ההחלטה האם, מתי ואיך להפוך להורה היא אחת מהמרכזיות שאנו נתקלים בהן לאורך החיים, וחשוב לבחון לעומק את האפשרויות השונות, אשר כל אחת מהן כוללת בתוכה טיפוס הורות אחר, ומערכת הורית אחרת. הדבר החשוב ביותר הוא שלפני קבלת ההחלטה תערוך בירור מקיף עם עצמך לגבי טיפוס ההורות המתאים לך, ולגבי ההיבטים הכלכליים השונים הכרוכים בסוג הורות כזה.
אפשרות אחת הינה הורות משותפת, כלומר היכרות עם אישה שתהיה פרטנרית להורות, ויצירת הסכם הורות. לכך ישנם יתרונות רבים וגם אתגרים לא פשוטים. יתרון ראשון הוא כמובן שישנו שותף להורות המתחלק בנטל של הטיפול בילד (הן מבחינת עצם הטיפול והן מבחינה כלכלית). הדבר מאפשר חלוקת זמן מסוימת ויכולת גדולה יותר של שילוב הבאת ילד לעולם במארג החיים שלנו כגון עבודה ומחויבויות אחרות. יתרון שני הוא שהתהליך אינו מצריך את העלויות הכלכליות הגבוהות של הליך פונדקאות אשר נעשה בחו"ל. אולם האתגרים גם הם אינם פשוטים: ראשית מדובר כמובן במציאת שותפה אשר תוכל להסכים עמה על עקרונות בסיסיים של גידול הילד, ותוכל ליצור עמה אמון ודיאלוג חיובי. שנית, כמו כל תהליך שנעשה בין שני אנשים, הדבר יצריך גם פשרות מצדך לגבי שאלות שונות והחלטות שונות בהבאת וחינוך הילד.
עליך לשאול את עצמך שורה של שאלות: עד כמה חשוב לך שההורות שלך תהיה תהליך שיעשה כתהליך דיאלוגי בין שני אנשים, כך שטיפוס ההורות יהיה משותף ודגם ההורות יהיה משותף? לאנשים רבים חשוב שהילד יגדל כחלק מתא משפחתי ובו דגם של שותפות הורית (בין אם על ידי בני זוג מאותו המין, או באמצעות הורות משותפת). עד כמה הדבר חשוב לך? האם אתה אדם שיודע לתת אמון ולבנות מערכת דיאלוגית של שיתוף פעולה? האם לאורך החיים גילית יכול להתחשב ברצונות וצרכים של אחרים? האם אתה חושב שתוכל להביא סוג כזה של תקשורת לתוך מערכת יחסים הורית? או אולי אתה אדם סוליסט שמעדיף שהדברים יעשו רק על פי דרכו? באיזו מידה? האם סוגיה כזו עלתה במערכות יחסים קודמות שהיו לך?
שאלה נוספת בעניין זה היא כמובן כלכלית. האם יש לך אפשרויות ועורף כלכלי ומשפחתי לדגם של הורות שאיננו משותף? במידה ותבחר להביא ילד כהורה יחידני, האם יהיה לך סיוע כלשהו? אפשרות כלכלית לכך? אפשרות שנייה הינה הורות יחידנית, כלומר לבחור להביא ילד לבד, כהורה יחיד, וזאת בהליך פונדקאות.
וגם כאן יתרונות ואתגרים. היתרון כמובן הוא היכולת להתאים את גידול הילד לתפישת עולמך ורצונותיך באופן מלא. אולם עולות שאלות רבות, את חלקן כבר הזכרנו. ובהן: עד כמה חשוב לך שהילד יהיה חשוף למספר אנשים, ולדגם של הורות כמערכת כחלק מגידולו? עד כמה יש לך אפשרות כלכלית להתמודד עם גידול ילד לבד? גידול ילד לבד יכרוך בתוכו צורך לפנות באופן מלא הרבה יותר את משאבי הזמן והנפש לטובת גידול הילד. האם יש לך נכונות ויכולת לכך? עד כמה אתה מוכן להקדשה שהיא כמעט טוטאלית (וודאי בשלבים הראשונים) לנושא, על חשבון ניתוק רב יותר ממרכיבים אחרים בחיים (קריירה, תחביבים, חברים?)
