>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

נשיקה_לסבית (צילום: realsimple.com)
לכל אחת הקצב שלה | צילום: realsimple.com
מערכת יחסים טובה מושתתת בראש ובראשונה על תקשורת טובה. גם במיטה חשוב לדבר על הדברים, לשתף ולהבין אחת את השנייה. סיפורן של זוג הבנות הבאות, ממחיש את חשיבות התקשורת בצורה נפלאה.

ע', בת 19, שואלת: אני יוצאת בחודש האחרון עם מישהי שגדולה ממני בשנתיים. היא פחות יוזמת בסקס, ולאחרונה שמתי לב שלוקח לה הרבה זמן "להירטב" ביחס אליי. מה זה אומר? האם היא פחות נמשכת אליי? האם כדאי לפתוח איתה את הנושא?

אריאל עונה: לובריקציה (סיכוך) בזמן גירוי מיני אכן מעידה על התעוררות מינית בקרב נשים. עם זאת לכל אישה יש את קצב ההתעוררות המינית שלה, בדיוק כשם שלכל אישה לוקח זמן שונה להתעורר בבוקר. יש נשים שנדלקות ברגע, ויש נשים שרק כאשר הן עמוק בתוך החוויה וחשות חיבור רגשי הן מתחילות לחוש מגורות. אגב, המקבילה לסיכוך בקרב גברים הינה הזקפה. מאחר והמערכת המינית הגברית הינה חיצונית ונראית לעין, יש יותר הבנה חברתית להבדלים בין הגברים, מבחינת הזמן שנדרש להשגת זקפה מלאה.

הפער בין זמן ההתעוררות שלך לשלה לכשעצמו אינו מעיד בהכרח על בעיה, אלא על זמן תגובה שונה. כך גם מידת העשייה באקט המיני: יש את אלו שאוהבות להשתולל ויש את אלו שמעדיפות מגע רך ועדין, אלו שלא נחות לרגע, ואלו שמעדיפות להתמסר. המדדים האלו משתנים מאדם לאדם, והשונות הינה נורמטיבית.

יחד עם זאת, חשוב לדעת שלא תמיד ישנה התאמה בין מידת החרמנות למצב הנרתיק. זאת אומרת שאישה יכולה להיות חרמנית מאד, לרצות סקס וליהנות ממנו – והנרתיק שלה לא יגיב בהתאם. זה לא מעיד דבר לגבי מידת רצונה להיות בסיטואציה המינית. במקרה כזה, תמיד ניתן להשתמש בחומרי סיכה.

עם זאת, נשמע שאתן לא משתפות יותר מדי האחת את השנייה בתחושות המיניות שלכן או מה שעושה לכן את זה במיטה. יתכן ומכאן גם נובע חוסר הביטחון וסימני השאלה שאת מעלה.

אריאל כהן-ארקין (צילום: תומר ושחר צלמים)
אריאל כהן-ארקין | צילום: תומר ושחר צלמים
אז מה עושים? הייתי ממליץ מאוד לנסות ולהתגבר על המבוכה, ודבר ראשון – לשאול ולברר בעדינות האחת עם השנייה אם בא לכן בכלל להיות בסיטואציה המינית, ולא להסיק את המסקנות רק לפי מצבו של הנרתיק. בנוסף, ללמוד ולבקש את מה שאתן באמת רוצות ומפנטזות. אם התקשורת המינית שלכן תשתפר ותצבורנה יותר ניסיון מיני, אין לי ספק כי גם רמת הביטחון שלכן בקשר תעלה, הן ברמה הזוגית והן ברמה המינית.

לא הייתי ממליץ לשאול אותה באופן ישיר על עניין הסיכוך והיוזמה, מאחר ושאלות מהסוג הזה עלולות לגרום לה להיסגר אף יותר. עדיף לשאול שאלה שתפתח את הנושא, דוגמת: "בא לך היום לעשות משהו חדש?", "איך בא לך שאפנק אותך הפעם?" או אפילו לבקש ממנה "אני אשמח מאוד שהיום גם את תפנקי אותי קצת". ברגע שתיווצר ביניכן פתיחות, תראי לבד איך החוויה המינית והזוגית הופכת נעימה יותר.

א', בן 30, שואל: שלום אריאל, אני בזוגיות כבר כמעט שנה.  מתחילת הזוגיות היה לי מאוד חשוב להבהיר לבן-הזוג שלי (33)  את החשיבות של יחסים מונוגמים עבורי, והוא הראה נכונות והסכמה.
אני אקטיבי במהותי והוא פסיבי, אך לאחרונה הוא מגולל באוזניי את הצורך החזק שלו בלהיות גם אקטיבי. אני, כבן זוג אוהב ותומך, מוכן להחליף את התנהגותי במיטה, אך כאן מגיעה הבעיה; הוא לא מעוניין שאני אהיה פסיבי איתו כדי לא לפגום באיך שהוא רואה אותי עבורו (הגבר-גבר שלו) ומעדיף שנצרף מישהו. הוא מרגיש שהוא מעדיף לצרף פסיבי כנוע, ולא להתנות אוהבים כאקטיבי.

