מאט לויד חי עם בן הזוג שלו במשך שנה וחצי, עד שהשתכנע לעבור יחד איתו מברמינגהם ללונדון. השניים התמקמו בעיר הגדולה, אבל מאט גילה שהמקום שלו רק הולך ומצטמצם. "זה התחיל מדברים קטנים", משתף לויד בראיון, "הוא מחק לי את אפליקציות ההיכרויות והודיע לי: 'אתה איתי עכשיו'. הוא השיג את הסיסמאות שלי, וחיטט לי בטלפון כדבר שבשגרה". בהמשך דחף ההשתלטות של החבר שלו לשעבר רק החריף.

"זה נהיה נורמלי מבחינתו ללוות אותי בכל פעם שהלכתי לפגוש מישהו", מסביר לויד, "הוא נתן לי להתחבר רק עם החברים שלו ועם אנשים שקיבלו אישור ממנו. הוא אמר לי כל הזמן שהחברים שלי הם אנשים איומים, ורק התרחקתי מהם יותר".

בתחילה לויד לא זיהה את הסימנים למערכת יחסים מתעללת, אבל המציאות המשיכה והפכה מטרידה יותר. "בשלב מסוים הוא נהיה אלים כלפי כשיצאנו לבלות", משחזר לויד, "הוא היה מקלל אותי בצעקות ומשתכר מאוד, מה שרק היה מגביר את האלימות והקללות. בסופו של דבר הוא החל לשבור דברים. כל העניין התדרדר מדברים קטנים כמו מאבקי שליטה עד לאלימות והתעללות".

"ראיתי על הקיר סימנים כאילו מישהו דפק עליו בחוזקה"

המשבר הסופי ביניהם התרחש לילה אחד. “היינו במועדון והוא עשה את הקטע הקבוע שלו, ואמר לי שכדאי שאמצא מישהו אחר לישון איתו הלילה, כי הוא ינעל אחריו את הדלת ולא ייתן לי להיכנס. הלכתי לחבר וחזרתי כעבור יומיים. ראיתי על הקיר סימנים כאילו מישהו דפק עליו בחוזקה. השותף אמר, ‘כשהחבר שלך חזר הביתה, הוא ריסק את הטלפון שלו לתוך הקיר’. כשהבטתי בקיר, פתאום הבנתי מה קרה".

למרות שמאט היה לבדו בעיר הגדולה וחדש יחסית, הוא החליט מיד לצאת מהבית. הוא ארז את הדברים שלו ויצא משם כשהוא מנתק את הקשר הזה לתמיד. כמו בסיפורים רבים אחרים של אלימות מבית, לויד נאלץ להתמודד עם הטרדות בלתי פוסקות ורדיפה מהתוקף שלו.

היציאה הפתאומית שלו מדירתם המשותפת הכריחה אותו להכיר בעובדה שהתרחק מכל חבריו, ולשאול את עצמו האם יישאר ללא מקום לישון בו. "יש לי שני חברים בלונדון שהיום אני מחשיב אותם כחלק מהמשפחה שלי, אבל אז הייתי כל כך מנוכר, שדרש ממנה הרבה מאמץ לחזור להיות איתם בקשר".

"הייתי נואש למצוא מקום", הוא ממשיך, "ומצאתי ידיד בסצנה הקווירית, אבל החבר לשעבר התיידד איתו. יומיים אחרי שעברתי לשם, אני נכנס לסלון ומוצא את החבר לשעבר יושב לדרינק עם בעל הבית", מאט נזכר בתקרית נוספת, “הוא איים עלי ואמר לי שאם הוא יראה אותי במועדונים או בפאבים שהוא הולך אליהם, הוא יתקוף אותי".


מאט חיפש עזרה באינטרנט ומצא לבסוף את הקו החם של Galop, ארגון להט"בי נגד אלימות. "התקשרתי לקו החם ובחיים לא אשכח את הקול של מי שענה לי. לא ידעתי מה לומר, ואמרו לי 'בוא נדבר על מה שאתה מרגיש כרגע'. דיברנו על מה שקרה, והם סיפקו לי תמיכה מדהימה". הארגון סייע לו להגיש בקשה לבית המשפט לצו למניעת הטרדה, והפנו אותו לעו"ד שמקבל בהנחה אנשים שהופנו אליו דרך הארגון.

בנוסף, הפנו אותו לעוד גורמים מטפלים המתמחים במקרים של התעללות מבית בקהילה הלהט"בית. מאט מעיד שההטרדות נפסקו רק כשהופר צו בית המשפט בידי החבר לשעבר, מה שהוביל ליישום ההשלכות הקבועות בחוק להפרת הצו.

>> "מדובר במישהו שהפיץ HIV באופן מודע"

>> גילה שהוא יוצא עם טרנסית - וכך הוא הגיב

>> "בת הזוג שלי אנסה אותי - וזה מה שעברתי אחרי"

לפי סקרים שבוצעו באנגליה, גברים מהקהילה הלהט"בית בסיכון גדול פי שניים לאלימות ביתית מאשר גברים הטרוסקסואלים, ובנוסף, הם נוטים שלא לדווח על מקרי התעללות בהשוואה לשאר. "זה הכל נורמות מגדריות", מסביר לויד, "הרעיון שגבר צריך להיות חזק ואמיץ... לדעתי הקהילה הלהט"בית ירשה חלק מהסטראוטיפים הללו, וזה בטח אחת הסיבות שבגללה לא מדווחים על זה מספיק".