מדוע להט"בים חשופים יותר לאובדנות באופן כללי?
"התהליך של היציאה מהארון כרוך הרבה פעמים בתחושה בסיסית של זרות וניכור שממשיכה גם אחרי היציאה מהארון. התחושה הזאת הרבה פעמים מוטמעת בנפש של אנשים להט"בים ויכולה לצוץ ולהתעצם כשיש גורמים סביבתיים שמאיימים על תחושת הביחד. ידוע שגם אם לא מדובר בתקופת משבר, רמת האובדנות בקהילה הלהט"בית, ובקהילה הטרנסית בפרט, גבוהה הרבה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה. הגורם המרכזי לאובדנות הוא דיכאון והגורם המרכזי לדיכאון הוא תחושות ניכור ובדידות. המצוקה הנפשית ותחושת הבדידות היא תחושה שמאוד קשה לשאת ויכולה לגרום להתפתחות לדיכאון שמשפיע מאוד התפקוד ועלול לגרום לנזק גם אחרי סיום משבר הקורונה".

מה קורה בזמן משבר הקורונה?
"בזמן חרדה, הרבה פעמים הנטייה הטבעי שלנו היא לקשר חברתי שמנמיך אותה. כשמבקשים מאיתנו במפורש לא ליצור קשרים חברתיים וכשאנחנו לא יכולים ליצור קשר עם אנשים קרובים אלינו, זה מעצים מאוד את החרדה. ישנם להט"בים שמקיימים דייטים ומפגשים אישיים כדי להנמיך את תחושת הבידוד והמצוקה הנפשית. בימים האלה, האמצעי הזה שמשמש גם להפגת הבדידות וניכור, לא נמצא. בנוסף, הרבה להט"בים מרגישים לא מוגנים בבית ומוצאים את הנחמה מחוץ למשפחה שלהם. ביניהם להט"בים שבארון מול המשפחה שלהם, שלא רק לא תומכת אלא גם ביקורתית. כעת, האפשרות שלהם ליצור קשר עם להט"בים אחרים מחוץ לסביבה המיידית נקטעת".

שלי נתן (צילום: אמרי זגורי, באדיבות המצולמת)
שלי נתן. "הרבה להט"בים מרגישים לא מוגנים בבית ומוצאים את הנחמה מחוץ למשפחה שלהם" | צילום: אמרי זגורי, באדיבות המצולמת

אילו עוד אוכלוסיות נוספות נמצאות בסיכון?
"נמצא שלהט"בים בני הגיל השלישי סובלים יותר מאחרים מרמות גבוהות של בדידות ותחלואה. להרבה מהם אין רמות תמיכה משפחתיות קרובות. בנוסף, להט"בים שנמצאים בהורות משתופת חשופים לדינמיקות מוחרפות במיוחד כשיש שאלה לגבי מעבר הילד לבית האב או בית האם ומידת הבטיחות של המעבר. הסוגיות האלה הן אמיתיות, אבל יכולות לעורר נושאים רדומים שקיימים ברקע, כמו מי ההורה הדומיננטי שמטפל בילדים? איך מתקבלות ההחלטות לגבי הילדים? והאם להיעזר בסבים וסבתות מהצד הזה או מהצד אחר? כך שגם כאן, המתחים שגם ככה קיימים וההתלבטויות שגם ככה קיימות, עלולות לגבור במשפחה עם הורות משותפת".

איך את ממליצה להתמודד?
"להיות בקשר עם אנשים שאנחנו מכירים ואוהבים באמצעות האמצעים העומדים לרשותנו כמה שאפשר. במידה ואין רשת תמיכה כזו, או שרשת התמיכה לא מספקת, אפשר להיעזר בייעוץ ע"י אנשי מקצוע מומחים בקליניקה הלהט"בית, שמבינים את הקשיים הייחודיים של להט"בים. לחילופין, אפשר להיעזר בקבוצות הווירטואליות שפתחנו ללא תשלום. מדובר בקבוצות שיח וקשב שמאפשרות למשתתפים לבטא את המחשבות והרגשות שלהם, להכיר אנשים חדשים, לחלק ולהרגיש ביחד. אלו קבוצות שאנחנו מפעילות 3 פעמים בשבוע ומאפשרות רצף והפגת בדידות. הן מיועדות לכל הגילאים, מי שפונה לקבוצה עוברת שיחה טלפונית עם עובד סוציאלי ולאחר מכן אנחנו משתדלים לחלק את הקבוצות, כך שהמשתתפים ירגישו בנוח".

להצטרפות לקבוצות שיח וקשב וירטואליות של האגודה למען הלהט"ב ללא תשלום לחצו כאן

הקליניקה הלהט"בית של האגודה מפעילה מרכזי טיפול וייעוץ בפריסה ארצית. בכל המרכזים צוות מקצועי עם הכשרה קלינית ומומחיות בתחום הטיפול בקהילה. לפרטים לחצו כאן

קו הקשב של האגודה, "יש עם מי לדבר" פועל בימים אלו 24/7 דרך אפליקציית וואטסאפ (whatsapp) במספר: 058-6205591 ובימים א'-ה' בשעות 19:30-22:30 דרך הטלפון: 03-6205591