>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

זוג נשים (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מקבלות אותה, אבל מעדיפות אותה עם גברים (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

הורים רבים מתבלבלים וחושבים כי נטייתם המינית של ילדיהם מכוונת "כנגדם", באופן אישי. חשוב להבין כי הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים חיים את חייהם ולא "מחפשים לעשות לכם דווקא".

זוג הורים מהצפון שואלים: לבתנו בת ה- 30 יש בת זוג מזה שנתיים. הן מתכוונות להינשא בארץ ובהמשך למסד את הקשר ביניהן בחו"ל וללדת ילדים. בשביל מה היא צריכה את זה? אנחנו מכבדים את בת הזוג שלה אך קשה לנו להתייחס אליה כאל שאר בני הזוג של ילדינו האחרים. אנחנו יודעים  על הבת שלנו מזה כ 8 שנים, רק במשפחה של בעלי יודעים ומדברים על הנושא – לא במשפחה שלי.                             

קשה לנו ואנחנו  עדיין מקווים שהיא תשתנה ותחזור לקיים יחסים עם גברים. היא עושה הכל לפי התכניות שלה ולא מתחשבת בנו. מה עלינו לעשות?

ניצה ואיריס עונות: ברור שבשלב הזה מאד קשה לכם לקבל את העובדה שבתכם נמשכת לבנות, נמצאת בקשר זוגי הדוק עם אישה ואף מתכוונת למסד אותו ולהרחיב את התא המשפחתי שלה.     

בדרך כלל, כשילד יוצא  מהארון ההורים נכנסים לארון  ובהדרגה אמורים לעבור תהליך קבלה של ילדם כולל נטייתו המינית השונה.

לא פעם כתבנו על כך בטור שלנו על כך שהתהליך כולל בן היתר תחושות אכזבה, אובדן חלומות שהתנפצו לגבי איך יראה עתיד ילדנו, בושה מפני המשפחה והחברה סביבנו, רגשי אשמה מה לא עשינו בסדר עם ילדנו "השונה" לעומת האחים שלו וגם דאגה איך יסתדרו בעתיד מבחינת עבודה משפחה וילדים.

ניצה סקאל (צילום: תומר ושחר צלמים)
ניצה סקאל | צילום: תומר ושחר צלמים

נראה, שלמרות שאתם יודעים כבר 8 שנים שבתכם נמשכת לבנות, קיוויתם בסתר לבכם ולאורך כל השנים שהנטייה הזו תשתנה והיא תחזור לנהל מערכות יחסים מקובלות ועם גברים. גם  היום, למרות שהיא עדכנה אתכם על כך שהיא מתכוונת למסד את קשריה וללדת ילדים – אתם עדיין מקווים שהיא תשתנה.

בתהליך ה קבלה וההשלמה עם הנטייה המינית של ילדינו, הזמן עושה את שלו. יחד עם זאת, במידה ובמשך הזמן לא נעשה תהליך הפנמה לגבי העובדות שלפנינו, אין לזמן כל משמעות.

תהליך קבלת הילד או הילדה שלנו כפי שהם אינו תמיד תהליך פשוט, אך הוא הכרחי בכדי שנוכל  לחזור ולחיות חיים משפחתיים מלאים עם ילדנו ויתר האחים שלו. מצופה מאתנו כהורים לאהוב  את ילדנו בלי תנאי. בכל גיל הם מצפים מאתנו לקבל את האישור שלנו  למי ומה שהם- אם זה במילים שנאמרות ואם זה במעשים.

נראה כי בתכם בת ה-30 כבר עברה תהליך עם עצמה. סביר להניח שהיא  אינה מתכוונת לפגוע בכם או לא להתחשב בכם, אלא שהיא מגובשת בדרכה, חיה באושר ואהבה עם בת זוגה ומתכננת את עתידה.

אין ספק שהיא מאד רוצה שתקבלו אותה במלוא מובן המילה, עם בת זוגה כולל כל התכניות עליהן היא מדברת.

נראה לנו ששיחה פתוחה עם בתכם, שיחה שתכלול גם תאום ציפיות שלכם ממנה ושלה מכם, עשויה להקל עליכם ולעזור לכם ללמוד ולהכיר את עולמן המשותף שלה ושל בת זוגה. אנו מקוות שבהדרגה תצליחו להתקרב אליהן, להבין שהן מאושרות ולקחת חלק בתהליך  המשותף שלהן כזוג ושל כולכם כמשפחה. 

