סתיו וציפי עטיה (צילום: תומר ושחר צלמים)
"סתיו מביא חברים הביתה. ילדים בני 16 שיודעים מי הם". ציפי וסתיו עטיה | צילום: תומר ושחר צלמים
תקציר הפרקים הקודמים: הכל החל ממכתב בו כתב לי בני, סתיו: "אמא: הייתי חייב לומר לך את זה... אני הומו". לחשתי באוזנו ונשבעת לו שתמיד תמיד אוהב אותו ואדאג לו – עד יומי האחרון. נרשמתי לבלוג של הורים במצב דומה לשלי, שאלתי שאלות, קיבלתי תשובות והבנתי שאני לא לבד בעולם. הבנתי שהוא נולד עם נטיות אלו, אז מי אני שאתווכח עם האלוהים שבחר בבני שיוולד ככה? גם ילדיי קיבלו את אחיהם כמו שהוא, ויודעים הכל – אז מצדי שכל העולם ואשתו יקפצו לי. בינתיים, נראה שהסוד החבוי בתוכו מפריע לסתיו בלימודים, אז ביקשתי ממנו שישתף בסוד את מחנכת הכיתה. ואז, בכוחות מחודשים, הוא שב להשקיע בלימודים.

פרק ה':

חייו החברתיים של סתיו עכשיו תוססים יותר. הוא רוכש לעצמו גם חברים מהקהילה הגאה, ומתחיל לבקר בברנוער בתל אביב. לאחר כל יציאה לשם הוא היה בא ומספר לי מה עשה שם ואת מי פגש. סתיו נהיה יותר פתוח ומשוחרר, ואני, המילה "הומו" כבר לא מפחידה אותי.

סתיו מביא חברים הביתה: בנות, בנים, דתיים, חילונים, חלקם יצאו מהארון וחלקם עדיין מסתתרים עמוק בפנים. תלמידי תיכון חכמים, מצליחים, מוכשרים ויפים, ילדים מבית טוב, ילדים שעוד לא מלאו להם 16 וכבר יודעים ובטוחים בנטייתם המינית. הם יושבים, מתייעצים איתי ומבכים על כך שקשה להם לצאת בהצהרות. הם פוחדים פחד מוות מההורים.

ציפי וסתיו עטיה (צילום: תומר ושחר צלמים)
"סתיו תמיד הרגיש שהוא יכול להתייעץ איתנו על הכל" | צילום: תומר ושחר צלמים

היה אחד שסיפר לי שהוא פוחד לספר להוריו שהוא הומו. כששאלתי אותו למה, הוא אמר שהמשפחה שלו והוא דתיים, וזה נוגד את הדת היהודית. שאלתי אותו אם הוא יכול להשתנות וללכת על פי הדת, והוא ענה נחרצות: "לא! אני הומו, ולא יכול לשנות את זה. נולדתי ככה. אני יודע שאם אבי יגלה זאת הוא יעשה עלי קריעה. כאילו שאני מת ואין לו בן יותר".

אני מסבירה להם שגם להורים לא קל לשמוע ידיעה כזאת, גם ההורים חוטפים הלם מוחלט, גם להם צריך לתת את הזמן לעקל, לקבל, לברר, ללמוד את הדבר הזה. זה לא דבר פשוט. אפשר להבין גם אותם, זה חדש להם יהיו אולי כמה ימי מתח בבית, ייאמרו אולי מילים כואבות ופוגעות בגלל הלחץ שהם יהיו בו, בגלל חוסר המודעות.

"אבל אני בטוחה שההורים ימשיכו לאהוב אתכם בזכותכם ולא בגלל מה שאתם". וכשאני רואה את החשש שלהם בעיניים, אני מבינה כמה קשה להם. כמה רע להם, שהם חיים בשקר יומיומי מבלי יכולת להוציא את האמת החוצה. ויחד עם זאת, אני גאה בבן שלי על האומץ הרב שהיה לו כשכתב לי: "אמא, אני הומו".

סתיו הרגיש שהוא תמיד יכול לבוא אלי ולאחים שלו להתייעץ, לספר ולשתף אותנו בהכל. ותמיד דאג להזכיר ולהגיד: "אמא כמה אני מאושר שיש לי אתכם, שהכל פתוח בינינו ואני לא צריך לשקר ולחיות בתוך הארון". ואני הייתי עונה לו: "לעולם לא הייתי סולחת לעצמי אם היית בא אלי בגיל מאוחר יותר ומספר שאתה יודע שאתה הומו מגיל 14 וחיית בתוך הארון האפל והקודר הזה כל כך הרבה שנים מבלי לספר לי".

סתיו מארגן מופעי התרמה מוצלחים של להקות נוער

מצב רוחו של סתיו היה בשמיים. כשהוא משוחרר ומאושר, הציונים שלו עלו ואיתם גם הרצון לתת מעצמו למען אחרים – וכמה שיותר. אז הוא ניגש למשרדי עיריית הוד השרון עם רעיון של מופע להקות נוער מהאיזור, שכל הכנסותיו ייתרמו לבית החולים שניידר לילדים בפתח תקווה.

בעירייה תמכו ברעיון ונתנו לסתיו להשתמש באולם מופת בעיר וסייעו לו להוציא לפועל את המופע. מאות תלמידים הגיעו למופע ההתרמה. וכך נאספו אלפי שקלים לטובת בית החולים, כתוצאה ממכירת כרטיסים.

בזכות ההצלחה של המופע, פנו אל סתיו מהעירייה וביקשו ממנו להפיק ערב נוסף, ערב שכולו תרומה לילדים להן עוזרת עמיח"י – עמותת משפחות לילדים מיוחדים בישראל. הפעם גייסה העירייה את הספורטן, לא פחות ולא יותר, וסתיו דאג לאסוף את כל הלהקות. ושוב –  הצלחה גדולה._OBJ

חתונה של הומואים בחצר הסמוכה

סתיו פרח. זה לא אותו סתיו שלפני היציאה מהארון. זה סתיו אחר – ילד שהחיוך שלו לא יורד מהפרצוף, בעל ביטחון עצמי גבוה, פורח בלימודים, עצמאי, יודע מה הוא עושה ומה הוא רוצה.

ביום שישי לפנות ערב מתחילה מסיבת חצר אצל השכנים. מבירור קצר נודע לנו שהמסיבה היא בעצם חתונה של זוג הומואים שגרים בשכנות אלינו.

_OBJ

מאות אנשים הגיעו לכבד ולברך את הזוג המאושר, ולכן היה עומס ברחוב. כל מקומות החניה שלנו נחסמו, והאורחים החנו את מכוניותיהם על המדרכה. כל מקום פנוי בכביש היה חסום ובקושי ניתן היה לעבור בכביש. השכנים לא עשו עניין גדול. אני אישית שמחתי מאוד בשמחתם. שמחתי על שמצאו את אהבתם.

ביום ראשון בערב ישבנו סתיו אני בחצר הבית. אבא של סתיו, שלא חי איתנו, הגיע ודרש בשלומנו .שוחחנו מספר דקות ככה על דא ועל הא.

ואז, כרעם ביום בהיר, הוא זורק לחלל, בקול גבוה: "ראיתם מה היה פה ביום שישי בערב? איזה בלגן היה פה בחוץ! הייתה פה חתונה של הומואים!", ואומר "גועל נפש".

המשך יבוא

>> הפרק הקודם: הארון מפריע לבני בלימודים

>> לכל הפרקים הקודמים ביומנה של אמא גאה

>> לקבוצה שלmako  גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?