר זוגי יהיה מושלם צריכים להתקיים שלושת הקליקים: 
הקליק הרגשי - להתרגש כשמתראות, מתנות קטנות, רומנטיקה שלא מרגישה קלישאתית.
הקליק הקוגניטיבי - אותו עולם מושגים, רמה אינטליגנטית זהה, למידה והפריה הדדית.
והקליק הפיזי - משיכה, סקס, התאמה מינית. 

האם יש אלגוריתם, כל כך מדויק, שהוא מצליח לאפיין אותך תוך שהוא מבין מתוך מה שאת מספרת ומתוך מה שאת שוכחת לספר? אלגוריתם שמכיר לא רק אותך, אלא גם עוד נשים כמוך, ויודע להתאים לך את מה שאפילו את לא קלטת שאת מחפשת?

יש כל מיני אפשרויות שם בחוץ: אוקיי קיופד – הביורוקרטיה של הלסביון, לא התבקשתי למלא כל כך הרבה טפסים מאז הצו הראשון; שי דייט – לכולנו יש שם כרטיס ורוד עתיק יומין ואקסית אחת מוצלחת לפחות; אטרף גירלז – סגול, שיקי, ממשק מפנק וידידותי, מערכות אבטחה מוגזמות אבל לפחות לא תמצאו שם סוטים; טינדר – חוק המספרים הגדולים, ככל שתראי יותר ככה הסיכויים שתמצאי יותר; אבל מה עושים עם כל כך הרבה? ומי ינקה את כל הבלגן? כשיורים לכל הכיוונים די קשה לקלוע בסופו של דבר.

העניין בכל אלה, שכל נחתומה נאלצת להעיד על עיסתה. אחרת איך יידעו מי היא ומה היא מחפשת?
אז תכירו את "נזוגייז", הזרוע הצבעונית של "נזוגה" מבית היוצר של בילי ורוית. כשפסיכולוגיה פוגשת היי-טק בתוספת אינטואיציה נשית. לקחתי את המחברת המשוטטת ואת עט הפיילוט הכחול ונסעתי לפגוש אותן לראות במה דברים אמורים.

בילי ורוית הכירו במשרדי פלורסנט באחת מחברות ההיי-טק כשעבדו יחד. רוית הגיעה עם תואר בפסיכולוגיה ולמדה ייעוץ זוגי, בילי עשתה תואר בלוגיסטיקה וכלכלה ולמדה נומרולוגיה קבלית ופסיכותרפיה גופנית.

"כבוד הדדי הוא ערך עליון" | צילום: יפעת שטינברג

ממרמור קפה אחד למשנהו במטבחון היי-טקי שתיהן הבינו שהיי-טק זה נהדר אבל כשאת רותמת אותו ולא כשהוא רותם אותך, שברו את הספלים ויצאו לדרך עצמאית.

ישבו עם שק התארים והקורסים המגוונים כשהכול הצביע על כיוון אחד – להחזיר את הכבוד לעולם השידוכים. עם המון תשוקה ותבונה כמו במשחק זיכרון מצליחות השתיים להתאים זוגות זוגות.

שתיהן הבינו שמלבד היכרויות וירטואליות אין יותר מידי אופציות. מעגלי החברים לא מתחדשים וכך הקימו את "נזוגה" (היכרויות לסטרייטים). כשמההתחלה רוית הכריזה שהיא רוצה לפנות גם לקהילה הגאה.

למה? מה כל כך משך אותך לקהילה?

"חשבתי שאם לסטרייטים חסר מיזם מהסוג הזה, אז על אחת כמה וכמה לקהילה הגאה שבארצנו השמרנית לא מתייחסים אליה לעתים כקהל צרכני, ורוב המיזמים, בכל תחום שהוא, באים מתוך הקהילה עצמה".

אפשר לשאול כמה נשים מאגר הלסביות מונה?
"כרגע באזור ה-100 נשים".

מה זה המאגר הזה בעצם?
"זה החלק ההיי-טקי. מדובר במערכת CRM שנבנתה לפי הצרכים שלנו".

אז אחרי הסמול טוק והרקע עברנו לאקשן.

"שלב הראיון" - ראיון מצחיק ומעניין, סיור במוזיאון חיי שרק חידד לי כמה לפעמים אני שוכחת לעצור, להביט לאחור ולהבין מה עברתי ולאן אני רוצה להגיע.

אחר כך החלקנו בקלילות לשאלות קצת יותר אישיות ומצאתי את עצמי מכיסא המראיינת עוברת למרואינת- "לאיזה סוג נשים את נמשכת?"

