>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אבל ד' הוא נער חרדי, ומלבד בני משפחתו, הוא מגדיר את עצמו מחוץ לארון. "כשהציעו לי לפתוח חשבון פייסבוק פיקטיבי, אמרתי שאני לא אחד כזה", הוא אומר. "או שאני אמיתי או שאני פיקטיבי – ואני אמיתי".
וגם חברים טובים מהישיבה הפתיעו את ד' לטובה, לאחר שנחשף בפניהם. "למרות שאתה הגאה מבין שנינו, אני גאה בך שעשית את הצעד הזה, הסכמת להיחשף והלכת עם האמת שלך", אמר לו אחד החברים.
"זה חשוב לי לשתף את הסיפור שלי, כי אני רוצה שנערים חרדים אחרים שעוברים מה שאני עברתי, יידעו שאפשר להתמודד עם זה, שאפשר לחיות חיים נהדרים", הוא אומר.
"ידעתי שהומו זה סוג של מפלצת"
ביתו של ד' נחשב לבית חרדי בעל פתיחות מסוימת. "יש אינטרנט בבית, אמנם תחת סינון קפדני", הוא אומר. "מצד שני, הבית חרדי לכל דבר: משפחה מרובת ילדים, הפרדה מוחלטת בין נשים לגברים, אסור לשמוע שירת נשים, איסור נגיעה, אוכל חייב להיות רק בהשגחת בד"ץ של אשכנזים וכו'.
"מבחינת הדת, כל דבר שקשור אליה זה קו אדום. אני חושב שבבית שלנו יהיה לנער יותר קל לספר שהוא הומו מאשר שהוא חילוני".
כמו רוב בני הנוער, ד' גילה על נטיותיו עם תחילת גיל ההתבגרות, בגיל 11. "אני מרגיש שהעיניים לא מסתכלות רק על בנות, אלא גם על בנים. בהתחלה הדחקתי מאוד - אבל מאוד. גם לא ידעתי בדיוק בהתחלה מה זה הומו. ידעתי שמה שעובר עלי זה מוזר, חריג ולא מה שהחברה מצפה.
"שנה אחרי זה כבר ידעתי מה זה הומו – סוג של מפלצת. התחלתי לקרוא על הנושא באינטרנט, ואמרתי לעצמי: 'אין סיכוי שאני כזה'. ככל שקיבלתי יותר מידע, בתוך תוכי הבנתי שזה אני, אבל רציתי להעיף את זה ממני, זה לא אני.
"דאגתי להיות הומופוב. הייתי מתרחק מכל מה שקשור להומוסקסואליות. את מצעד הגאווה כיניתי: 'מצעד התועבה', והייתי אומר: 'הומואים הם...', אתה יודע מה? אני לא רוצה לחזור אפילו על המילים שאמרתי. אחר כך הייתי בוכה על זה, מרגיש אשמה".
"יש חיים אחרי כל הרגעים הקשים – וחיים נהדרים"
כפי שקורה בדרך כלל במקרה של הדחקה, גם ד' מצא את מה שחבוי בתת-מודע שלו צף בחלומות בלילה. "היו חלומות על גברים ועל נשים, אבל לא התייחסתי לזה", אמר. "העדפתי לחשוב רק על הנשים, מנסה לעשות תרגילים פסיכולוגיים.
"היו לי רגעים של שבר, הייתי יושב עם עצמי ובוכה, הייתי שואל את עצמי למה נולדתי בכלל. היו לי מחשבות על התאבדות. אבל היום אני כל כך שמח שלא עשיתי את זה, כי אני רואה כמה חיים יש אחרי כל הרגעים הקשים האלה – וחיים נהדרים".
ככל שהמשיך ד' לקרוא על הנושא, הוא הלך ושינה את עמדת "ההומופוב" לעמדת "הסטרייט התומך". "הייתי בגישה של: 'בסדר, שיחיו איך שבא להם, אין לי בעיה'".
כשהיה בן 15, היה ד' בזוגיות עם נערה בגילו. "כמובן שגם זה היה בסתר, כי אצל חרדים הכל חייב להיות במחשכים", אמר. "ככל שהתקדמתי עם זה הלאה, ראיתי שהמשיכה שלי לבנות חלשה יותר ויותר".
