מאז נעורי בארון של חיפה של שנות ה-80 ועד היום, עברה הקהילה הלהטב"ית דרך ארוכה. ככל שיותר אנשים יצאו מהארון בפומבי, כך נחשף המיינסטרים הישראלי בעיקר ללסביות ולהומואים, עד שכיום נוער שגדל באותה חיפה או בכל מקום ליברלי יחסית, יחשף במהלך חייו לדמויות שיכולות להוות עבורו מודל להזדהות ולעזור לו להבין מי הוא ושהוא לא "דאפיד, ההומו היחיד בכפר". זה היופי בנראות וזו העָצמה של קהילה שיוצאת מהארון ("האישי הוא הפוליטי", אם תרצו).
אחרי הדרך הארוכה שעשתה החברה הישראלית עם הומואים ולסביות, היינו מצפים להכיר גם לא מעט דמויות של אנשים שנמשכים ליותר ממגדר אחד, אנשים מולטי-משיכתיים. בפועל, מעטות הן הדמויות הביסקסואליות מחוץ לארון במיינסטרים הישראלי, ואנשים מהקשת הבי, פאן, ופולי-סקסואלית מודרים אפילו מהשיח בתוך הקהילה הלהטב"ית עצמה, תופעה המכונה "מחיקה ביסית". לא מאמינים? נסו להשוות את כמות ההומואים והלסביות המפורסמים שאתם מכירים, לכמות האנשים הביסקסואלים שאתם מכירים.
השנה נבחרה הקהילה הבי-פאן-פולית כנושא המרכזי של אירועי הגאווה בתל אביב. הנושא עורר בי סקרנות להכיר קצת יותר את העולם הביסי, להבין מה החלק שלי כגבר הומו בהדרה של א.נשים רב משיכתיים, וגם רצון למצוא דרך לרתום את הצילום ואת הבלוג שלי כדי לעודד נראות בי-פאנ-פולית ולפעול בסביבה הקרובה אלי נגד מחיקה ביסית.
כך נולד פרויקט "ביסים, נעים להכיר", שמציג תמונות של א.נשים מולטי-משיכתיים. בבלוג שלי תוכלו לראות את כל התמונות ובלחיצה על כל תמונה, תוכלו להכיר את הדמות שבתמונה בשמה ולקרוא ציטוט מהחוויה שלה כבי, פאן או פוליסקסואלית.
הא.נשים שהשתתפו בפרויקט מגוונים באופן יחסי – מעפולה ועד בית קמה, רווקות וזוגיים, עם או בלי ילדים, דתיות וחילונים. חלק יצאו מהארון מזמן ואחרים יצאו מהארון ממש לאחרונה, דבר שהפך את ההשתתפות האמיצה שלהן בפרויקט ללא טריוויאלית בכלל.
אני מקווה שהתמונות והציטוטים יעזרו להגביר נראות ביסית ויעוררו שיח בנושא. הפרויקט הזה אולי לא ישנה את העולם, אבל אם נצליח להגיע דרכו לליבם של בני נוער המחפשים את מקומם וצמאים לראות ולשמוע א.נשים "כמוהם" – דיינו! אגב, למי שעדיין שואל לשם מה צריך מצעדים, במיוחד בפריפריה – אני מקווה שקיבלת תשובה.
את כל התמונות והסיפורים מאחוריהם תמצאו בבלוג של עפר קידר
>> כל התמונות ממצעד הגאווה 2017
>> ככה סצנות סקס לסביות צריכות להיראות