בטור פתוח שהתפרסם בהאפינגטון פוסט מספר הסופר ג’ון סטארק כיצד קיבל למייל מכתב קצר, שהוציא אותו משלוותו לחלוטין. המייל הגיע מהאישה לה היה נשוי מי שקיים איתו מערכת יחסים רומנטית ארוכת שנים, שהתרחשה במקביל לנישואיו. סטארק מסביר את הרקע לסיטואציה המביכה. "הוא היה שכן שלי, ולא פיתיתי אותו, על אף שהיה צעיר ממני ב-20 שנה. זו לבטח הייתה הפעם הראשונה שלו עם גבר, בעוד שאני, אפשר לומר, כבר הייתי בסביבה תקופה", מודה סטארק.
"זה לא שהרומן שלנו היה טיסה לירח על כנפי פרפרים, אלא יותר כמו נסיעה ברכבת: התנעה איטית למסע שנמשך חמש שנים", הוא מתאר. מייק (שם בדוי), היה השכן החתיך מעבר לקיר, עם "שיער שחור גלי, עיניים בצבע כחול עמוק, וריסים כמו וילונות".
הקשר שלהם התחיל בחברות גברית סטרייטית למהדרין, השניים היו עושים דברים גבריים ביחד כמו צפייה בספורט, שאכטות בחברותא, וסיוע הדדי בפרויקטים של עשה זאת בעצמך. תארו לכם את השניים משווים ארגזי כלים. "היו רמזים, חלק עבים מאוד, שהוא נאבק לקבל את המיניות שלו. למשל, הוא אמר לי פעם שנכנס לאתר פורנו לראות איך הומואים 'עושים את זה', והתוודה בפני שהוא נמשך לסטודנט באוניברסיטה בזמן לימודיו, ולא עשה עם זה דבר".
בסופו של דבר הקשר עבר את שלב הדיבורים והגיע לשלב הגופני, אבל מייק, כמו סטרייטים רבים, פחד מנשיקות. "לקח לו חודשים להרגיש נינוח להתנשק", כותב סטארק, "סקס יכול להיות חוויה גופנית טהורה, אבל נשיקה היא אישית וקרובה מאוד". בסופו של דבר מייק כבש את פחדיו, והשניים המשיכו ברומן שלהם שנים ארוכות. עד שיום אחד מייק חלף ועבר למחוזות הגוסטינג.
>> 20 סיטואציות שכל הומו מהפריפריה מכיר היטב
>> "בת הזוג שלי אנסה אותי - וזה מה שעברתי אחרי"
>> 6 ספורטאים שמצאו עצמם במרכז שערוריית מין גאה
"הוא פשוט נעלם מבלי לומר שלום. לא זכיתי למענה לשיחות שלי, הוא חסם אותי בפייסבוק. מעולם לא נכנסו לוויכוחים, והוא ממש לא יצא בסערה מחיי ונעלם. הייתי נואש לתשובות ופניתי, באומץ או בטיפשות, לאשתו. 'מה קורה עם מייק?', שאלתי. 'אין לי מושג', היא ענתה, 'הוא לא מדבר עליך'”.
עוד חמש שנים חלפו מאז ההיעלמות הפתאומית של השכן המזגזג, ומייק קיבל מייל שעליו מעולם לא השיב: "כמה זמן נמשך הרומן שלך עם בעלי? אני אשמח לדעת את טווח השנים בבקשה". סטארק בחר לא להשיב למייל, בהנחה שזה התפקיד של מייק לספר לאשתו מה קרה ומתי, ולמרות זאת, הוא קצת מתחרט שלא ענה בזמן. "אני יודע שלרמאות חיי מדף ארוכים, ולעיתים קרובות היא שבה וחוזרת להטיל בך אשם".