>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

בכיתה ט' התאהבתי בפעם הראשונה. בכל הפעמים הקודמות בהן הכרחתי את עצמי להתאהב בבנות, לא חשתי כמו שחשתי בפעם הזאת. אבל זה לא ייתכן, הרי אני לא הומו. נכון, כולם מאשימים אותי שאני הומו, אבל זה רק בגלל שאני עדיין ילד בנפשי, שאני מיוחד. אני ממש לא הומו.

דני זאק
"אבל אני לא הומו, אז איך אני מתאהב בבחור?". דני זאק | צילום: תומר ושחר צלמים

אז למה אני חושב עליו כל היום? למה הוא לא יוצא לי מהראש? כל הזמן רציתי להיות לידו, להיות בנוכחותו. וכאשר לא הייתי לידו, רק חשבתי כמה אני רוצה שיגיע היום למחרת – בו אראה אותו שוב.

טוב, זה כנראה בגלל שסופסוף מצאתי חבר טוב בבית הספר, שלא שופט אותי ולא קורא לי "הומו" כל הזמן. אבל יש לי עוד חברים שלא קוראים לי "הומו" ולא שופטים אותי, ואני לא חושב עליהם ככה! משהו לא בסדר פה, אמרתי לעצמי.

טוב, זה בגלל שהוא בן אדם מקסים, בן אדם שאתה רק רואה אותו ומחייך. ויש לו לחיים שבא לך ללטף, שיער שבא לך להעביר עליו את האצבעות ושפתיים שפשוט בא לך לנשק.

די! דני, מספיק! אתה לא הומו, אתה נורמלי, כבר דיברנו על זה! זה מה שחסר לי עכשיו, שכולם יחשבו עלי שאני הומו. גם ככה כולם אומרים את זה, אבל אני צריך לספק להם הוכחות?

צריך לפעול על פי הספר – כדי שלא יחשבו שאני הומו

זאת כבר הפעם החמישית החודש שבה חלמתי עלי ועליו ביחד במקלחת. למה אני חולם כאלה חלומות? טוב, זה בטח הסקרנות, זאת רק הסקרנות. אין לך מה לדאוג דני.

תמיד פחדתי להתעסק עם מיניות, לחשוב על מין. בתוך תוכי ידעתי שאני אאלץ להתמודד עם משהו שאני לא רוצה להתמודד איתו. אז כאשר החברים מהכיתה לא הפסיקו לדבר על סקס, אני רק אמרתי בצורה מתנשאת: "יש לי דברים אחרים להתעסק בהם". וגם, כמובן: "אני אחכה לחתונה בשביל סקס, כי זה צריך להיות מאהבה".

ובינתיים, ממש אהבתי להסתובב עם הבנות. איך אפשר להגיד עלי שאני הומו, אם יש לי יותר ידידות מלכל בן בשכבה? הנה לכם ההוכחה – אני אוהב בנות. אני אפילו שונא בנים, הם מגעילים אותי.

דני זאק
"מאד קשה לעשות קוועטש במוח" | צילום: אביב זומר

"ככה מדבר הומו בהכחשה", אמר לי אחד החברים לכיתה. אני בתגובה נתתי מבט מזלזל, והפסקתי עם הטיעון הזה. מה אני צריך, שעוד פעם יחשבו שאני איזה הומו מוכחש? אני צריך לפעול על פי הספר, להיזהר היטב במה שאני עושה, כדי שלא יחשבו שאני הומו.

זה לא קרה – רק חשבתי שזה מה שקרה

אחת התלמידות הכי כוסיות בבית הספר הזמינה אותי אליה וביקשה שאעשה לה מסאז'. להפתעתי היא התפשטה לגמרי, אמרה שהיא מרגישה בנוח איתי. לא נראה לי שהיא רצתה אותי או משהו, אלא כנראה שהיא ידעה למה היא סומכת עלי שלא אנצל את המצב.

ציפיתי שזה יעשה לי משהו, שאתחרמן מהמראה שלה, עירומה כביום היוולדה. וכלום. זה לא עשה לי שום דבר למטה. אין שום דרך לתרץ את זה, הבחורה הכוסית הזאת לא גרמה לי לשום גירוי. טוב, אז זה לא קיים. רק חשבתי שזה מה שקרה. בפועל, ברור שהתחרמנתי ממנה.

דני זאק
"איזה מזל שהתחברתי לגאווה" | צילום: תומר ושחר צלמים

ככה יצרתי בראשי מציאות מקבילה – מציאות שבה אני משכנע את עצמי שאני סטרייט, נורמלי, רגיל. הכל בגלל שאני עדיין ילד בנפשי.

ושוב אני חולם בלילה על אותו הבחור. הפעם נישקתי אותו. התעוררתי בבהלה. איך אני מסביר את זה?! טוב, כבר היה לי פתרון מקודם – זה פשוט לא קרה. בפועל, אני חלמתי על הבחורה הכוסית שעשיתי לה מסאז'. שוב, המציאות המקבילה מצילה אותי מכל דבר.

אני חושב על זה בגלל שקראו לי "קוקסינל" – אבל מה הקשר?

אבל נראה לכם שזה קל לפתח מציאות מקבילה? זה לא כמו שדמיינתי שאני מנחה את תחרות הזמר של האירוויזיון. כאן אני ממש חייב לגרום לעצמי להאמין שהכל בסדר, כי אסור לי להיות הומו. מה שלא יהיה, זה לא אני!

אבל אז צפות להן התהיות, למה אני מתאמץ ליצור מציאות מקבילה? סתום את הפה כבר! אתה לא יצרת כלום, זה מה שקרה! אבל... זה לא מה שקרה, זאת מציאות מקבילה. לא, זה לא! תפסיק עם השטויות שלך, אתה לא הומו!

אז למה אני חושש לפעמים שאני הומו? זה בגלל שכולם מאשימים אותי בזה. בכלל, רק בגלל ההאשמות הללו אני חושב לפעמים, "מה אם כן הייתי הומו?". זה סתם המוח החולני שלי. הרי אם נסתכל על המציאות לאשורה – כל הפעמים בהם חשבתי על בחור זה או אחר, היה תמיד אחרי שבאותו היום קראו לי "קוקסינל".

אבל באיזה יום לא קראו לי "קוקסינל"? ומה הקשר בין איך שמכנים אותי בבית הספר לזה שאני חושב על בנים במקלחת? אבל די, דני! אתה לא חושב על בנים במקלחת, תבין! זאת לא מציאות מקבילה, זאת האמת!

ככה אני לוקח את המוח שלי ומותח אותו לכל כיוון אפשרי, עושה ממנו קוועטש. מתווכח עם עצמי האם אני יוצר לעצמי מציאות מקבילה או לא. גם שנים לאחר מכן, כשכבר יצאתי מהארון בתור "ביסקסואל", ניסיתי ליצור לעצמי מציאות מדומה, שבה אני שוכב גם עם בנות. ושלא תטעו, לעשות קוועטש מהמוח זה סבל נוראי. סבל ממנו רק האמת משחררת.

הו, גאווה יקרה שלי, איזה מזל שהתחברתי אלייך, איזה מזל שאת חלק מחיי...

>> "כל הדמעות שבכיתי כשהייתי בארון" - דני זאק בטורו הקודם