אני מאמין בחיי משפחה וזוגיות ומרגיש שמהלך כזה יפגום באיך שאני מרגיש עבורו ובעתיד שאני שואף לבנות יחד. הוא לעומת זאת נותן חשיבות לסקס עם זר כאנלוגיה של להביא ביד. אני איבדתי המון ביטחון עצמי בזוגיות מאז שכל הסיפור נפתח, והכי קשה לי שאיבדתי ביטחון בו. אני מרגיש שהדרך היחידה שלי לספק את יצריו היא להיענות לו, אך מאידך אני ממש לא רוצה.
אשמח לתשובתך הכנה.

סקס בין גייז שלישיה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אולי זה הפיתרון בשבילכם. ואולי לא | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

אריאל עונה: אני מצטער מאוד לשמוע על כך שאיבדת אמון בזוגיות שלך ובבן-זוגך מאז שנושא "הצירוף" עלה. להבנתי, אתה חש נבגד מהצעתו של בן-זוגך, שאינה הולמת את תפיסת עולמך. עם זאת, חשוב להפריד בין התחושה שמציפה אותך לבין הכוונות האמיתיות שלו. ברצוני להדגיש כי הרצון לצרף פרטנר נוסף לחגיגה אינו מעיד בהכרח כי הקשר הזוגי אינו מסַפֵּק ומחייב את בן-זוגך או אף מערער על חיי המשפחה. ניכר כי הקושי המרכזי ביניכם נובע מהפער שנוצר בין תפיסות העולם השונות אודות הזוגיות "האידיאלית".

למיטב הבנתי, בן-זוגך לא מעוניין לפתוח "לכל דיכפין" את מערכת היחסים, אלא מעוניין להרחיב את החוויה הזוגית איתך על ידי צירוף של גבר נוסף לאקט המיני. בעיניי זו נקודה מאוד משמעותית, מאחר ונראה כי לבן-זוגך חשוב להשאיר את הסקס בחוויה הזוגית ולא מחוץ לה.

אין ספק שחשוב שלא תכפה על עצמך חוויה זוגית שאינה מתאימה לך. מאידך, המצב הקיים מהווה התעלמות מהצורך ומהשיתוף הכנה של בן-זוגך.

אז מה עושים? איני חושב שהפיתרון טמון בהחלטה "האם כן לצרף או לא לצרף" – אלא בדיון משותף ובדרך שתעברו ביחד עד שהחלטה כלשהי תתקבל. נשמע שאין ביניכם תקשורת כנה ופתוחה בכל הנוגע למין ולפנטזיות מיניות, לתפיסות בסיסיות של מהי זוגיות, ההשלכות של מונוגמיה/פוליגמיה בזוגיות ועוד, ולדעתי זהו שורש הבעיה.

הפיתרון "הנכון" עבורכם צריך לנבוע מתוך מה שמתאים לשניכם, ולא מתוך עיסוק בשאלת מיליון הדולר "מה עדיף: מונוגמיה או פוליגמיה?". הידברות לא שיפוטית על הפנטזיות של כל אחד מכם, ותיאום ציפיות מחודש אודות הזוגיות מהווים, ככל הנראה, את המפתח לפיתרון הבעיה. פתיחות בנושא המיני עשויה ליצור ביניכם שיח חדש, לתת ביטוי לרצונות של כל אחד מכם, ובכך תוכלו להקטין את רמת התסכול בתוך הקשר.

לכן, הפיתרון במקרה הזה אינו שחור או לבן, וכמו בהיבטים אחרים של הזוגיות, גם כאן ל-"ויתור" יש תפקיד חשוב; יתכן שישנם פיתרונות ביניים אשר עשויים לספק את שניכם, גם אם לא תהיו מרוצים ב-100%. לדוגמה: לבחון מה יאפשר לבן-זוגך לחדור אליך מבלי שירגיש פגיעה בגבריות שלך או לחילופין לאפשר צירוף של גבר נוסף בתנאים מאוד מגבילים ונוקשים (רק עם תיירים/ בחו"ל / בלי נשיקות/ בימי הולדת וכו').

אם הינכם מובכים, פגועים, כועסים או שאינכם מצליחים להגיע לעמק השווה בהקשר זה, כדאי להסתייע באיש מקצוע, מתחום הטיפול המיני או הזוגי.

הייעוץ אינו מהווה תחליף לטיפול מיני, פסיכולוגי או רפואי. במקרים מורכבים או רפואיים, אמליץ באופן מפורש לפנות לטיפול כזה או אחר.

הכותב הינו מטפל מיני (סקסולוג) מוסמך, דוקטורנט בעבודה-סוציאלית, מטפל ב-"מרכז לרפואה מינית" בביה"ח תל-השומר, וכן בקליניקה פרטית בתל-אביב וברחובות.

  • שאלות או תיאום פגישה ניתן לשלוח למייל ariel.cohen.arkin@gmail.com
  • הייעוץ אינו מהווה תחליף לטיפול מיני, זוגי, פסיכולוגי או רפואי (!) במקרים מורכבים או רפואיים, אמליץ באופן מפורש לפנות לטיפול כזה או אחר.

שאלות שלחו למייל

>> לטור הקודם: פעם פסיבי תמיד פסיבי?

>> ציונה פטריוט בסיור בגנים ציבוריים

>> המדריך להתנהלות נכונה בחדר הכושר