שאלה נוספת, שחשוב לחשוב עליה (אם כי מפחיד...). במידה וחלילה קורה לך משהו שאינו מאפשר את המשך ההורות הפעילה (מוות חלילה, מחלה קשה). האם ישנו עורף משפחתי שיוכל לקלוט את הילד? הוריך? אחים? הם יהיו מוכנים לכך? מסוגלים לכך? כלומר חשוב לבחון את הנושא כחלק ממארג משפחתי שלם.
אפשרות שלישית היא הורות כחלק מזוגיות. ציינת שאתה אינך בזוגיות כרגע. האם אתה רואה את הדגם האידיאלי להורות ככזה שנעשה מתוך זוגיות? האם הבאת ילד שלא מתוך זוגיות היא מבחינתך בחירה מתוך אילוץ? עד כמה חזק הקשר בין זוגיות לבין הורות במחשבתך? במידה והוא חזק מאוד, הרי ששאלה שאתה צריך לשאול היא אולי נכון יותר לנסות ולבנות מערכת זוגית כשלב מקדים להורות? האם תהליך חיפוש הזוגיות מעסיק אותך זמן רב? האם זה משהו שאתה יכול לראות אותו קורה בטווח זמן סביר? ואם לא – מדוע?
במידה והורות נעשית מתוך מערכת זוגית, עולות כמובן שאלות רבות נוספות. האם חשוב לך להיות ההורה הביולוגי של הילד? עד כמה? האם ההחלטה על הורות היא שלמה ומשותפת לשני בני הזוג? ואם תפגוש בן זוג שאינו מעוניין בילד בשלב זה בחיים? האם הרצון בהורות הוא תנאי לזוגיות?
שאלת הפונדקאות
חלק מן האופציות הללו מערבות הליך של פונדקאות. וגם כאן עולות שאלות, הן כלכליות והן ערכיות. לפונדקאות עלות כלכלית לא קטנה. האם זהו משהו שתוכל לעמוד בו? באיזה מקום השקעה כזו היא בסדרי העדיפויות שלך? מעבר לכך, ישנו ויכוח גדול בשאלה הערכית לגבי פונדקאות ככלל ומידת הוגנותו כלפי האם הפונדקאית. –מהם התנאים האתיים לעשות הליך כזה לראייתך? כיצד משפיעה דילמה זו (אם בכלל) על החלטתך?
כפי שאתה רואה, השאלות הן רבות ומרכבות והדילמות דורשות בחינה שלנו את עצמנו באופן עמוק, כנה, כדי להבין מה מקומה של ההורות בחיינו, ואיזה סוג של דגם הורי אנו רוצים לייצר. יכול להיות שהליך נכון של בחינה כזו דורש סיוע. אפשרות טובה היא באחת מן העמותות הרבות שמסייעות להורים גאים והורים גאים שבדרך, כגון "עמותת אבות גאים", עמותת "משפחות הקשת", ארגון "משפחה חדשה" או "המרכז להורות אחרת". בכל אחת מהן תמצא ידע רב, ויכולת לשמוע ולחלוק חוויות.
מעבר לזה אולי תהליך של יעוץ כהכנה להורות יכול להיות מועיל, למשל על ידי השירות הפסיכוסוציאלי של האגודה. וכמובן – המתנדבים והמתנדבות של קו הקשב ישמחו לשוחח איתך ולחשוב ביחד על הדברים.
יש עם מי לדבר – קשב ותמיכה לקהילה הגאה | ימים א'-ה' בשעות 19:30-22:30 בטלפון 03-6205591 | בדוא"ל yesh@glbt.org.il או בצ'אט מאתר האגודה www.glbt.org.il