דייב טייסון, מאמן כושר מווירג'יניה, רוצה לדבר אתכם על משהו. במסר שהעביר לעולם באמצעות עמוד האינסטגרם שלו הוא משתף: "אני פסיבי כנוע, ואני לא מתבייש בזה!". את המסר העביר טייסון בשלוש תמונות בעמוד האינסטגרם שלו, כשהראשונה שבהן היא הגבלת צפייה לקרובי משפחה, "אם חשבתם לגלול ימינה, אל תעשו את זה! אם כן, ראו הוזהרתם". שתי התמונות העוקבות מציגות את טייסון בג'וקסטרפ מזערי.
טייסון מנצל את הפלטפורמה כדי לדבר על נושא מושתק יחסית, איך אנחנו מפנימים מוסכמות חברתיות בנוגע למיניות וגבריות מבלי שחשבנו מה זה אומר עלינו. "בתור נער שחור לימדו אותי שאסור לי להראות חיבה כי זה גיי", הוא נזכר, "לא הייתי יכול לאהוב כי לאהוב זה חולשה! גברים שחורים לא מבקשים חיבוק מגברים אחרים, אנחנו קשוחים ולא מתעסקים בתחושות ורגשות".
הוא ממשיך להסביר כיצד נאלץ לענות על כל הציפיות החברתיות מגבר שחור, עד שהחליט לצאת מהארון, אבל זה לא הסוף. גם בתור גבר גאה טייסון פילס לעצמו דרך וניסה להבין מה זה אומר להיות גבר שחור וגאה. "זה כאילו נתנו לי חוברת הוראות לאיך הומו שחור צריך להיראות! הוא צריך להיות אגרסיבי, אקטיבי, דומיננטי... להיות אקטיבי זה נחמד אבל זה לא בשבילי. אני בחור די דומיננטי אבל אני מעדיף להתמסר לגבר שלי".
טייסון מספר על עצמו, ומעיד על חלק לא מבוטל מקהילת הפאוור-בוטום. הביטוי מציין גברים הומואים, שריריים מאוד וגבריים מאוד, שרבים מהם לא אוהבים לדבר על כך שהתנוחה המועדפת עליהם היא להיות הנחדר, ובטח שלא להיות המתמסר מבין השניים. "שנתיים מבולבלות עברו עד שגליתי את האמת. לא הייתי הגבר שנולדתי להיות, אלא ניהלתי את החיים שהחברה ציפתה ממני לנהל".
"חלק מכם אולי ישאלו, מה קשורות התמונות האלה לעזאזל??", מוסיף טייסון, "טוב, אז התמונות האלה הן אצבע משולשת ענקית למה שהמשפחה, החברים והחברה אמרו לי שאני צריך להיות!".
>> חשיפה: אלימות מדאיגה בקרב זוגות נשים בישראל
>> "המאמן לא פנה אליי בלשון זכר, אפילו לא פעם אחת"
טייסון יוצא מארון הפאוור-בוטום בגאווה: "אני גברי, שרירי, ואני יכול להיות אגרסיבי, אבל עם הפרטנר שלי אני גאה להיות פסיבי וכנוע, ואני מסרב להתבייש עוד! אם נראה לכם שאני פחות גבר בגלל שאני אוהב שטוחנים אותי או ששולטים עלי, העבודה הקשה והשאיפות שלי יעידו אחרת! ואמן למי שנועדתי להיות!”.