באופן עקרוני אדם אשר אינו חי חיים של הסתרה לגבי מרכיב מהותי כל כך של אישיותו, חווה רווחה נפשית גדולה יותר. חוויית ההסתרה היא קשה וגוזלת מאיתנו משאבי נפש, מבודדת אותנו ומרחיקה אותנו מבני המשפחה והחברים ומקשה על היכולת לפתח קשרים אישיים ומשפחתיים מלאים יותר. לכן, באופן עקרוני הליך של יציאה מהארון הוא חיובי ויכול לתרום להתפתחות של האדם ולרווחה הנפשית שלו.

אולם, וזוהי נקודה חשובה, לצד האמירה הכללית הזו התומכת בהליך היציאה מהארון באופן עקרוני, להליך של יציאה מהארון ישנן השלכות רבות – מבחינה אישית, משפחתית, חברתית, ולכן היציאה מהארון אינה הדבר הנכון בכל מקרה, בכל זמן ובכל תנאי. ישנה סדרה ארוכה של שיקולים ששווה לחשוב עליהם.

>> לכל השאלות שלכם: לחצו כאן

ראשית, כדאי כמובן לשקול את התגובה האפשרית ליציאה מהארון. מהו טווח סביר של תגובות מצד המשפחה והחברים? אינדיקציות יכולות להיות התבטאויות קודמות מצדם ביחס לקהילה הגאה. ניתן כמובן גם 'לגשש' ולעורר שיחה כללית בנושא, ולבחון את עמדתם. שאלה מרכזית הינה מה היא היכולת שלך בתקופת זמן זו להתמודד עם תגובות שיהיו פחות חיוביות במידה ויהיו כאלו. האם עומדים לרשותך משאבי נפש להתמודד עם תגובה שלילית? (האם למשל תקופה של מתח בבית , ריבים וכעסים היא משהו שאתה יכול להתמודד עמו בנקודת הזמן הזו?) מה מידת החשיפה היום-יומית שלך לבני המשפחה? האם אתה גר עמם באותו הבית? האם במידה והתגובה תהיה שלילית יש באפשרותך בדרכים שונות להקטין את מידת החיכוך? (למשל, מגורים אצל קרוב לתקופה מסוימת)?  האם אתה תלוי במשפחה מבחינת צרכי היום יום הבסיסיים? האם ישנם גורמי תמיכה שיכולים לסייע לך במקרה של קשיים? כמו למשל משפחה או חברים שיוכלו לשמש גורם מגשר?

אל מול שאלות אלו, נמצא צדו השני של המטבע, שפעמים רבות נוטים פחות לקחת אותו בחשבון, והיא השאלה, מה המחיר הנפשי שאתה חווה מתוך חוויית ההסתרה? האם אתה מרגיש שאתה הולך ומתרחק מהמשפחה ומהחברים? האם אתה מרגיש מצוקה וחוסר יכולת לשוחח על הנושאים שבאמת מעסיקים אותך? איך אלו באים לידי ביטוי בחיי היום יום?

נקודה שנייה היא בפני מי בוחרים לצאת מן הארון. לעיתים יש לנו נטייה לחשוב על יציאה מהארון כהליך של שחור/לבן. "או שאני בתוך הארון או שאני מחוצה לו". אולם למעשה נקודה חשובה מאוד היא דווקא חשיבה על היציאה מהארון כתהליך מתמשך, בו אני בוחר בפני מי לצאת, ואולי אף לומד מתוך התגובות, ומתוך היכולת שלי להכיל אותן, על המשך התהליך. בקשר לכך שווה לחשוב על הליך הדרגתי, בוא אני מנסה לגייס גורמי תמיכה שיסייעו לי בהמשך הדרך. למשל, יציאה מהארון בפני אח/בן-דוד שאליו אני קרוב, ושנראה לי שעמדותיו חיוביות, יכולה להפוך אותו לגורם שיתמוך בי בהמשך הדרך, וישמש גורם מתווך במקרה של קשיים, ויקל עלי את ההתמודדות.

גם נקודת הזמן היא חשובה. האם ישנם גורמים נוספים באותו הרגע היוצרים מתח במערכת המשפחתית (מחלה/ משבר כלכלי/ מריבות בין בני המשפחה...)? אלו יכולים להקשות על המערכת המשפחתית להתמודד עם היציאה מהארון, ולהפנות אנרגיות נדרשות לדיאלוג, במידה והיציאה מהארון תתקל בתגובה קשה.

אלו הן שאלות רבות ומורכבות, וההחלטה האם לצאת מהארון או לדחות זאת כדאי שתתקבל על סמך מחשבה על כל הנקודות הללו.

>> לכל השאלות שלכם: לחצו כאן

יש עם מי לדבר – קשב ותמיכה לקהילה הגאה | ימים א'-ה' בשעות 19:30-22:30 בטלפון 03-6205591 | בדוא"ל yesh@glbt.org.il  או בצ'אט מאתר האגודה www.glbt.org.il