וזה כיף לקחת לפתע את נושא ההיכרויות ברצינות, להכיר מתוך התאמה, ולא להתאים בכוח בגלל שהכרנו. מצאתי את עצמי עונה, ותוך כדי גם מבינה יותר וסומכת יותר על שתי הנשים שמולי, כי יש להן ניסיון והן בטוחות בעצמן.

מבחינת חיצוניות נמשכתי לכל מיני סגנונות של נשים שבסך הכול הן היו נראות לי סבבה אבל אם אני מנסה לאפיין את הטיפוס שלי, תמיד נמשכתי לטיפוס הכריזמטי, יצירתי, שאפשר להתגלגל איתה לשיחות עומק, שאני יכולה לדבר איתה שעה ושכחתי לשאול מה היא עושה בחיים ואיך קוראים לה.
(ואז גיליתי שהיא בת 22 אבל זה היה מאוחר מידי, כבר נתפסתי).

ואז נשאלתי על "הרשימה". מה הרשימה שלי. מצאתי את עצמי פורטת את רשימת הדברים שהייתי מעדיפה שיהיו על יבש.

פתאום הבנתי שיש פה קטע, שהן בעצם מנסות להתאים לי שילוב בין הלב והרגש לבין הרשימה – שהיא השכל הישר, ולשלב לבסוף בכל זאת גם את נושא החיצוניות, לפי הסדר שאני הכתבתי. לב, שכל, חיצוניות.

תוך כדי גם הבנתי שאני אוהבת גבוהות נונשלנטיות כי זה מזכיר לי את המדריכה שהייתה לי במד"צים כשהייתי בתיכון. (כמה נדוש, קראשים על דמויות סמכותיות).

משם השיחה קלחה בנעימות לשאלות על האקסיות, המכנה המשותף, היציאה מהארון, האסימון, מה אני אוהבת לעשות. היה לי קל מאוד להיפתח והרגשתי מוגנת. הרגשתי שאכפת להן והן פשוט אוהבות לייצר חיבורים.

"תחשבי שאם את נכנסת למאגר שלנו, אנחנו כל היום מסתובבות ואת בראש שלנו ואנחנו מחפשות לך מישהי", מסביר רוית, "תחשבי גם שכל היום אנחנו פוגשות נשים ומכירות ומוסיפות אותן למאגר - וזה הרעיון. כמו חברה שמכירה אותך".

ומה העלות? 550 שקל לשנה ללא התחייבות למספר הדייטים שייצא לכן מהשירות.

אז איך זה עובד בתכלס?

ברגע שהן מזהות שיש התאמה הן יוצרות קשר עם 2 הצדדים. החיבור נעשה בוואטסאפ, נותנות שם פרטי, גיל, סטטוס, עיר מגורים ומחליפות תמונות. החלפת התמונות מתבצעת דרכן כדי שהכול יהיה הדדי.

"אם יש אישור מ-2 הצדדים אנחנו נותנות לאחת את הטלפון של השנייה ויוצאות מהתמונה
כדי לא להעיק אבל כן חיות את זה, ומבקשות שיעדכנו אותנו מה קורה", מוספיה רוית.

היום הן כבר אחרי פיילוט של חצי שנה בגזרת הלסביות ומאוד בטוחות בעצמן.

ואם יש משהו אחד שמאוד חשוב לשתיהן זה כבוד. "זה ערך עליון בעינינו. אנחנו מקפידות על שלושה כללים - לא נעלמים, לא מסננים ולא מדברים לא יפה. כבוד בסיסי, נפגשת עם בחורה, היא לא נראית לך? את תתני לה את הכבוד ותשלחי הודעה אחרי זה שזה פחות מתאים", מסכמת רוית.

"ועוד דבר אחרון, אם אנחנו קולטות שמישהי תקועה על האקסית, אנחנו שולחות אותה חזרה לאקסית או פשוט אומרות לה שהיא עוד לא מוכנה", מוסיפה בילי.

ספרו על רגע מרגש שחוויתן בנושא הכרויות לנשים?
"יצא לנו לחבר שתי נשים שזיהינו שיכול להיות שם פוטנציאל. הן אמרו שהכירו בעבר באיזו מסיבה, ומשום מה זה התמסמס ולא יצא מזה כלום. שאלנו אם בא להן לנסות שוב, כי אנחנו ראינו שם משהו. הן הסכימו, יצאו ועד כמה שידוע לנו הן עדיין ביחד".

אתן מאמינות שיש מישהי אחת למישהי אחת?

"ממש לא. אנחנו מאמינות שלכל אחת יש יותר מאחת שמתאימה לה, אבל רק אחת מהן תגיע אליה בזמן הנכון".

טוב אז מסתבר שאפשר להוסיף לתיאוריה הקליקים שלי את הקליק הרביעי שלא חשבתי עליו - תזמון.