בפעם הראשונה בהיסטוריה מדינה הכירה ברצונה של ילדה בת שש לשנות את השם והמגדר הרשומים בתעודת הלידה. למרות שלואנה הביעה את עצמה בגיל מוקדם יותר, החוק הארגנטינאי קבע שהיא אינה כשירה לבצע אף החלטה לעצמה, אך לבסוף בשנת 2013 כשהגיעה לגיל שש, אפשר לה לממש את התהליך המהווה תקדים עולמי בשיתוף פעולה בין הרשויות לקהילה הטרנסג'נדרית. האם גבריאלה, מספרת בראיון חדש על שנותיה הראשונות של לואנה כילדה טרנסג'נדרית.
"הסימנים הגיעו בשלב מוקדם מאוד", נזכרת גבריאלה. עוד בטרם מלאו לה שנתיים צפתה אינספור פעמים בסרט "היפה והחיה", רקדה כמו בל ונהגה להתחפש לנסיכה בעזרת פאות ופריטים מהארון של אמה. במקביל, היו ללואנה בעיות בשינה, והרופאים אמרו להוריה שבאופן כללי, מנואל (שמה מלידה), סובל מהפרעה התנהגותית.
בגיל 20 חודשים החלה לואנה לדבר, ואמרה להוריה: "אני ילדה, אני נסיכה". הוריה התעקשו לתקן אותה ולהסביר לה שהיא ילד. מצבה החמיר, ובגיל שלוש כבר נהגה לפגוע בעצמה והחלה להטיח את ראשה בקיר.
הייעוץ הרפואי קבע שוב, יש להעביר אותה תכנית מתקנת לחיזוק הגבריות. בעצת הרופאים סילקו את סרטי הנסיכות, נעלו את הארונות כדי שלא תוכל ללבוש את בגדי הנשים של האם, ושבו ואמרו לה שאינה בת אלא בן. יום אחד, ראתה גבריאלה את בנה מנואל בן השלוש לבוש בחולצה רטובה שהוריד מהחבל, רועד מקור. באותו רגע הביטה בעיניו והבינה שבנה שבור, שאינו ילד מאושר.
"לא ידעתי כלום", מעידה גבריאלה, "פנינו לרופאים ופסיכולוגים רבים". אולם מה שהציל אותם היה סרט דוקומנטרי על ילדה טרנסג'נדרית בארה"ב שצפו בו ביחד. מנואל טען שזה מה שיש לו, וכעבור כמה חודשים פנה להוריו, ואמר להם: "קוראים לי לואנה, ואם לא תקראו לי ככה אני לא מתכוון לענות לכם".
"היא לא התכחשה לאיברי המין שלה בגלל שהיא טרנסית", גבריאלה מסבירה, "אלא היה לה קשה לקבל את העובדה שהיא ילדה טרנסג'נדרית, בת שנולדה עם פין. בגיל שנתיים החלה לומר זאת וסבלה מאוד, כיוון שלא הקשבנו לה. אחיה התאום סבל גם, הוא הרגיש רע לראות אותה מתייסרת".
"היא ילדה טרנסג'נדרית, וזה הכל", מכריזה גבריאלה, "זה היה ההסבר היחידי שיעזור לה להיות מאושרת ולהפסיק לפגוע בעצמה". כשהבינה לבסוף מה זה אומר להיות טרנסג'נדרית, החלה גבריאלה להיאבק על זכותה של לואנה לשנות את שמה ומינה בתעודת הזהות. הרשויות סירבו לבקשתה כיוון שהייתה קטנה מדי, ללא כל יכולת להחליט לפי החוק.
"ב-2013 השגנו את תעודת הזהות. כשמלאו לה שש שנים זכתה להכרת המדינה תחת חוק זהות מגדרית. לואנה היתה נקודת מפנה, היא פתחה את הדלת כדי שנוכל להתחיל לדבר על ילדוּת טרנסית". מאז הפכה גבריאלה לדוברת למען החברים הצעירים ביותר בקהילה הטרנסג'נדרית, והוסיפה לפרסם ספר בשם "אני ילדה, אני נסיכה", המספר את סיפורה של לואנה בת ה-11 היום.
>> ואז אמא שלי התפרצה לחדר באמצע הסטוץ. צפו
>> "המאמן לא פנה אליי בלשון זכר, אפילו לא פעם אחת"
הספר התחיל כיומן שכתבה גבריאלה בעצת הפסיכולוגים כדי לעקוב אחר התנהגותה של לואנה, הרגל שליווה את גבריאלה גם בשנים שאחרי. לימים, במקום לשמש למאמצים "לתקן" אותה, הפך לאמצעי להאדיר את זהותה כילדה טרנסג'נדרית, ואולי להאיר את דרכן של משפחות לילדות טרנסיות.