הבן מעלה תמונות פרובוקטיביות לפייסבוק

שאלה: הבן שלנו בן ה- 26 יצא מהארון לפני כשנתיים. בהתחלה היה לנו לא פשוט אבל עכשיו אנחנו חיים עם זה בשלום. לא מסתירים אבל גם לא מדברים על זה יותר מדי ומעט אנשים יודעים. לצערנו, הוא מאד פרובוקטיבי, ישיר ובוטה בכל הקשור למיניות שלו. בפייסבוק שלו הוא מעלה תמונות חושפניות שלו ושל גברים אחרים באופן בלתי מתחשב. אנחנו נבוכים ולא יודעים כיצד לנהוג.

ניצה ואיריס: ההתלבטות שלכם ברורה ומובנת מאוד. מצד אחד, בחור בן 26 שיכול באופן עקרוני לעשות מה שהוא רוצה, מול מי שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה, בוודאי על קיר הפייסבוק שלו. ומצד שני, הקושי שלכם שנובע מהתנהגותו ה"בלתי מתחשבת", כהגדרתכם.

בחור שרירי מצלם (צילום: Jacob Wackerhausen, GettyImages IL)
מצלם את עצמו בצורה פרובוקטיבית (אילסוטרציה) | צילום: Jacob Wackerhausen, GettyImages IL

התנהגות גסה ובוטה אינה מקובלת מבלי קשר לנטייתו המינית של מישהו וסביר להניח שהתנהגותו זו אינה נעימה גם לאנשים אחרים הסובבים אותו. בדרך כלל, אדם המחליט להיות פרובוקטיבי, מנסה באמצעות התנהגות זו להשיג  תשומת לב כשהוא לוקח או לא לוקח בחשבון את חוסר הנוחות והפגיעה בקרובים לו.

איריס שש- כוכבי הורים לילדים גאים (צילום: תומר ושחר צלמים)
איריס שש-כוכבי | צילום: תומר ושחר צלמים

אתם מציינים, כי אתם חיים בשלום עם היות בנכם הומוסקסואל, אינכם מסתירים אבל גם לא מדברים על זה, ויתכן שלבנכם ישנה תחושה שאינכם באמת מקבלים אותו. יתכן שהמשוואה שלו היא: לא מדברים על זה =  מתביישים בזה =  לא מקבלים. הדרך בה הוא בוחר למחות הינה בהתנהגותו הפרובוקטיבית שאומרת  "תראו כולם, זה אני".

רובינו, כמעט בכל גיל, צריכים את האישור להיותנו מקובלים ואהובים כפי שאנחנו. על אחת כמה וכמה כאשר הקרובים לנו במיוחד מקבלים אותנו. האמירה "חיים בשלום" חייבת לקבל תוקף במעשים. זה לא תמיד פשוט אבל זה הכרחי.

כדאי שתיזמו שיחה כנה ואוהבת עם בנכם, בה תדברו גם על דברים עליהם לא דיברתם עד כה. שיחה כזו עשויה לגרום לו להרגיש שמקבלים אותו כפי שהוא. אולי תקבלו החלטה שאתם מספרים למספר אנשים קרובים ולאט לאט מרחיבים את מעגל היודעים ואולי תציעו לו לספר למי מבני המשפחה שהוא בוחר, אבל הכי חשוב זה לדבר איתו.

נטייתו המינית אינה מגדירה את מי שהוא, אבל בהחלט מהווה חלק משמעותי מכל מה שהוא ולכן חשוב להתייחס גם לחלק הזה בזהותו.

באותה שיחה יש בהחלט מקום לדבר גם על כל מה שמפריע לכם ולנסות להגיע להבנות. השיחה יכולה להיות משפחתית עם האחים ויכולה להיות רק שלכם איתו. אתם תחליטו מה נכון לכם.

השינוי בהתנהלות שלכם אינו פשוט. הצטרפות לאחת מקבוצות התמיכה שלנו יכולה בהחלט לסייע בידכם בתהליך זה הן בקבלת כלים, הן בלמידה מניסיונם של אחרים

והכי חשוב בתמיכה ובהשתייכות לקבוצת "שווים". פרטים על הקבוצות תוכלו למצוא באתר האינטרנט של עמותת תהל"ה.

>> הבן יצא מהארון. מה עושים?

>> שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל pride@mako.co.il

איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה

>> לכתבות נוספות במדור הורים לילידם גאים

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה