מפעל הפיס
גאווה
גאווה

"כל הדמעות שבכיתי כשהייתי בארון"

המשפט "פישע מי דה אויגן" ("להשתין עם העיניים") צרוב בכאב בזכרונותיו של דני זאק. בכל פעם שהוא בכה, ירד עליו סבא שלו שהוא "בוכה כמו ילדה". היום הוא סולח, אבל הכאב יישאר לעד. "הוא סבא טוב. אני אוהב אותו, אבל גם נוטר לו על הצלקות הנפשיות שהותיר בי שמנעו ממני לצאת מהארון בגיל צעיר". דני זאק במדור חדש המביא את זיכרונותיו מהארון

דני זאק | mako | פורסם 01/02/12 14:05 
פנדורה