מרתיעה מצבעי הגאווה – ועד לפעילות במטבחון
באותה התקופה החל ד' ללמוד בישיבה. "מי שלא למד בישיבה לא כל כך מבין מה הולך", הוא מספר. "כולם בנים, ובצורה טבעית גם סטרייטים מתחילים להימשך אחד לשני, כמו בבתי הכלא בסרטים האמריקנים. אז היו התנסויות – והכל בסתר, שאף אחד לא יידע. היו מקרים שתפסו בחורים, והלך עליהם".
ד' לא מתייחס לכך שרק העיפו אותם הביתה. "עזוב את זה, להעיף הביתה זה החלק הקל. זה השמועות שיוצאות עליך בקהילה החרדית. היה אצלנו בחור סטרייט, שאני יודע שהוא סטרייט, שיצאה עליו שמועה, והעיפו אותו. עכשיו כל הקהילה חושבת שהוא הומו".
השנה האחרונה הייתה מבחינתו של ד' סוג של צומת דרכים. "הייתי צריך להחליט: זה אני או לא אני. לפני איזה ארבעה חודשים הגעתי לאיגי, לקבוצה הדתית, דרך הפורומים של איגי באינטרנט. עדיין הייתה לי פוביה מצבעי הגאווה, וגם כל הזמן קראתי שהמפגשים של איגי זה בגן מאיר, איפה שהמרכז הגאה. הייתה לי רתיעה מכל הנושא של 'גאווה'.
"כששמעתי שמקום המפגש הוא בכלל דיסקרטי, אמרתי: 'מתאים לי, ננסה פעם אחת'. ואחרי פעם אחת, רציתי להגיע שוב. ואז שוב ושוב. ואז כבר אי אפשר להתנתק מזה, זה כמו משפחה. מאז שנולדתי חשבתי שאני מוזר, אבל היום כשאני שלם עם עצמי, אני יודע שנולדתי מיוחד.
"פתאום התחלתי להבין שזה לא גרוע כמו שחשבתי. אפשר להיות בן אדם נורמלי, גם עם נטיות ביסקסואליות. שם התחילו להסביר לי למה הקהילה זה לא דבר שצריך להיבהל ממנו. התחלתי להגיע לאירועים יותר פתוחים. אני אפילו פעיל גם במטבחון של איגי בגן מאיר. שם, אגב, הכרתי את בן הזוג הקודם שלי".
"אני מאמין באלוקים – אבל לא בתורה שמייחסים לו"
עם ההפנמה וההכלה של הנטיות המיניות, החלה ההתנגשות עם הדת. לדבריו של ד', הוא עדיין מאמין באלוהים, ואפילו מקפיד להגות את שמו ב-ק'. מצד שני, האמונה שלו בתורה התערערה משמעותית.
"היו לי התחבטויות עם אלוקים, אבל הן היו מאוד זריזות, ותמיד האני האמיתי שלי ניצח", הוא אומר. "בסדר, אלוקים, ככה בראת אותי, אז אתה רוצה לשנוא אותי על זה? אם אלוקים הוא זה שברא אותי, אז כנראה שהתורה שכותבת שאסור לי לעשות את זה... כנראה שלא לזה הוא התכוון".
בכלל, חוץ מהעניין של הנטייה המינית, מגיל חמש לא הבין ד' למה צריך להתפלל. "למה אני צריך לחבוש כיפה? לא עשו לי היכרות רשמית עם אלוקים. כששאלתי: 'למה?', אמרו לי: 'ככה'. לא הסבירו לי את המשמעויות.
"כשחיפשתי את השאלות של עצמי, מצאתי. איכשהו שמרתי על קשר עם אלוקים. אני מאמין שהוא קיים, אבל אני לא מאמין בתורה שמייחסים לו ולא ברבנים שמתיימרים לייצג אותו".
אז למה אתה בעצם לא יוצא מהארון בפני בני המשפחה?
"אני חושב כל הזמן על ההורים. מצד אחד, קשה לי עם השקר. אבל מצד שני, אני כל כך אוהב אותם ואני יודע שיהיה להם קשה להתמודד עם זה".
>> אני אוהב את הבן ההומו שלכם. למה אתם לא?